בשורת הגאולה ח: הבדלים בין גרסאות בדף

בשורת הגאולה
	פתח דבר • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־13:51, 15 ביולי 2025

"אלה תולדות יעקב יוסף"^[1] – רומז על ההוספה בהתגלות והפצת תורת חסידות חב"ד ע"י רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו של רבינו הזקן, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, יוסף שבדורנו, שאצלו היתה הדגשה מיוחדת בהענין ד"יוסף ה' לי בן אחר"^[2], לעשות מ"אחר" "בן"^[3], ובהדגשה יתירה בבואו לחצי כדור התחתון (ע"ד ובדוגמת ירידת יוסף למצרים), שעי"ז נעשה הגילוי דתורת החסידות (ביחד עם הפצת התורה והיהדות) בכל העולם כולו, גם בתחתון שאין תחתון למטה ממנו.

ובזה ניתוסף עוד יותר באופן ד"פרצת עליך פרץ"^[4] – במשך הארבעים שנה שבהם "קאי איניש אדעתי' דרבי"^[5], באופן ד"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"^[6] – שהפצת המעיינות חוצה נעשית באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"^[7], עד לפנה הכי נדחת בקצוי תבל, פריצת כל הגדרים, שלכן, מוכנים כבר לביאת משיח צדקנו, "פרץ זה משיח, שנאמר^[8] עלה הפורץ לפניהם"^[9].

* * *

בי"ט כסלו דשנה זו מלאו קצ"ב שנה להגאולה די"ט כסלו בפעם הראשונה (ה'תקנ"ט־ה'תנש"א), שמספר קצ"ב הוא (א) אותיות "קבץ", שמרמז שכבר נסתיימה^[10] העבודה דזמן הגלות בקיבוץ ואסיפת הניצוצות (שבשביל זה הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות) שבכל העולם כולו (עם כל פרטי השינויים שבהם – קבץ שנה, מלשון שינוי, שכוללת כל השינויים האפשריים^[11]), וגם (ב) "קצב" – מלשון קצבה והפסק, ו"קצב שנה", קצבת זמן, היינו, שכבר נפסק ונקצב ונסתיים הזמן (וכל עניני העבודה שפעלו בזמן זה) והפצת המעיינות חוצה שהתחיל ב"י"ט כסלו לפני קצ"ב שנה, ומוכנים כבר לקיום ההבטחה שכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר דא מלכא משיחא.

וזהו א' הטעמים להדפסת ספר התניא (תושב"כ^[12] דתורת חסידות חב"ד) בהוצאה חדשה (ובפורמט גדול) וחלוקתו לכאו"א מהאנשים והנשים והטף בקשר ובשייכות ל"חג הגאולה י"ט כסלו קצב שנה"^[13] – כדי להדגיש בפועל ובגלוי לעיני בשר שלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה במשך קצב שנה, סוף זמן הגלות, "קץ^[14] הימים" ("קץ דשמאלא", סוף הגלות), ותיכף ומיד באים ל"קץ הימין" (קץ הגאולה).

(משיחות ש"פ וישב, כ"א כסלו תנש"א)

הערות שוליים

↑ וישב לז, ב.
↑ ויצא ל, כד.
↑ ראה אוה"ת עה"פ.
↑ וישב לח, כט.
↑ ע"ז ה, רע"ב.
↑ תבוא כט. ג.
↑ ויצא כח, יד.
↑ מיכה ב, יג.
↑ אגדת בראשית ספס"ג. וראה גם ב"ר ספפ"ה (ובפרש"י): "זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח שנאמר בו) עלה הפורץ לפניהם".
↑ "קבץ" – לשון עבר, ולא "קובץ" (בתוספת וא"ו) בלשון הזה (שיכול להמשך עוד ו' חדשים).
↑ עבוה"ק ח"ד פי"ט. אוה"ת מקץ שלח, סע"ב. ועוד.
↑ ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' רסא ואילך. וש"נ.
↑ כפי שנדפס ע"ג השער דספר התניא.
↑ ראה זח"א נד, סע"א. ר"פ מקץ. איכ"ר פ"ב, ו – הובא ונת' בארה"ת ר"פ מקץ.

[1] וישב לז, ב.

[2] ויצא ל, כד.

[3] ראה אוה"ת עה"פ.

[4] וישב לח, כט.

[5] ע"ז ה, רע"ב.

[6] תבוא כט. ג.

[7] ויצא כח, יד.

[8] מיכה ב, יג.

