קונטרס אחרון א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "קונטרס אחרון פרק א'": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
מ (ש. א. העביר את הדף קונטרס אחרון פרק א לשם קונטרס אחרון א בלי להשאיר הפניה: החלפת טקסט – "קונטרס אחרון פרק" ב־"קונטרס אחרון")
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{פרק תניא}}
'''להבין אין הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה'''
 
==מבוא לפרק==
הסימן הראשון בקונטרס אחרון מתווך בין דברי האר"י והזהר הנראים כסותרים זה את זה.
 
==גוף הפרק==
{{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק א'}}
 
==סיכום הפרק==
[[לקוטי אמרים פרק מ'|בפרק מ']] בתניא מובאים בשם האר"י דברים שנראים כסותרים את הזהר:
* האר"י אומר שעליית התורה והמצוות תלויה בכוונה,
* ואילו והזהר אומר שהכוונה אינה פועלת כלום{{הערה|אלא רק דיבור ומעשה הם הפועלים.}}?
 
מסביר אדמו"ר הזקן, שתלוי על מה מדברים:
* הזהר הקדוש מדבר על '''המשכה'''. כשצריך להמשיך (מלמעלה למטה) הרהור וכוונה '''לא מועילים''' ולא פועלים כלום{{הערה|אלא רק '''מעשה:''' מצוות, או לפחות דיבור (הנקרא 'מעשה קטן').}}.
* ואילו האר"י הקדוש מדבר על '''העלאה'''. כשמדובר על העלאה (מלמטה למעלה) ההיפך הוא הנכון: '''רק''' הכוונה היא המעלה את התורה ומצוות{{הערה|ובלי כוונה הן נשארות למטה.}}.
 
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש סימן ל"ב|אגרת הקודש סימן ל"ב]]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון פרק ב'|פרק ב']]}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:תניא קונטרס אחרון]]

גרסה אחרונה מ־19:11, 31 באוגוסט 2026

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

א

קונטרס אחרון על כמה פרקים עיין בלקוטי אמרים חלק א' פרק מ': להבין איך הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה הוא מקושר בח"ע ע"פ מ"ש בכוונות דט"ז ע"ב כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון למעלה כו' וכן י"ל בהרהור באותיות הכתובות. אבל הדבור י"ל דבוקע וסליק לאצי' ממש או לבריאה בדו"ר שכליים או ליצי' בדו"ר טבעיים ובמקרא סליק מעוה"ז לי"ס דעשי' משום דבקע אוירין וכו'. משא"כ בהרהור אלא הדיוקן שהוא שרש נשמתו וכו'. ומ"ש בזהר ח"ג דק"ה דהרהור לא עביד מידי כו' והיינו אפי' לטב ע"ש ובדל"א ע"ב י"ל דהיינו לאתערא לעילא שיומשך משם לתתא רק מחשבתו נשארה שם ומוסיפה שם אור גדול בתוספת וריבוי האור באצי' ע"י מקרא ומצות מעשיות שבעשי' שעיקר היחוד הוא למעלה רק הפירות בעוה"ז ע"י המשכת אור מעט מזעיר למטה ע"י הדבור ומעשה משא"כ בהרהור לא נמשך כלום ולכן לא יצא ידי חובתו מה שירדה נשמתו לעוה"ז רק להמשיך אורות עליונים למטה כמ"ש בע"ח שכ"ו להמשיך אור אבל להעלות ממטה למעלה הוא דוקא ע"י מחשבה טובה דבלא דו"ר לא פרחא לעילא וכמ"ש בשער הנבואה פ"ב והמחשבה טובה כו' ומ"ש דבקע רקיעין וכו' והיינו אפילו בלא דו"ר במכש"כ מדברים בטלים [ז"א דגם שם יש איזו תאוה. (בנ"א ליתא תיבות אלו)] דמדה טובה מרובה היינו רקיעין דוקא שהן ההיכלות והבתים ולא בגוף האדם העליון וכש"כ בנר"ן אפי' באדם דעשיה שהן י"ס אורות וכלים וז"ש בתקונים דבלא דו"ר לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' דוקא: