11,503
עריכות
מ
הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק פד": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} == הכהן והגרושה == {{להשלים}} ====תרגום ללשון הקודש==== כאשר נפטר הגאון רבי יצחק קלובר, בשנת רצ"ח, החליטו תלמידיו, מהר"ל וחברו רבי שלמה לוריא ועוד תלמידים, לעזוב את פוזנא ולעבור לקראקא. שהיתה אז מקום תורה. חמש שנים שהה מהר"ל בקראקא. שלוש שנים למד עם...") |
מ (הפעיל הגנה על הדף "ספר הזכרונות פרק פד": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{הפרת זכויות יוצרים - בדיקה}}{{ספר הזכרונות}} | ||
== הכהן והגרושה == | == הכהן והגרושה == | ||
{{ | {{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
כאשר נפטר הגאון רבי יצחק קלובר, בשנת רצ"ח, החליטו תלמידיו, מהר"ל וחברו רבי שלמה לוריא ועוד תלמידים, לעזוב את פוזנא ולעבור לקראקא. שהיתה אז מקום תורה. חמש שנים שהה מהר"ל בקראקא. שלוש שנים למד עם חברו רבי משה בר' ישראל איסרליש, מי שנודע מאוחר יותר כהרמ"א. | כאשר נפטר הגאון רבי יצחק קלובר, בשנת רצ"ח, החליטו תלמידיו, מהר"ל וחברו רבי שלמה לוריא ועוד תלמידים, לעזוב את פוזנא ולעבור לקראקא. שהיתה אז מקום תורה. חמש שנים שהה מהר"ל בקראקא. שלוש שנים למד עם חברו רבי משה בר' ישראל איסרליש, מי שנודע מאוחר יותר כהרמ"א. | ||
| שורה 50: | שורה 48: | ||
– "אין הדבר נובע מכוח זכרוני, כי אם ממסורת הבאה בעמנו מדור לדור" – השיב הרב. | – "אין הדבר נובע מכוח זכרוני, כי אם ממסורת הבאה בעמנו מדור לדור" – השיב הרב. | ||
הבישוף הפנה שוב את הדיון למהות הנצרות ומחוללה, אך הרב השיב לו תשובות מוחצות, בהסתמכו גם על מקורות נוצריים, מהם הוכיח כי אלוקי ישראל הוא א־ל יחיד לכל העולם. הבישוף נוכח לדעת כי ידיעותיו של הרב, אפילו במקורות נוצריים, עולות | הבישוף הפנה שוב את הדיון למהות הנצרות ומחוללה, אך הרב השיב לו תשובות מוחצות, בהסתמכו גם על מקורות נוצריים, מהם הוכיח כי אלוקי ישראל הוא א־ל יחיד לכל העולם. הבישוף נוכח לדעת כי ידיעותיו של הרב, אפילו במקורות נוצריים, עולות ע"יעותיו שלו, המנהיג הנוצרי. | ||
כאן התערב הנסיך, שראה מחובתו למנוע את הרושם שהכומר הנוצרי נוצח בויכוחו עם הרב. בקול של מפקד פנה אל הרב ואמר: "אף אם התורה אוסרת נישואי כהן וגרושה, הרי מאחר שזליגמן מוותר על הכהונה, מצוה אני עליך לערוך חופה וקידושין לבני הזוג ולהניח להם לחיות חייהם במנוחה". | כאן התערב הנסיך, שראה מחובתו למנוע את הרושם שהכומר הנוצרי נוצח בויכוחו עם הרב. בקול של מפקד פנה אל הרב ואמר: "אף אם התורה אוסרת נישואי כהן וגרושה, הרי מאחר שזליגמן מוותר על הכהונה, מצוה אני עליך לערוך חופה וקידושין לבני הזוג ולהניח להם לחיות חייהם במנוחה". | ||
}} | |||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||