[9] אגדת בראשית ספס"ג. וראה גם ב"ר ספפ"ה (ובפרש"י): "זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח שנאמר בו) עלה הפורץ לפניהם".

[10] "קבץ" – לשון עבר, ולא "קובץ" (בתוספת וא"ו) בלשון הזה (שיכול להמשך עוד ו' חדשים).

[11] עבוה"ק ח"ד פי"ט. אוה"ת מקץ שלח, סע"ב. ועוד.

[12] ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' רסא ואילך. וש"נ.

[13] כפי שנדפס ע"ג השער דספר התניא.

[14] ראה זח"א נד, סע"א. ר"פ מקץ. איכ"ר פ"ב, ו – הובא ונת' בארה"ת ר"פ מקץ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בשורת הגאולה}}"אלה תולדות יעקב '''יוסף'''"<ref>וישב לז, ב.</ref> – רומז על '''ההוספה''' בהתגלות והפצת תורת חסידות חב"ד ע"י רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו של רבינו הזקן, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, '''יוסף''' שבדורנו, שאצלו היתה הדגשה מיוחדת בהענין ד"'''יוסף''' ה' לי בן אחר"<ref>ויצא ל, כד.</ref>, לעשות מ"אחר" "בן"<ref>ראה אוה"ת עה"פ.</ref>, ובהדגשה יתירה בבואו לחצי כדור '''התחתון''' (ע"ד ובדוגמת ירידת יוסף '''למצרים'''), שעי"ז נעשה הגילוי דתורת החסידות (ביחד עם הפצת התורה והיהדות) בכל העולם כולו, גם בתחתון שאין תחתון למטה ממנו.
+{{בשורת הגאולה}}
+{{יישור טקסט|שני הצדדים|"אלה תולדות יעקב '''יוסף'''"{{הערה|וישב לז, ב.}} – רומז על '''ההוספה''' בהתגלות והפצת תורת חסידות חב"ד ע"י רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו של רבינו הזקן, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, '''יוסף''' שבדורנו, שאצלו היתה הדגשה מיוחדת בהענין ד"'''יוסף''' ה' לי בן אחר"{{הערה|ויצא ל, כד.}}, לעשות מ"אחר" "בן"{{הערה|ראה אוה"ת עה"פ.}}, ובהדגשה יתירה בבואו לחצי כדור '''התחתון''' (ע"ד ובדוגמת ירידת יוסף '''למצרים'''), שעי"ז נעשה הגילוי דתורת החסידות (ביחד עם הפצת התורה והיהדות) בכל העולם כולו, גם בתחתון שאין תחתון למטה ממנו.
-ובזה ניתוסף עוד יותר באופן ד"פרצת עליך פרץ"<ref>וישב לח, כט.</ref> – במשך הארבעים שנה שבהם "קאי איניש אדעתי' דרבי"<ref>ע"ז ה, רע"ב.</ref>, באופן ד"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"<ref>תבוא כט. ג.</ref> – שהפצת המעיינות חוצה נעשית באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"<ref>ויצא כח, יד.</ref>, עד לפנה הכי נדחת בקצוי תבל, פריצת כל הגדרים, שלכן, מוכנים כבר לביאת משיח צדקנו, "פרץ זה משיח, שנאמר<ref>מיכה ב, יג.</ref> עלה הפורץ לפניהם"<ref>אגדת בראשית ספס"ג. וראה גם ב"ר ספפ"ה (ובפרש"י): "זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח שנאמר בו) עלה הפורץ לפניהם".</ref>.
+ובזה ניתוסף עוד יותר באופן ד"פרצת עליך פרץ"{{הערה|וישב לח, כט.}} – במשך הארבעים שנה שבהם "קאי איניש אדעתי' דרבי"{{הערה|ע"ז ה, רע"ב.}}, באופן ד"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"{{הערה|תבוא כט. ג.}} – שהפצת המעיינות חוצה נעשית באופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|ויצא כח, יד.}}, עד לפנה הכי נדחת בקצוי תבל, פריצת כל הגדרים, שלכן, מוכנים כבר לביאת משיח צדקנו, "פרץ זה משיח, שנאמר{{הערה|מיכה ב, יג.}} עלה הפורץ לפניהם"{{הערה|אגדת בראשית ספס"ג. וראה גם ב"ר ספפ"ה (ובפרש"י): "זה רבה על כל הפריצים ממך יעמוד (משיח שנאמר בו) עלה הפורץ לפניהם".}}.
