אגרת הקודש סימן ז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") תגית: שוחזרה |
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגית: שחזור ידני |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:{{ש}} | "חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:{{ש}} | ||
* '''בכללות''' נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות | * '''בכללות''' נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה – הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות), | ||
* '''ובפרטות''' היא נחלקת לאין־ספור הלכות הנמשכות | * '''ובפרטות''' היא נחלקת לאין־ספור הלכות הנמשכות ע"י אין־ספור נשמות. | ||
'''המשכת''' החיות היא | '''המשכת''' החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל '''גילוי''' ההמשכה הוא בשעת התפילה. | ||
:על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל": | :על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל": | ||
* '''חלק''' העבודה '''הכללית''' של שמירת תורה ומצוות. | * '''חלק''' העבודה '''הכללית''' של שמירת תורה ומצוות. | ||
* '''גורל''' היא עבודתו '''הפרטית''' של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי '''אצלי''' עבודה זו{{הערה|שבשבילה ירדה '''נשמתי''' לעולם.}} הוא | * '''גורל''' היא עבודתו '''הפרטית''' של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי '''אצלי''' עבודה זו{{הערה|שבשבילה ירדה '''נשמתי''' לעולם.}} הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת{{הערה|או לחילופין – זו '''שקשה''' לי במיוחד לקיים.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־02:01, 13 ביולי 2025
סימן ז' – אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו
מבוא לאגרת
אגרת זו מבארת את משמעות המילים חלק וגורל בעבודת ה' – איך אפשר לומר "חלק" על הקב"ה? ומה ההבדל בין "חלק" לבין "גורל"?
- האגרת מעלה על נס את חשיבותו של כל אחד ואחת מבני ישראל כפרט: בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
- לגבי סידור אגרת זו באמצע האגרות המדברות במעלת הצדקה אולי אפשר לומר, שאחרי שיהודי "תופס" שצדקה נותנת לו חיים מאושרים בגשמיות[1], וגם חיים מאושרים ברוחניות[2] וגם מקיימת את כל העולם[3] ולמעלה מכל זאת שנותנים לו דבר שאינו מערכו ולא מגיע לו כלל[4], מובן ופשוט שהוא מכריז מיד אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו!
גוף האגרת
תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ז'
סיכום האגרת
"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:
- בכללות נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה – הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות),
- ובפרטות היא נחלקת לאין־ספור הלכות הנמשכות ע"י אין־ספור נשמות.
המשכת החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל גילוי ההמשכה הוא בשעת התפילה.
- על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל":
- חלק העבודה הכללית של שמירת תורה ומצוות.
- גורל היא עבודתו הפרטית של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי אצלי עבודה זו[5] הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת[6].
קישורים חיצוניים
- תניא לעם
.