לקוטי אמרים פרק מד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים · פרק מד לשם לקוטי אמרים פרק מ"ד בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון) |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==צילום הפרק== | ==צילום הפרק== | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים | {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים פרק מ"ג|פרק מ"ג]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים פרק מ"ה|פרק מ"ה]]}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:לקוטי אמרים]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־13:12, 28 במרץ 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') | |
|---|---|
|
פרק מד – אהבת "נפשי אויתיך" ואהבת "כברא דאשתדל"
מבוא לפרק
לאחר שהוסברו ביסודיות[1] הדרגות הכלליות בעבודת ה'[2], מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר[3] אופני התבוננות פרטיים המביאים (בעיקר) לאהבת ה'. בכללות[4] מובאים סוגי האהבה מהכבד לקל[5].
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ד
סיכום הפרק
בתחילת הפרק מבוארים שני סוגי אהבה, שכל אחד מהם כולל את מעלות שתי הדרגות שהתבארו בפרקים הקודמים[6]:
- אהבת נפשי אויתיך: כאדם האוהב את חייו. יתבונן, שהקב"ה הוא חייו האמיתיים.
- אהבת כברא דאשתדל: כבן האוהב את הוריו ומוכן למסור את חייו עבורם. יתבונן, שה' הוא אבינו.
לאחר הסברת האהבות עצמן, מוסברים בהמשך הפרק שני עניינים הנוגעים לאופן בו צריך להתייחס אליהן:
צילום הפרק
| הקודם: פרק מ"ג |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק מ"ה |
הערות שוליים
- ↑ בשלושת הפרקים הקודמים, מא־מג.
- ↑ עניינן, ההבדלים ביניהן, למי הן שייכות ומתי.
- ↑ מכאן ועד פרק נ.
- ↑ להוציא את האהבה המוסברת בפרק נ', שהיא עניין בפני עצמו.
- ↑ מסוגי אהבה שקשה יותר להגיע אליהן ועד לאהבת "כמים הפנים" המבוארת בשלושת הפרקים מז־מט.
- ↑ בפרקים מא־מג. אהבה רבה ואהבת עולם, שמצד אחד הן טבע הנפש ומצד שני התגלותן היא על ידי התבוננות.
- ↑ ולכן, תורה ומצוות החדורות בחיבה ובחיות שנובעת מאהבות אלו נכללות באלוקות (ביצירה, בריאה ואפילו באצילות).
- ↑ שהיא כרשפי אש.
- ↑ כשאינן כרשפי אש. אבל כשהן כרשפי אש (כגון, כשמתבונן בהפלאת אבינו) הן נעלות יותר, וכמבואר בפרק נ'.