לקוטי אמרים פרק נ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק נ' לשם לקוטי אמרים · פרק נ בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
(תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק נ | '''פרק נ – אהבת כלות הנפש''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה '''והפוך''' מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה | סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה '''והפוך''' מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה – אלא מה רוצים ממני. | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ'}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
* ב[[ | * ב[[לקוטי אמרים · פרק מג|פרק מג]] הוסבר, שאהבת עולם מתעוררת בלב האדם על ידי התבוננות באור הממלא והסובב כל עלמין. | ||
בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות | בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות בעצמות אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב '''ולהשיג''' את ה', אלא הפוך – '''להתבטל''' ממציאותי ולהתכלל בו. | ||
{{ש}} | {{ש}} | ||
* מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות | * מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות – אלא הפוך (להתנתק מהגוף). מדוע אם כן מוסברת עבודה זו בתניא?{{ש}} | ||
בהמשך הפרק מסביר | בהמשך הפרק מסביר אדמו"ר הזקן, שבשעה שנפשו נמצאת בלהבה של ריצה לאלוקות חש הוא שאין זו הכוונה העליונה. הרגשה זו יוצרת בו תנועת "שוב" – רצון עז לקיים את הרצון האלוקי פה למטה. | ||
{{סדרה|הקודם=[[ | {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק מט|פרק מט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק נא|פרק נא]]}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]] | ||
גרסה מ־15:59, 25 ביולי 2024
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') | |
|---|---|
|
פרק נ – אהבת כלות הנפש
מבוא לפרק
סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה והפוך מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה – אלא מה רוצים ממני.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק נ'
סיכום הפרק
- בפרק מג הוסבר, שאהבת עולם מתעוררת בלב האדם על ידי התבוננות באור הממלא והסובב כל עלמין.
בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות בעצמות אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב ולהשיג את ה', אלא הפוך – להתבטל ממציאותי ולהתכלל בו.
- מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות – אלא הפוך (להתנתק מהגוף). מדוע אם כן מוסברת עבודה זו בתניא?
בהמשך הפרק מסביר אדמו"ר הזקן, שבשעה שנפשו נמצאת בלהבה של ריצה לאלוקות חש הוא שאין זו הכוונה העליונה. הרגשה זו יוצרת בו תנועת "שוב" – רצון עז לקיים את הרצון האלוקי פה למטה.
| הקודם: פרק מט |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק נא |