11,477
עריכות
מ
הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק ח": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} == תלמידים לבעש"ט בליובאוויטש == {{להשלים}} ==== תרגום ללשון הקודש ==== באותה תקופה חי בליובאוויטש יהודי בשם שלום גרשון, אדם פשוט שהתפרנס כרוכל וקצב. הכל ידעו על שלום גרשון שהוא איש ישר וירא שמים, זהיר בקלה כבחמורה ובעל מידות טובות. משום כך היו רבי...") |
מ (הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק ח": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}} | ||
== תלמידים לבעש"ט בליובאוויטש == | == תלמידים לבעש"ט בליובאוויטש == | ||
{{ | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
באותה תקופה חי בליובאוויטש יהודי בשם שלום גרשון, אדם פשוט שהתפרנס כרוכל וקצב. הכל ידעו על שלום גרשון שהוא איש ישר וירא שמים, זהיר בקלה כבחמורה ובעל מידות טובות. משום כך היו רבים שהעדיפו לקנות אצלו בשר, מתוך ידיעה שאפשר לסמוך עליו מבחינת הכשרות. | באותה תקופה חי בליובאוויטש יהודי בשם שלום גרשון, אדם פשוט שהתפרנס כרוכל וקצב. הכל ידעו על שלום גרשון שהוא איש ישר וירא שמים, זהיר בקלה כבחמורה ובעל מידות טובות. משום כך היו רבים שהעדיפו לקנות אצלו בשר, מתוך ידיעה שאפשר לסמוך עליו מבחינת הכשרות. | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
לאחר ההלויה הופתעה ליובאוויטש לשמוע כי ר' שלום גרשון השאיר אחריו ירושה גדולה. ר' בנימין, רבה של ליובאוויטש, הורה שמנין יהודים יקיים תפלות שלש פעמים ביום בביתו של ר' שלום גרשון, משך ימי השלושים לפטירתו. בתוך ימי השבעה גילה ר' בנימין שהקצב השאיר אצלו ארגז מלא כסף בצירוף צוואה. ר' שלום גרשון לא השאיר אחריו יורשים. בכל השנים שהיה בליובאוויטש היה בודד וגלמוד. היחיד שהתחבר אתו היה שכנו רבי זבולון סופר הסת"ם. רבי בנימין שלח לקרוא את ראשי הקהל ובמעמדם פתח את הצוואה, שכל בני העיירה היו סקרנים לדעת את תוכנה. | לאחר ההלויה הופתעה ליובאוויטש לשמוע כי ר' שלום גרשון השאיר אחריו ירושה גדולה. ר' בנימין, רבה של ליובאוויטש, הורה שמנין יהודים יקיים תפלות שלש פעמים ביום בביתו של ר' שלום גרשון, משך ימי השלושים לפטירתו. בתוך ימי השבעה גילה ר' בנימין שהקצב השאיר אצלו ארגז מלא כסף בצירוף צוואה. ר' שלום גרשון לא השאיר אחריו יורשים. בכל השנים שהיה בליובאוויטש היה בודד וגלמוד. היחיד שהתחבר אתו היה שכנו רבי זבולון סופר הסת"ם. רבי בנימין שלח לקרוא את ראשי הקהל ובמעמדם פתח את הצוואה, שכל בני העיירה היו סקרנים לדעת את תוכנה. | ||
התברר שהמנוח מינה את הרב, רבי בנימין, ואת המגיד, רבי יוסף, בצירוף אדם שלישי שייבחר עלידם, שהם יחלקו את הכסף באופן שימצאו לנכון. עם זאת הביע את משאלתו שבמקום בו עומד ביתו והגן שמסביבו | התברר שהמנוח מינה את הרב, רבי בנימין, ואת המגיד, רבי יוסף, בצירוף אדם שלישי שייבחר עלידם, שהם יחלקו את הכסף באופן שימצאו לנכון. עם זאת הביע את משאלתו שבמקום בו עומד ביתו והגן שמסביבו – ייבנה בכספו בית מדרש עבור "חברת פועלי צדק" (בה היו מאוגדים בעלי המלאכה לתורה ולתפלה בשעותיהם הפנויות), וכי במשך שנים יינתן מכספי הירושה שכר לתלמיד חכם שילמד את הפועלים מדרש, משניות ולימודים כיוצא בהם. | ||