 <nowiki>*</nowiki> * *
-בי"ט כסלו דשנה זו מלאו '''קצ"ב שנה''' להגאולה די"ט כסלו בפעם הראשונה (ה'תקנ"ט־ה'תנש"א), שמספר קצ"ב הוא (א) אותיות "'''קבץ'''", שמרמז שכבר נסתיימה<ref>"קבץ" – לשון עבר, ולא "קובץ" (בתוספת וא"ו) בלשון הזה (שיכול להמשך עוד ו' חדשים).</ref> העבודה דזמן הגלות בקיבוץ ואסיפת הניצוצות (שבשביל זה הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות) שבכל העולם כולו (עם כל פרטי השינויים שבהם – '''קבץ''' שנה, מלשון שינוי, שכוללת כל השינויים האפשריים<ref>עבוה"ק ח"ד פי"ט. אוה"ת מקץ שלח, סע"ב. ועוד.</ref>), וגם (ב) "'''קצב'''" – מלשון קצבה והפסק, ו"'''קצב שנה'''", קצבת זמן, היינו, שכבר נפסק ונקצב ונסתיים הזמן (וכל עניני העבודה שפעלו בזמן זה) והפצת המעיינות חוצה שהתחיל ב"י"ט כסלו לפני קצ"ב שנה, ומוכנים כבר לקיום ההבטחה שכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר דא מלכא משיחא.
+בי"ט כסלו דשנה זו מלאו '''קצ"ב שנה''' להגאולה די"ט כסלו בפעם הראשונה (ה'תקנ"ט־ה'תנש"א), שמספר קצ"ב הוא (א) אותיות "'''קבץ'''", שמרמז שכבר נסתיימה{{הערה|"קבץ" – לשון עבר, ולא "קובץ" (בתוספת וא"ו) בלשון הזה (שיכול להמשך עוד ו' חדשים).}} העבודה דזמן הגלות בקיבוץ ואסיפת הניצוצות (שבשביל זה הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות) שבכל העולם כולו (עם כל פרטי השינויים שבהם – '''קבץ''' שנה, מלשון שינוי, שכוללת כל השינויים האפשריים{{הערה|עבוה"ק ח"ד פי"ט. אוה"ת מקץ שלח, סע"ב. ועוד.}}), וגם (ב) "'''קצב'''" – מלשון קצבה והפסק, ו"'''קצב שנה'''", קצבת זמן, היינו, שכבר נפסק ונקצב ונסתיים הזמן (וכל עניני העבודה שפעלו בזמן זה) והפצת המעיינות חוצה שהתחיל ב"י"ט כסלו לפני קצ"ב שנה, ומוכנים כבר לקיום ההבטחה שכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר דא מלכא משיחא.
-וזהו א' הטעמים להדפסת ספר התניא (תושב"כ<ref>ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' רסא ואילך. וש"נ.</ref> דתורת חסידות חב"ד) בהוצאה חדשה (ובפורמט גדול) וחלוקתו לכאו"א מהאנשים והנשים והטף בקשר ובשייכות ל"חג הגאולה י"ט כסלו קצב שנה"<ref>כפי שנדפס ע"ג השער דספר התניא.</ref> – כדי להדגיש בפועל ובגלוי לעיני בשר שלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה במשך קצב שנה, סוף זמן הגלות, "קץ<ref>ראה זח"א נד, סע"א. ר"פ מקץ. איכ"ר פ"ב, ו – הובא ונת' בארה"ת ר"פ מקץ.</ref> הימים" ("קץ דשמאלא", סוף הגלות), ותיכף ומיד באים ל"קץ הימין" (קץ הגאולה).
+וזהו א' הטעמים להדפסת ספר התניא (תושב"כ{{הערה|ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' רסא ואילך. וש"נ.}} דתורת חסידות חב"ד) בהוצאה חדשה (ובפורמט גדול) וחלוקתו לכאו"א מהאנשים והנשים והטף בקשר ובשייכות ל"חג הגאולה י"ט כסלו קצב שנה"{{הערה|כפי שנדפס ע"ג השער דספר התניא.}} – כדי להדגיש בפועל ובגלוי לעיני בשר שלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה במשך קצב שנה, סוף זמן הגלות, "קץ{{הערה|ראה זח"א נד, סע"א. ר"פ מקץ. איכ"ר פ"ב, ו – הובא ונת' בארה"ת ר"פ מקץ.}} הימים" ("קץ דשמאלא", סוף הגלות), ותיכף ומיד באים ל"קץ הימין" (קץ הגאולה).
 (משיחות ש"פ וישב, כ"א כסלו תנש"א)
+{{הערות שוליים}}}}
 [[קטגוריה:בשורת הגאולה]]