לקוטי אמרים ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף חדש)
 
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק ג'": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
(אין הבדלים)

גרסה מ־22:53, 21 באפריל 2025

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב
תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

פרק ג – "מבנה" הנפש האלוקית

הקדמה

בפרק הקודם התבאר מקור הנפש האלהית ושהיא נמצאת בכל אחד מישראל, ובפרק זה יתבאר "מבנה" הנפש.

טקסט

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ג'

סיכום

בפרק זה מתבאר שהנפש האלקית כלולה מעשרה כחות הנמשכים מעשר הספירות, שבכללות נחלקים לשני סוגים: שכל ורגש[1]. בפרטיות יותר כוחות השכל עצמם נחלקים לשלושה (ונקראים גם שלוש אמות), וכוחות הרגש נחלקים לשבע ונקראים שבע כפולות או שבע המידות.

עניין עיקרי ויסודי ביותר שנלמד בפרקנו הוא חשיבות מידת ה"דעת": כמו שלא יתעורר באדם חשק לדבר גשמי עד שלא יחשוב עליו – כך גם בנפש האלוקית: המידות לא מתעוררות מעצמן: כדי שהעניין שלומדים בשכל יעורר אהבה ויראה בלב צריך להתקשר בו בכח, לרכז בו את המחשבה ולהתבונן בו זמן רב בלי להסיח את הדעת. ואם לא – לא יתעוררו בלב לא אהבה ולא יראה, האדם רק ידמיין לעצמו שהוא אוהב וירא את השם.

בפרק מוזכרות רק עיקרי המידות – אהבה ויראה. לשלימות העניין ראו בערך ספירות.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ↑ השכל של הנפש האלוקית מבין רק אלוקות ואין לו מושג כלל בענייני העולם, ועל דרך זה הרגש שלה אינו כלפי שום דבר גשמי אלא רק לאלוקות בלבד.