לקוטי אמרים פרק כח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
קל להבין שבמשך היום נופלות מחשבות ותאוות רעות – הלא אצל הבינונים הנפש הבהמית עדיין מביעה את דעתה{{הערה|והעצה לזה היא אדרבה – לשמוח (כמוסבר ב[[לקוטי אמרים | קל להבין שבמשך היום נופלות מחשבות ותאוות רעות – הלא אצל הבינונים הנפש הבהמית עדיין מביעה את דעתה{{הערה|והעצה לזה היא אדרבה – לשמוח (כמוסבר ב[[לקוטי אמרים פרק כ"ז|פרק הקודם]]).}}. אבל בשעת התפילה{{הערה|כשהנפש האלוקית שולטת, כמוסבר ב[[לקוטי אמרים פרק י"ב|פרק י"ב]] וב[[לקוטי אמרים פרק י"ג|פרק י"ג]]}} – מניין הן באות אז? האין זה סימן שהתפילה לא שווה כלום? ושוב נופל האדם בעצבות. | ||
בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן שאדרבה: נפילת מחשבות כאלו בשעת התפילה (ולימוד התורה) הוא סימן למאמץ אמיתי, וסיבה לשמחה ולא לעצב. | בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן שאדרבה: נפילת מחשבות כאלו בשעת התפילה (ולימוד התורה) הוא סימן למאמץ אמיתי, וסיבה לשמחה ולא לעצב. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
התגברות המחשבות הזרות דוקא בשעת מאמץ של קדושה{{הערה|תפילה או לימוד תורה.}} אינו מקרי. הסיבה היא שלכל אחת משתי הנפשות{{הערה|הבהמית והאלוקית.}} יש "לבושים"{{הערה|מחשבה, דיבור ומעשה – ראה [[לקוטי אמרים | התגברות המחשבות הזרות דוקא בשעת מאמץ של קדושה{{הערה|תפילה או לימוד תורה.}} אינו מקרי. הסיבה היא שלכל אחת משתי הנפשות{{הערה|הבהמית והאלוקית.}} יש "לבושים"{{הערה|מחשבה, דיבור ומעשה – ראה [[לקוטי אמרים פרק ד']].}} משלה, וכדרך המתאבקים שכשאחד מתאמץ יותר גורם הדבר שגם השני יתגבר מיד כנגדו. | ||
אם כן, גם כאן העצה היא להסיח דעתו, וגם כאן עליו '''לשמוח''' במחשבות אלו{{הערה|שהרי הן מעידות על מאמציו הכנים ועבודתו האמיתית.}}! ומוסיף הרבי עצה, שאם אינו מצליח להסיח דעתו ישפיל עצמו ויתחנן לפני ה' שירחם עליו{{הערה|וישנו בטחון גמור שאכן ירוחם ויסירו ממנו מחשבות אלו, כי חלק ה' עמו.}}. | אם כן, גם כאן העצה היא להסיח דעתו, וגם כאן עליו '''לשמוח''' במחשבות אלו{{הערה|שהרי הן מעידות על מאמציו הכנים ועבודתו האמיתית.}}! ומוסיף הרבי עצה, שאם אינו מצליח להסיח דעתו ישפיל עצמו ויתחנן לפני ה' שירחם עליו{{הערה|וישנו בטחון גמור שאכן ירוחם ויסירו ממנו מחשבות אלו, כי חלק ה' עמו.}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}} | {{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים פרק כ"ז|פרק כ"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים פרק כ"ט|פרק כ"ט]]}} | ||
[[קטגוריה:תניא]] | |||
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]] | [[קטגוריה:לקוטי אמרים]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:09, 1 באפריל 2025
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | |
|---|---|
|
פרק כח – להיפטר מעצבות ממחשבות זרות הנופלות בזמן תפילה ולימוד
מבוא לפרק
קל להבין שבמשך היום נופלות מחשבות ותאוות רעות – הלא אצל הבינונים הנפש הבהמית עדיין מביעה את דעתה[1]. אבל בשעת התפילה[2] – מניין הן באות אז? האין זה סימן שהתפילה לא שווה כלום? ושוב נופל האדם בעצבות.
בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן שאדרבה: נפילת מחשבות כאלו בשעת התפילה (ולימוד התורה) הוא סימן למאמץ אמיתי, וסיבה לשמחה ולא לעצב.
גוף הפרק
תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ"ח
סיכום הפרק
התגברות המחשבות הזרות דוקא בשעת מאמץ של קדושה[3] אינו מקרי. הסיבה היא שלכל אחת משתי הנפשות[4] יש "לבושים"[5] משלה, וכדרך המתאבקים שכשאחד מתאמץ יותר גורם הדבר שגם השני יתגבר מיד כנגדו.
אם כן, גם כאן העצה היא להסיח דעתו, וגם כאן עליו לשמוח במחשבות אלו[6]! ומוסיף הרבי עצה, שאם אינו מצליח להסיח דעתו ישפיל עצמו ויתחנן לפני ה' שירחם עליו[7].
מושגים יסודיים בפרק
- מחשבות זרות
| הקודם: פרק כ"ז |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק כ"ט |
הערות שוליים
- ↑ והעצה לזה היא אדרבה – לשמוח (כמוסבר בפרק הקודם).
- ↑ כשהנפש האלוקית שולטת, כמוסבר בפרק י"ב ובפרק י"ג
- ↑ תפילה או לימוד תורה.
- ↑ הבהמית והאלוקית.
- ↑ מחשבה, דיבור ומעשה – ראה לקוטי אמרים פרק ד'.
- ↑ שהרי הן מעידות על מאמציו הכנים ועבודתו האמיתית.
- ↑ וישנו בטחון גמור שאכן ירוחם ויסירו ממנו מחשבות אלו, כי חלק ה' עמו.