משנה/אבות פרק ו: הבדלים בין גרסאות בדף

משנה
אבות
	פרק א • פרק ב • פרק ג • פרק ד • פרק ה • פרק ו

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־17:20, 18 באוגוסט 2025

תוכן העניינים
גוף הפרק מפרשי המשנה

פרק ו

משנה א

שנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם.
רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו. נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה^[1], ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.

משנה ב

אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, שנאמר נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם^[2], ואומר והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות^[3], אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתלמוד תורה (תדיר) הרי זה מתעלה, שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות^[4].

משנה ג

הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל, שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד, קראו רבו אלופו ומיודעו, שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי^[5]. והלא דברים קל וחומר, ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה, שנאמר כבוד חכמים ינחלו^[6], ותמימים ינחלו טוב^[7], ואין טוב אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו^[8].

משנה ד

כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן – אשריך וטוב לך^[9], אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא.

משנה ה

אל תבקש גדולה לעצמך, ואל תחמוד כבוד, יותר מלמודך עשה, ואל תתאוה לשלחנם של מלכים, ששולחנך גדול משולחנם וכתרך גדול מכתרם, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך.

משנה ו

גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות, והכהונה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ואלו הן: בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, בטהרה, בשמוש חכמים, בדקדוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא, במשנה, במיעוט סחורה, במיעוט דרך ארץ, במיעוט תענוג, במיעוט שנה, במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, בקבלת היסורין, המכיר את מקומו, והשמח בחלקו, והעושה סייג לדבריו, ואינו מחזיק טובה לעצמו, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את המישרים, אוהב את התוכחות, ומתרחק מן הכבוד, ולא מגיס לבו בתלמודו, ואינו שמח בהוראה, נושא בעול עם חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת, ומעמידו על השלום, ומתישב לבו בתלמודו, שואל [כענין] ומשיב [כהלכה] שומע ומוסיף, הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשות, המחכים את רבו, והמכוין את שמועתו, והאומר דבר בשם אומרו, הא למדת כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי^[10].

משנה ז

גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא^[11], ואומר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך^[12], ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר^[13], ואומר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך^[14], ואומר תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך^[15], ואומר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים^[16], ואומר אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד^[17], ואומר כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך^[18], ואומר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום^[19].

משנה ח

רבי שמעון בן יהודה^[20] משום רבי שמעון בן יוחאי אומר: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם, שנאמר עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא^[21], ואומר תפארת בחורים כוחם והדר זקנים שיבה^[22], ואומר עטרת חכמים עשרם^[23], ואומר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם^[24], ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה, כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד^[25]. רבי שמעון בן מנסיא אומר: אלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים כולם נתקיימו ברבי ובבניו.

משנה ט

אמר רבי יוסי בן קסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום, והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהלים, על ידי דוד מלך ישראל, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף^[26]. ולא עוד, אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך^[27]: בהתהלכך תנחה אתך – בעולם הזה; בשכבך תשמור עליך – בקבר; והקיצות היא תשיחך – לעולם הבא. וכן כתוב בספר תהילים, על ידי דוד מלך ישראל, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף^[26], ואומר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות^[28].

משנה י

חמשה קנינים קנה לו הקדוש ברוך הוא בעולמו, ואלו הן: תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד. תורה מנין? דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז^[29]. שמים וארץ מנין? דכתיב כה אמר ה'השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי^[30], ואומר מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך^[31]. אברהם מנין? דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ^[32]. ישראל מנין? דכתיב עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית^[33], ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם^[34]. בית המקדש מנין? דכתיב מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך^[35], ואומר ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו^[36].

משנה יא

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו^[37], ואומר ה' ימלוך לעולם ועד^[38]. רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר^[39].

הערות שוליים

מפרשי המשנה (ע"פ א"ב)

דרך חיים (מהר"ל)

אין פירוש דרך חיים (מהר"ל) על מסכת זו

מדרש שמואל (אוזידא)

