לקוטי אמרים מה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (גרסה אחת יובאה)
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים פרק מה לשם לקוטי אמרים מה בלי להשאיר הפניה: החלפת טקסט – "לקוטי אמרים פרק" ב־"לקוטי אמרים")
 
(9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
{{פרק תניא}}
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
'''פרק מ"ה - העבודה במידת הרחמים'''
 
==מבוא לפרק==
לאחר ביאור הדרך לקיום המצוות באהבה ויראה (בכל אופניהן ודרגותיהן), מבאר הרבי בפרק זה את עבודת ה' במידת הרחמים.
 
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=מה|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ה}}}}
 
==סיכום הפרק==
כשיתבונן האדם בניצוץ האלוקי הכלוא בגופו ובמחשבות ההבל שלו יתעורר עליו ברחמים גדולים{{הערה|ובכח רחמים אלו לגלות בליבו את האהבה המסותרת.}}. רחמים אלו מביאים את האדם לרצות להתקשר לקב"ה בנישוק (תורה) וחיבוק (מצוות) באהבה רבה.
 
ישנם שני ביאורים מהרבי כיצד צריך להבין פרק זה:{{ש}}
:*ב"ביאורי תניא" מוסבר שעבודת הרחמים '''עומדת בפני עצמה''', וצריך האדם לעבוד את ה' לא רק בקו הימין והשמאל{{הערה|אהבה ויראה.}} אלא גם בקו האמצעי.
:* ב"ליקוטי ביאורים"{{הערה|וכן בביאורי הרב יואל כהן.}} מוסבר שמידת הרחמים היא רק '''אמצעי''' נוסף להגיע לאהבת ה'.
 
==צילום הפרק==
 
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[אב הרחמים]]
 
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ד|פרק מ"ד]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ו|פרק מ"ו]]}}
 
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־18:29, 31 באוגוסט 2026

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

מה

פרק מה עוד יש דרך ישר לפני איש לעסוק בתורה ומצות לשמן ע"י מדתו של יעקב אע"ה שהיא מדת הרחמי' לעורר במחשבתו תחלה רחמים רבים לפני ה' על ניצוץ אלהות המחיה נפשו אשר ירד ממקורו חיי החיים א"ס ב"ה הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב ונתלבש במשכא דחויא הרחוק מאור פני המלך בתכלית ההרחק כי העוה"ז הוא תכלית הקליפו' הגסות כו' ובפרט כשיזכור על כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה ומלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא כי יעקב חבל נחלתו. וכמשל המושך בחבל וכו' והוא סוד גלות השכינה. וע"ז נאמר וישוב אל ה' וירחמהו לעורר רחמים רבים על שם ה' השוכן אתנו כדכתיב השוכן אתם בתוך טומאתם. וזש"ה וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך. כי רחל היא כנסת ישראל מקור כל הנשמות. ויעקב במדתו העליונה שהיא מדת הרחמים שבאצילות הוא המעורר רחמים רבים עליה. וישא את קולו למעלה למקור הרחמים העליונים הנק' אב הרחמים ומקורם. ויבך לעורר ולהמשיך משם רחמים רבים על כל הנשמות ועל מקור כנסת ישראל להעלותן מגלותן ולייחדן ביחוד העליון אור א"ס ב"ה בבחי' נשיקין שהיא אתדבקות רוחא ברוחא כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו דהיינו התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה וכן מחשבה במחשבה ומעשה במעשה שהוא מעשה המצות. ובפרט מעשה הצדקה וחסד. דחסד דרועא ימינא והוא בחי' חיבוק ממש כמ"ש וימינו תחבקני. ועסק התורה בדבור ומחשבת העיון הן בחי' נשיקין ממש. והנה ע"י זה יכול לבוא לבחי' אהבה רבה בהתגלות לבו כדכתיב ליעקב אשר פדה את אברהם כמ"ש במ"א: