שער היחוד והאמונה · פרק י: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר ספרים חב"דים חופשי בגרסת טקסט.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף שער היחוד והאמונה - פרק י' לשם שער היחוד והאמונה · פרק י בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
(עידכון)
 
שורה 32: שורה 32:
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה · פרק ט|פרק ט]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה · פרק יא|פרק יא]]}}
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה · פרק ט|פרק ט]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה · פרק יא|פרק יא]]}}


[[קטגוריה:תניא · שער היחוד והאמונה]]
[[קטגוריה:תניא · שער היחוד והאמונה]]

גרסה אחרונה מ־15:34, 24 ביולי 2024

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה.

לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער היחוד והאמונה
היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם ביחס לעולמות
פרקים א' - ז'
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום)
פרקים ח' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות היחוד
פרקים א' - ו'
 
 
 
יחודא עילאה ויחודא תתאה
פרק ז'
 
 
הספירות
פרקים ח'-י'
 
 
המאמרות
פרקים י"א-י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיטת הבעל שם טוב
פרקים א' - ג'
 
 
תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט
פרקים ד' - ו'
 
 
אחדותו של הקב"ה 'פשוטה'
פרק ח'
 
יחוד הספירות באלוקות
פרק ט'
 
ביטול האור במאור - המשל והנמשל
פרק י'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטול הנבראים
פרק א'
 
הראיה השכלית
פרק ב'
 
המשל מאור השמש
פרק ג'
 
הסיבה להרגשת הנבראים
פרק ד'
 
תירוץ הקושיות
פרק ה'
 
האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה
פרק ו'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאמרות והאותיות
פרק י"א
 
היחוד מצד ההתהוות בפועל
פרק י"ב
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט

פרק י - יחוד הספירות באלוקות, המשל והנמשל

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות האמור בפרק הקודם שאין ביכולתנו להשיג את מהות יחוד הספירות עם עצמותו יתברך[1], יבאר כעת אדמו"ר הזקן שבכל זאת אפשר קצת לקרב זאת לשכלנו - ע"י משל.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

►►               פרק י               ◄◄

פרק י[עריכת קוד מקור]

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

אופן ביטול הספירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק ג המשיל הרבי את ביטול הנבראים לביטול האור לגוף השמש[2]. ▪ בפרק זה ממשיל הרבי את יחוד הספירות עם העצמות ליחוד האור עם המאור[3].

▪ אך צריך לבאר: אם הספירות אינן קיימות ובטלות לגבי עצם האלוקות (ורק הוא הנמצא היחידי) - כיצד מדברים על "חכמה", "חסד" וכו'? מסביר אדמו"ר הזקן שהספירות רק נראות לנבראים כמציאות. מאחר ולהם אין השגה במקורן הם מרגישים כאילו הספירות הן מציאות.

התכללות המידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אך מאחר ומצד האמת הספירות בטילות במציאות - כיצד אנו רואים הבדל בין חסד לגבורה? אין זה מפני שחסד וגבורה הן מציאות, אלא מפני שעצם האלוקות מתגלה פעם באופן כזה ופעם באופן אחר[4].

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יחוד אור ומאור
  • התכללות

הערות שוליים

  1. מאחר ואיננו יכולים להבין את אפילו את מהות הספירות (וכל שכן את מהות עצמותו יתברך) קל וחומר שאיננו יכולים להבין את מהות יחודם.
  2. שאינו נחשב כמציאות לגבי מקורו.
  3. שבעודו במקורו אינם שני דברים שאחד בטל לשני - אלא נמצא רק המאור בלבד.
  4. הכוונה שאותו האלוקים מתגלה פעם באופן חסד ופעם באופן גבורה. והמשל לזה הוא מאב המכה את בנו, שאפשרי בזה שני אופנים: כשההכאה באה מרצון לחנך פעולת הענישה נפרדת מאהבת האב. אבל אצל אב שמרוב אהבתו לא יכול לסבול התנהגות הבן (ומכהו) אין שני דברים - פעולת ההכאה היא רק ביטוי של האהבה, היא עצמה אהבה.
הקודם:
פרק ט
פרקי שער היחוד והאמונה הבא:
פרק יא