לקוטי אמרים פרק לט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק ל"ט לשם לקוטי אמרים · פרק לט בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
(תיקונים)
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ל"ט - מהות הכוונה - גילוי אלוקות'''
'''פרק לט – מהות הכוונה גילוי אלוקות'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
ב[[תניא - פרק ל"ח|פרק הקודם]] התבארה '''מציאות''' הכוונה (שהיא כנפש לגבי הגוף{{הערה|וכן שיש בכוונה (ברגש האהבה והיראה) שתי דרגות: שכלית וטבעית.}}), ובפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את '''מהות''' הכוונה "לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו".
ב[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק הקודם]] התבארה '''מציאות''' הכוונה (שהיא כנפש לגבי הגוף{{הערה|וכן שיש בכוונה (ברגש האהבה והיראה) שתי דרגות: שכלית וטבעית.}}), ובפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן את '''מהות''' הכוונה "לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו".


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=לט|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ט}}}}
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ט}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
שכר המצווה אינו דומה לשכר רגיל{{הערה|אין קשר בין מהות העבודה לכסף שמקבלים עליה - על כל סוגי העבודות מקבלים אותו סוג מטבעות.}}, אלא "שכר מצווה מצווה" השכר דומה לעבודה עצמה. מכאן, שעל פי השכר נוכל להכיר את מהות העבודה.
שכר המצווה אינו דומה לשכר רגיל{{הערה|אין קשר בין מהות העבודה לכסף שמקבלים עליה על כל סוגי העבודות מקבלים אותו סוג מטבעות.}}, אלא "שכר מצווה מצווה" השכר דומה לעבודה עצמה. מכאן, שעל פי השכר נוכל להכיר את מהות העבודה.


בתחילת הפרק מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את השכר על קיום מצוות מתוך רגש - גילוי אלוקות. ועל פי זה הוא מבאר בהמשך, שגם מהותן של אהבת ה' ויראתו היא גילוי אלוקות. אלא שבזה שתי דרגות{{הערה|אצל הבינונים, וזאת בנוסף לדרגת הצדיקים שמוזכרת גם היא בקיצור.}} (בהתאם לשתי הדרגות שהתבארו ב[[תניא - פרק ל"ח|פרק הקודם]]):
בתחילת הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את השכר על קיום מצוות מתוך רגש גילוי אלוקות. ועל פי זה הוא מבאר בהמשך, שגם מהותן של אהבת ה' ויראתו היא גילוי אלוקות. אלא שבזה שתי דרגות{{הערה|אצל הבינונים, וזאת בנוסף לדרגת הצדיקים שמוזכרת גם היא בקיצור.}} (בהתאם לשתי הדרגות שהתבארו ב[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק הקודם]]):
:* דרגתן של אהבה ויראה שכליות היא אלוקות{{הערה|הכוונה לפנימיות האלוקות, לספירות עצמן.}} בדרגת עולם הבריאה.
:* דרגתן של אהבה ויראה שכליות היא אלוקות{{הערה|הכוונה לפנימיות האלוקות, לספירות עצמן.}} בדרגת עולם הבריאה.
:* דרגתן של אהבה ויראה טבעיות היא אלוקות{{הערה|ראה הערה קודמת.}} בדרגת עולם היצירה.
:* דרגתן של אהבה ויראה טבעיות היא אלוקות{{הערה|ראה הערה קודמת.}} בדרגת עולם היצירה.


ובסוף הפרק מבאר [[אדמו"ר הזקן]] את המשמעות של קיום מצווה ללא כוונה, וגם בזה שתי דרגות:
ובסוף הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של קיום מצווה ללא כוונה, וגם בזה שתי דרגות:
:*א) כשמקיים סתם מתוך הרגל (לא לשמה ולא שלא לשמה) - נשארת המצווה ב"חיצוניות העולמות"{{הערה|כלומר, אף כי גם אז עולות התורה והמצווה, אבל רק לחיצוניות העולמות: אלוקות לא מתגלה בהן, והן נשארות "נפרדות" מאלוקות.}} (עד שיחזור וילמד דבר זה "לשמה").
:*א) כשמקיים סתם מתוך הרגל (לא לשמה ולא שלא לשמה) נשארת המצווה ב"חיצוניות העולמות"{{הערה|כלומר, אף כי גם אז עולות התורה והמצווה, אבל רק לחיצוניות העולמות: אלוקות לא מתגלה בהן, והן נשארות "נפרדות" מאלוקות.}} (עד שיחזור וילמד דבר זה "לשמה").
:*ב) כשמקיים לשם "פניה" (לדוגמה, שיחשבוהו לתלמיד חכם) - יורדת לקליפות (עד שיעשה תשובה).
:*ב) כשמקיים לשם "פניה" (לדוגמה, שיחשבוהו לתלמיד חכם) יורדת לקליפות (עד שיעשה תשובה).