אין פירוש מדרש שמואל (אוזידא) על מסכת זו

עיקר תוספות יום טוב

תבנית:עיקר תוספות יום טוב/משנה/אבות פרק ו

פירוש המשניות לרמב"ם

תבנית:פירוש המשניות לרמב"ם/משנה/אבות פרק ו

ראב"ד

אין פירוש ראב"ד על מסכת זו

רבי עובדיה ברטנורא

תבנית:רבי עובדיה מברטנורא/משנה/אבות פרק ו

רבינו יונה

אין פירוש רבינו יונה על מסכת זו

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{משנה אבות}}
+{{פרק משנה}}
-{{יישור טקסט|שני הצדדים|
-'''שנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם.'''
-== משנה א ==
-רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו. נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה{{הערה|[[משלי פרק ח|משלי ח, יד]].}}, ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.
-== משנה ב ==
-אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, שנאמר נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם{{הערה|[[משלי פרק יא|משלי יא, כב]].}}, ואומר והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות{{הערה|[[שמות פרק לב|שמות לב, טז]].}}, אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתלמוד תורה (תדיר) הרי זה מתעלה, שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות{{הערה|[[במדבר פרק כא|במדבר כא, יט]].}}.
-== משנה ג ==
-הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל, שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד, קראו רבו אלופו ומיודעו, שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי{{הערה|[[תהלים פרק נ"ה|תהלים נה, יד]].}}. והלא דברים קל וחומר, ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה, שנאמר כבוד חכמים ינחלו{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, לה]].}}, ותמימים ינחלו טוב{{הערה|[[משלי פרק כח|משלי כח, י]].}}, ואין טוב אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו{{הערה|[[משלי פרק ד|משלי ד, ב]].}}.
-== משנה ד ==
-כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן – אשריך וטוב לך{{הערה|[[תהלים פרק קכ"ח|תהלים קכח, ב]].}}, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא.
-== משנה ה ==
-אל תבקש גדולה לעצמך, ואל תחמוד כבוד, יותר מלמודך עשה, ואל תתאוה לשלחנם של מלכים, ששולחנך גדול משולחנם וכתרך גדול מכתרם, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך.
-== משנה ו ==
-גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות, והכהונה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ואלו הן: בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, בטהרה, בשמוש חכמים, בדקדוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא, במשנה, במיעוט סחורה, במיעוט דרך ארץ, במיעוט תענוג, במיעוט שנה, במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, בקבלת היסורין, המכיר את מקומו, והשמח בחלקו, והעושה סייג לדבריו, ואינו מחזיק טובה לעצמו, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את המישרים, אוהב את התוכחות, ומתרחק מן הכבוד, ולא מגיס לבו בתלמודו, ואינו שמח בהוראה, נושא בעול עם חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת, ומעמידו על השלום, ומתישב לבו בתלמודו, שואל [כענין] ומשיב [כהלכה] שומע ומוסיף, הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשות, המחכים את רבו, והמכוין את שמועתו, והאומר דבר בשם אומרו, הא למדת כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי{{הערה|[[אסתר פרק ב|אסתר ב, כב]].}}.
-== משנה ז ==
-גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא{{הערה|[[משלי פרק ד|משלי ד, כב]].}}, ואומר רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, ח]].}}, ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, יח]].}}, ואומר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך{{הערה|[[משלי פרק א|משלי א, ט]].}}, ואומר תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך{{הערה|[[משלי פרק ד|משלי ד, ט]].}}, ואומר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים{{הערה|[[משלי פרק ט|משלי ט, יא]].}}, ואומר אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, טז]].}}, ואומר כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, ב]].}}, ואומר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום{{הערה|[[משלי פרק ג|משלי ג, יז]].}}.
-== משנה ח ==
-רבי שמעון בן יהודה{{הערה|נ"א: מנסיא.}} משום רבי שמעון בן יוחאי אומר: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם, שנאמר עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא{{הערה|[[משלי פרק טז|משלי טז, לא]].}}, ואומר תפארת בחורים כוחם והדר זקנים שיבה{{הערה|[[משלי פרק כ|משלי כ, כט]].}}, ואומר עטרת חכמים עשרם{{הערה|[[משלי פרק יד|משלי יד, כד]].}}, ואומר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם{{הערה|[[משלי פרק יז|משלי יז, ו]].}}, ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה, כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד{{הערה|[[ישעיה פרק כד|ישעיה כד, כג]].}}. רבי שמעון בן מנסיא אומר: אלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים כולם נתקיימו ברבי ובבניו.
-== משנה ט ==
-אמר רבי יוסי בן קסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום, והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהלים, על ידי דוד מלך ישראל, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף{{הערה|שם=:0|[[תהלים פרק קי"ט|תהלים קיט, עב]].}}. ולא עוד, אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך{{הערה|[[משלי פרק ו|משלי ו, כב]].}}: בהתהלכך תנחה אתך – בעולם הזה; בשכבך תשמור עליך – בקבר; והקיצות היא תשיחך – לעולם הבא. וכן כתוב בספר תהילים, על ידי דוד מלך ישראל, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף<ref name=":0" />, ואומר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות{{הערה|[[חגי פרק ב|חגי ב, ח]].}}.
-== משנה י ==
-חמשה קנינים קנה לו הקדוש ברוך הוא בעולמו, ואלו הן: תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד. תורה מנין? דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז{{הערה|[[משלי פרק ח|משלי ח, כב]].}}. שמים וארץ מנין? דכתיב כה אמר ה'השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי{{הערה|[[ישעיה פרק סו|ישעיה סו, א]].}}, ואומר מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך{{הערה|[[תהלים פרק ק"ד|תהלים קד, כד]].}}. אברהם מנין? דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ{{הערה|[[בראשית פרק יד|בראשית יד, יט]].}}. ישראל מנין? דכתיב עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית{{הערה|[[שמות פרק טו|שמות טו, טז]].}}, ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם{{הערה|[[תהלים פרק ט"ז|תהלים טז, ג]].}}. בית המקדש מנין? דכתיב מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך{{הערה|[[שמות פרק טו|שמות טו, יז]].}}, ואומר (תהלים עח), ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו{{הערה|[[תהלים פרק ע"ח|תהלים עח, נד]].}}.
-== משנה יא ==
-כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו{{הערה|[[ישעיה פרק מג|ישעיה מג, ז]].}}, ואומר ה' ימלוך לעולם ועד{{הערה|[[שמות פרק טו|שמות טו, יח]].}}. רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר{{הערה|[[ישעיה פרק מב|ישעיה מב, כא]].}}.
-{{הערות שוליים}}
-}}
-[[קטגוריה:משנה אבות]]