רבי בנימין ורבי יוסף בחרו ברבי זבולון כשלישי לטיפול בירושה ובביצוע הצוואה. | רבי בנימין ורבי יוסף בחרו ברבי זבולון כשלישי לטיפול בירושה ובביצוע הצוואה. | ||
רבים היו שבאו להתפלל ב"מנין" שהוקם בבית המנוח, במיוחד לאחר שנודעה צדקנותו של שלום גרשון. בין המתפללים היו נכבדי העיירה, ובתוכם הרב והמגיד. הידיעה שבמקום זה ייבנה, לפי הצוואה, בית מדרש | רבים היו שבאו להתפלל ב"מנין" שהוקם בבית המנוח, במיוחד לאחר שנודעה צדקנותו של שלום גרשון. בין המתפללים היו נכבדי העיירה, ובתוכם הרב והמגיד. הידיעה שבמקום זה ייבנה, לפי הצוואה, בית מדרש – יצרה תחושת מקום תפלה כבר עתה. לא זו בלבד שהתפללו בו שלש התפלות מדי יום ביומו, כי אם אף היו יהודים שישבו ולמדו שם תורה בשקידה. יהודים יראי שמים היו משכימים קום ובאים לבית זמן רב לפני תפלת שחרית לשם אמירת תהלים או לימוד תורה. לפני מנחה ובין מנחה לערבית התקיימו שוב שיעורי תורה, וגם לאחר תפלת ערבית נמצאו יהודים שישבו שם ולמדו תורה. כך הפך בית הקצב לבית מדרש של ממש עוד בטרם בוצעה הצוואה. | ||
לפני תום השלשים נבחר ועד שיטפל בבנית בית המדרש כאמור בצוואה. במשך חדשי הקיץ נהרס הבית הישן והלך ונבנה בית מדרש גדול ומפואר. בבוא חודש אלול כבר הושלם בית המדרש וחנוכת הבית הוחגה ברוב שמחה והתלהבות. אף נקבע, בהתאם לצוואה, יהודי תלמיד חכם שילמד משניות ומדרש את באי הבית. | לפני תום השלשים נבחר ועד שיטפל בבנית בית המדרש כאמור בצוואה. במשך חדשי הקיץ נהרס הבית הישן והלך ונבנה בית מדרש גדול ומפואר. בבוא חודש אלול כבר הושלם בית המדרש וחנוכת הבית הוחגה ברוב שמחה והתלהבות. אף נקבע, בהתאם לצוואה, יהודי תלמיד חכם שילמד משניות ומדרש את באי הבית. | ||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
עדיין לא הגיעה השעה שתלמידי הבעש"ט ידגלו בגלוי בשיטה החדשה של רבם, במיוחד לא בשלו לכך הריכוזים היהודיים ברוסיה הלבנה, בליטא ובמדינות הסמוכות. מדינות אלו היו צריכות עדיין להמתין לאותן נשמות מיוחדות, ובמיוחד לאדמו"ר הזקן. רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, שהביאו את תורת הבעש"ט לסביבות אלה וביצרו אותם שם לדורות הבאים. | עדיין לא הגיעה השעה שתלמידי הבעש"ט ידגלו בגלוי בשיטה החדשה של רבם, במיוחד לא בשלו לכך הריכוזים היהודיים ברוסיה הלבנה, בליטא ובמדינות הסמוכות. מדינות אלו היו צריכות עדיין להמתין לאותן נשמות מיוחדות, ובמיוחד לאדמו"ר הזקן. רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, שהביאו את תורת הבעש"ט לסביבות אלה וביצרו אותם שם לדורות הבאים. | ||
בינתיים ישבו שלשת תלמידי הבעש"ט בליובאוויטש ועסקו בתורת החסידות. הם השתלמו בתורת הבעש"ט והתעלו בעבודת ה' לפי דרכו, ובכך הכשירו את הקרקע, מבחינה רוחנית, לכיבושי החסידות במקום זה בעתיד. מעשיהם הטובים בכיוון החדש, אהבתם היתרה לאנשים פשוטים וגישתם החדשה בהשרשת יהדות בין אנשים המוניים | בינתיים ישבו שלשת תלמידי הבעש"ט בליובאוויטש ועסקו בתורת החסידות. הם השתלמו בתורת הבעש"ט והתעלו בעבודת ה' לפי דרכו, ובכך הכשירו את הקרקע, מבחינה רוחנית, לכיבושי החסידות במקום זה בעתיד. מעשיהם הטובים בכיוון החדש, אהבתם היתרה לאנשים פשוטים וגישתם החדשה בהשרשת יהדות בין אנשים המוניים – כל אלה היוו סלילת דרך למנהיגים העתידים של החסידות במקומות אלה. כפי שנראה להלן הונח בליובאוויטש היסוד לחסידות. | ||
