לקוטי אמרים פרק לט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק ל"ט לשם לקוטי אמרים · פרק לט בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק | '''פרק לט – מהות הכוונה – גילוי אלוקות''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
ב[[ | ב[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק הקודם]] התבארה '''מציאות''' הכוונה (שהיא כנפש לגבי הגוף{{הערה|וכן שיש בכוונה (ברגש האהבה והיראה) שתי דרגות: שכלית וטבעית.}}), ובפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן את '''מהות''' הכוונה "לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו". | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ט}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
שכר המצווה אינו דומה לשכר רגיל{{הערה|אין קשר בין מהות העבודה לכסף שמקבלים עליה | שכר המצווה אינו דומה לשכר רגיל{{הערה|אין קשר בין מהות העבודה לכסף שמקבלים עליה – על כל סוגי העבודות מקבלים אותו סוג מטבעות.}}, אלא "שכר מצווה מצווה" השכר דומה לעבודה עצמה. מכאן, שעל פי השכר נוכל להכיר את מהות העבודה. | ||
בתחילת הפרק מבאר | בתחילת הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את השכר על קיום מצוות מתוך רגש – גילוי אלוקות. ועל פי זה הוא מבאר בהמשך, שגם מהותן של אהבת ה' ויראתו היא גילוי אלוקות. אלא שבזה שתי דרגות{{הערה|אצל הבינונים, וזאת בנוסף לדרגת הצדיקים שמוזכרת גם היא בקיצור.}} (בהתאם לשתי הדרגות שהתבארו ב[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק הקודם]]): | ||
:* דרגתן של אהבה ויראה שכליות היא אלוקות{{הערה|הכוונה לפנימיות האלוקות, לספירות עצמן.}} בדרגת עולם הבריאה. | :* דרגתן של אהבה ויראה שכליות היא אלוקות{{הערה|הכוונה לפנימיות האלוקות, לספירות עצמן.}} בדרגת עולם הבריאה. | ||
:* דרגתן של אהבה ויראה טבעיות היא אלוקות{{הערה|ראה הערה קודמת.}} בדרגת עולם היצירה. | :* דרגתן של אהבה ויראה טבעיות היא אלוקות{{הערה|ראה הערה קודמת.}} בדרגת עולם היצירה. | ||
ובסוף הפרק מבאר | ובסוף הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של קיום מצווה ללא כוונה, וגם בזה שתי דרגות: | ||
:*א) כשמקיים סתם מתוך הרגל (לא לשמה ולא שלא לשמה) | :*א) כשמקיים סתם מתוך הרגל (לא לשמה ולא שלא לשמה) – נשארת המצווה ב"חיצוניות העולמות"{{הערה|כלומר, אף כי גם אז עולות התורה והמצווה, אבל רק לחיצוניות העולמות: אלוקות לא מתגלה בהן, והן נשארות "נפרדות" מאלוקות.}} (עד שיחזור וילמד דבר זה "לשמה"). | ||
:*ב) כשמקיים לשם "פניה" (לדוגמה, שיחשבוהו לתלמיד חכם) | :*ב) כשמקיים לשם "פניה" (לדוגמה, שיחשבוהו לתלמיד חכם) – יורדת לקליפות (עד שיעשה תשובה). | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[ | *גלגולי נשמות | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק לח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק מ|פרק מ]]}} | |||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־21:43, 24 ביולי 2024
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ') | |
|---|---|
|
פרק לט – מהות הכוונה – גילוי אלוקות
מבוא לפרק
בפרק הקודם התבארה מציאות הכוונה (שהיא כנפש לגבי הגוף[1]), ובפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן את מהות הכוונה "לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו".
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ט
סיכום הפרק
שכר המצווה אינו דומה לשכר רגיל[2], אלא "שכר מצווה מצווה" השכר דומה לעבודה עצמה. מכאן, שעל פי השכר נוכל להכיר את מהות העבודה.
בתחילת הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את השכר על קיום מצוות מתוך רגש – גילוי אלוקות. ועל פי זה הוא מבאר בהמשך, שגם מהותן של אהבת ה' ויראתו היא גילוי אלוקות. אלא שבזה שתי דרגות[3] (בהתאם לשתי הדרגות שהתבארו בפרק הקודם):
ובסוף הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של קיום מצווה ללא כוונה, וגם בזה שתי דרגות:
- א) כשמקיים סתם מתוך הרגל (לא לשמה ולא שלא לשמה) – נשארת המצווה ב"חיצוניות העולמות"[6] (עד שיחזור וילמד דבר זה "לשמה").
- ב) כשמקיים לשם "פניה" (לדוגמה, שיחשבוהו לתלמיד חכם) – יורדת לקליפות (עד שיעשה תשובה).
מושגים יסודיים בפרק
- גלגולי נשמות
| הקודם: פרק לח |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק מ |
הערות שוליים
- ↑ וכן שיש בכוונה (ברגש האהבה והיראה) שתי דרגות: שכלית וטבעית.
- ↑ אין קשר בין מהות העבודה לכסף שמקבלים עליה – על כל סוגי העבודות מקבלים אותו סוג מטבעות.
- ↑ אצל הבינונים, וזאת בנוסף לדרגת הצדיקים שמוזכרת גם היא בקיצור.
- ↑ הכוונה לפנימיות האלוקות, לספירות עצמן.
- ↑ ראה הערה קודמת.
- ↑ כלומר, אף כי גם אז עולות התורה והמצווה, אבל רק לחיצוניות העולמות: אלוקות לא מתגלה בהן, והן נשארות "נפרדות" מאלוקות.