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[גלגולי נשמות]]
*גלגולי נשמות
 
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לח|פרק לח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק מ|פרק מ]]}}
 
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ח|פרק ל"ח]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ'|פרק מ']]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה מ־21:43, 24 ביולי 2024

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ
תניא
דף השער וההקדמה
דף השערהסכמה אהסכמה בהסכמה גהקדמת המלקט
לקוטי אמרים
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יבפרק יגפרק ידפרק טופרק טזפרק יזפרק יחפרק יטפרק כפרק כאפרק כבפרק כגפרק כדפרק כהפרק כופרק כזפרק כחפרק כטפרק לפרק לאפרק לבפרק לגפרק לדפרק להפרק לופרק לזפרק לחפרק לטפרק מפרק מאפרק מבפרק מגפרק מדפרק מהפרק מופרק מזפרק מחפרק מטפרק נפרק נאפרק נבפרק נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטןפרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת התשובה
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק טפרק יפרק יאפרק יב
אגרת הקודש
סימן אסימן בסימן גסימן דסימן הסימן וסימן זסימן חסימן טסימן יסימן יאסימן יבסימן יגסימן ידסימן טוסימן טזסימן יזסימן יחסימן יטסימן כסימן כאסימן כבסימן כגסימן כדסימן כהסימן כוסימן כזסימן כחסימן כטסימן לסימן לאסימן לב
קונטרס אחרון
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ופרק זפרק חפרק ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניאמפתחות לספר התניא

פרק לט – מהות הכוונה – גילוי אלוקות

מבוא לפרק

בפרק הקודם התבארה מציאות הכוונה (שהיא כנפש לגבי הגוף[1]), ובפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן את מהות הכוונה "לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו".

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ט

סיכום הפרק

שכר המצווה אינו דומה לשכר רגיל[2], אלא "שכר מצווה מצווה" השכר דומה לעבודה עצמה. מכאן, שעל פי השכר נוכל להכיר את מהות העבודה.

בתחילת הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את השכר על קיום מצוות מתוך רגש – גילוי אלוקות. ועל פי זה הוא מבאר בהמשך, שגם מהותן של אהבת ה' ויראתו היא גילוי אלוקות. אלא שבזה שתי דרגות[3] (בהתאם לשתי הדרגות שהתבארו בפרק הקודם):

  • דרגתן של אהבה ויראה שכליות היא אלוקות[4] בדרגת עולם הבריאה.
  • דרגתן של אהבה ויראה טבעיות היא אלוקות[5] בדרגת עולם היצירה.

ובסוף הפרק מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של קיום מצווה ללא כוונה, וגם בזה שתי דרגות:

  • א) כשמקיים סתם מתוך הרגל (לא לשמה ולא שלא לשמה) – נשארת המצווה ב"חיצוניות העולמות"[6] (עד שיחזור וילמד דבר זה "לשמה").
  • ב) כשמקיים לשם "פניה" (לדוגמה, שיחשבוהו לתלמיד חכם) – יורדת לקליפות (עד שיעשה תשובה).

מושגים יסודיים בפרק

  • גלגולי נשמות
הקודם:
פרק לח
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק מ

הערות שוליים

  1. וכן שיש בכוונה (ברגש האהבה והיראה) שתי דרגות: שכלית וטבעית.
  2. אין קשר בין מהות העבודה לכסף שמקבלים עליה – על כל סוגי העבודות מקבלים אותו סוג מטבעות.
  3. אצל הבינונים, וזאת בנוסף לדרגת הצדיקים שמוזכרת גם היא בקיצור.
  4. הכוונה לפנימיות האלוקות, לספירות עצמן.
  5. ראה הערה קודמת.
  6. כלומר, אף כי גם אז עולות התורה והמצווה, אבל רק לחיצוניות העולמות: אלוקות לא מתגלה בהן, והן נשארות "נפרדות" מאלוקות.