לקוטי אמרים פרק לא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים - פרק ל"א לשם לקוטי אמרים · פרק לא בלי להשאיר הפניה) |
(תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק | '''פרק לא – מעלת המרירות: שמביאה לשמחה אמיתית''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
כדי לנצח את היצר לא מספיק להפטר מעצבות וטמטום הלב{{הערה|שלזה הובאו עצות בפרקים הקודמים, מ[[ | כדי לנצח את היצר לא מספיק להפטר מעצבות וטמטום הלב{{הערה|שלזה הובאו עצות בפרקים הקודמים, מ[[לקוטי אמרים · פרק כו|פרק כו]] עד [[לקוטי אמרים · פרק ל|פרק ל]].}}, אלא צריך גם להיות בשמחה{{הערה|כפי שמתחיל אדמו"ר הזקן את ביאור כל העניין ב[[לקוטי אמרים · פרק כו|פרק כו]].}}. מתחיל{{הערה|העצות לשמחה הן בשלושת הפרקים [[לקוטי אמרים · פרק לא|לא]], [[לקוטי אמרים · פרק לג|לג]]־[[לקוטי אמרים · פרק לד|לד]], אך [[לקוטי אמרים · פרק לב|פרק לב]] שבאמצע הוא עניין בפני עצמו, ראה שם.}} אם כן אדמו"ר הזקן להביא עצות להוספה בשמחה: | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"א}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
העצות להיפטר | העצות להיפטר מטמטום הלב{{הערה|שהובאו בשני הפרקים הקודמים: [[לקוטי אמרים · פרק כט|פרק כט]] ו[[לקוטי אמרים · פרק ל|פרק ל]].}} מביאות לעצבות, והרי בתחילת [[לקוטי אמרים · פרק כו|פרק כו]] הוסבר ש'''אי אפשר לנצח את היצר''' מתוך עצבות? מבאר אדמו"ר הזקן, שאדרבה: דוקא על ידי ביטוש עצמו יכול האדם להגיע לשמחה אמיתית: | ||
:ראשית, מקור | :ראשית, מקור העצבות הוא אמנם בקליפות{{הערה|מאחר ומדובר בעצבות ממילי דשמיא הרי היא מהטוב שבקליפת נוגה, אך גם הטוב שבנוגה הוא עדיין קליפה ולא קדושה}}, אך היא מביאה למרירות – ומרירות היא קדושה ממש{{הערה|ובאה מצד הנפש האלוקית.}}. | ||
:שנית, ככל שתגדל מרירות האדם על הגלות נשמתו כך '''תגדל השמחה''' על צאתה מהגלות{{הערה|תורה ומצוות מוציאים את הנשמה מהגלות.}}. | :שנית, ככל שתגדל מרירות האדם על הגלות נשמתו כך '''תגדל השמחה''' על צאתה מהגלות{{הערה|תורה ומצוות מוציאים את הנשמה מהגלות.}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[ | *עצבות | ||
*מרירות | |||
{{סדרה|הקודם=[לקוטי אמרים · פרק ל|פרק ל]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק לב|פרק לב]]}} | |||
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־15:25, 25 ביולי 2024
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |
|---|---|
|
פרק לא – מעלת המרירות: שמביאה לשמחה אמיתית
מבוא לפרק
כדי לנצח את היצר לא מספיק להפטר מעצבות וטמטום הלב[1], אלא צריך גם להיות בשמחה[2]. מתחיל[3] אם כן אדמו"ר הזקן להביא עצות להוספה בשמחה:
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"א
סיכום הפרק
העצות להיפטר מטמטום הלב[4] מביאות לעצבות, והרי בתחילת פרק כו הוסבר שאי אפשר לנצח את היצר מתוך עצבות? מבאר אדמו"ר הזקן, שאדרבה: דוקא על ידי ביטוש עצמו יכול האדם להגיע לשמחה אמיתית:
- שנית, ככל שתגדל מרירות האדם על הגלות נשמתו כך תגדל השמחה על צאתה מהגלות[7].
- ובנוסף, תוקף הנפש הבהמית לא צריך להפריע לשמחה בעבודת ה'[8], ואדרבה: ההתבוננות שעבודת ה' מעלה לקדושה גם את הנפש הבהמית[9] תוסיף עוד שמחה.
מושגים יסודיים בפרק
- עצבות
- מרירות
| הקודם: [לקוטי אמרים · פרק ל |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק לב |
הערות שוליים
- ↑ שלזה הובאו עצות בפרקים הקודמים, מפרק כו עד פרק ל.
- ↑ כפי שמתחיל אדמו"ר הזקן את ביאור כל העניין בפרק כו.
- ↑ העצות לשמחה הן בשלושת הפרקים לא, לג־לד, אך פרק לב שבאמצע הוא עניין בפני עצמו, ראה שם.
- ↑ שהובאו בשני הפרקים הקודמים: פרק כט ופרק ל.
- ↑ מאחר ומדובר בעצבות ממילי דשמיא הרי היא מהטוב שבקליפת נוגה, אך גם הטוב שבנוגה הוא עדיין קליפה ולא קדושה
- ↑ ובאה מצד הנפש האלוקית.
- ↑ תורה ומצוות מוציאים את הנשמה מהגלות.
- ↑ בניגוד למה שנראה לנו, וכמשל עם ישראל שיצא ממצרים למרות שעדיין היו שקועים במ"ט שערי טומאה.
- ↑ והיא תכלית בריאת העולם