אין, איפוא, פלא בכך שליובאוויטש נעשתה לאחר זמן לבירת חסידות חב"ד ולמרכז החסידות לרוסיה הלבנה ולליטא. | אין, איפוא, פלא בכך שליובאוויטש נעשתה לאחר זמן לבירת חסידות חב"ד ולמרכז החסידות לרוסיה הלבנה ולליטא. | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
החיבה לאנשים פשוטים היתה מן היסודות החשובים ביותר של תורת הבעש"ט, "רחמנא ליבא בעי" אמר הבעש"ט, ולבו של היהודי הפשוט, שלדאבונו אינו מסוגל לקרוא את מלות התפלה, וכלי שכן לדעת את פירושן, חביב לפני הקב"ה. בעצם אמירת המילים הבלתי מובנות לו הוא גורם נחת רוח לבורא העולם והוא משפיע שפע רב בכל העולמות. מאנשים פשוטים אלה, המסוגלים בקושי לומר פרק תהלים, אפשר לצפות למדות טובות ויראת ה' יותר מאשר מאחרים. | החיבה לאנשים פשוטים היתה מן היסודות החשובים ביותר של תורת הבעש"ט, "רחמנא ליבא בעי" אמר הבעש"ט, ולבו של היהודי הפשוט, שלדאבונו אינו מסוגל לקרוא את מלות התפלה, וכלי שכן לדעת את פירושן, חביב לפני הקב"ה. בעצם אמירת המילים הבלתי מובנות לו הוא גורם נחת רוח לבורא העולם והוא משפיע שפע רב בכל העולמות. מאנשים פשוטים אלה, המסוגלים בקושי לומר פרק תהלים, אפשר לצפות למדות טובות ויראת ה' יותר מאשר מאחרים. | ||
אותם אנשים פשוטים, הנקראים בשם "עמי הארץ", שנדחקו לשוליים במשך הדורות וקיבלו תמיד מנות גדושות של תוכחות חריפות מפי המגידים | אותם אנשים פשוטים, הנקראים בשם "עמי הארץ", שנדחקו לשוליים במשך הדורות וקיבלו תמיד מנות גדושות של תוכחות חריפות מפי המגידים – קרנם הורמה ע"י הבעש"ט והיוו חומר רב חשיבות בבנין תנועתו הגדולה. | ||
אופיינית אחת מ"תורותיו" (=שיחות קצרות בדברי תורה) של הבעש"ט, הניתנת כאן בלשון חפשית: | אופיינית אחת מ"תורותיו" ({{=}}שיחות קצרות בדברי תורה) של הבעש"ט, הניתנת כאן בלשון חפשית: | ||
"עד אברהם היה העולם מתנהג באפלה, משבא אברהם התחיל להאיר" (חז"ל). צדיקי הדורות שלפני אברהם לא לימדו את דורם ארחות ה' ולא ביקשו עליהם רחמים, ואילו אברהם התחיל ללמד את בני דורו דרכי עבודת הבורא והיה מוסר נפשו לעורר רחמי שמים עליהם, עד שהתפלל גם בעד הרעים והחטאים אנשי סדום ועמורה ומבקש רחמים עליהם. | "עד אברהם היה העולם מתנהג באפלה, משבא אברהם התחיל להאיר" (חז"ל). צדיקי הדורות שלפני אברהם לא לימדו את דורם ארחות ה' ולא ביקשו עליהם רחמים, ואילו אברהם התחיל ללמד את בני דורו דרכי עבודת הבורא והיה מוסר נפשו לעורר רחמי שמים עליהם, עד שהתפלל גם בעד הרעים והחטאים אנשי סדום ועמורה ומבקש רחמים עליהם. | ||
עם זאת הרי בדורו של אברהם אבינו נקרא ההמון, וגם ישמעאל, בשם "עם הדומה לחמור", ואילו בזרע ישראל נקרא ההמון בתואר "עם הארץ", עם הדומה לארץ. כשם שהארץ | עם זאת הרי בדורו של אברהם אבינו נקרא ההמון, וגם ישמעאל, בשם "עם הדומה לחמור", ואילו בזרע ישראל נקרא ההמון בתואר "עם הארץ", עם הדומה לארץ. כשם שהארץ – הכל דורסים עליה ובה הטביע הקב"ה את כוח הצומח, להצמיח יבול להחיות את כל החי שעל פני האדמה, ובמעמקיה נמצאים אוצרות זהב וכסף וכל היקר במחמדי תבל – כך המוני ישראל. "כפלח הרמון רקתך" – גם הריקנים שבישראל מלאים מצוות כרמון, בדרשת חז"ל, וכל שכן המקיימים את המצוות בתום לב ובפשטות האמונה התמימה והפשוטה. משום כך נקראים בשם "עמי הארץ", וכבר נאמר: "כי תהיו אתם ארץ חפץ". | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||