לקוטי אמרים פרק לד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תיקונים) |
(תיקון) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק לד | '''פרק לד – השמחה מאמונה ביחוד ה' – גם אצל אנשים פשוטים''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ד}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
גרסה מ־22:28, 24 ביולי 2024
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |
|---|---|
|
פרק לד – השמחה מאמונה ביחוד ה' – גם אצל אנשים פשוטים
מבוא לפרק
שלימות השמחה המבוארת בפרק הקודם[1] שייכת רק אצל האבות והנביאים. בפרק זה יבואר כיצד יכול גם אדם פשוט להביא שמחה זו בליבו.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ד
סיכום הפרק
- כשיתבונן האדם, שהתורה והמצוות[2] הן חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכל פעם שלומד תורה ונותן צדקה הוא מארח אצלו את הקב"ה[3] – יבוא לשמחה אמיתית עצומה.
- בסוף הפרק מסכם רבינו את עניין שלילת העצבות ומעלת השמחה[4] ומוסיף: מאחר ושמחת הנשמה שייכת לנפש האלוקית, והמרירות לנפש הבהמית[5] – יכולות להיות אצל כל אחד שתי התנועות בו זמנית.
| הקודם: פרק לג |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק לה |