11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} == הרב ותלמידו == {{להשלים}} ==== תרגום ללשון הקודש ==== כל אותה העת שברוך מויאזין שפך את לבו לפני רבי שלמה לא הסיר ראש הישיבה את עיניו ממנו. היה ברור כי ראש הישיבה מתעניין מאד בטיבו של הבחור שלפניו. לברוך עצמו היתה תחושה שהגאון חודר במבטו אל מעמקי...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ספר הזכרונות}} | {{ספר הזכרונות}} | ||
== הרב ותלמידו == | == הרב ותלמידו == | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
כל אותה העת שברוך מויאזין שפך את לבו לפני רבי שלמה לא הסיר ראש הישיבה את עיניו ממנו. היה ברור כי ראש הישיבה מתעניין מאד בטיבו של הבחור שלפניו. לברוך עצמו היתה תחושה שהגאון חודר במבטו אל מעמקי נשמתו ובוחן אותו מכף רגל ועד ראש. | כל אותה העת שברוך מויאזין שפך את לבו לפני רבי שלמה לא הסיר ראש הישיבה את עיניו ממנו. היה ברור כי ראש הישיבה מתעניין מאד בטיבו של הבחור שלפניו. לברוך עצמו היתה תחושה שהגאון חודר במבטו אל מעמקי נשמתו ובוחן אותו מכף רגל ועד ראש. | ||
– האם אכן ימצא אותו הגאון ראוי להיות תלמידו וללמדו רזי תורה? ברוך חש כאילו גורלו מוטל על כף המאזנים. הדבר השפיע עליו כל־כך עד שפרץ בבכי, שנבע מעומק נפשו. | |||
"מדוע הנך בוכה?" | "מדוע הנך בוכה?" – שאל רבי שלמה בנימה של רחמים – "והרי השגת את יעדך, ועלית על דרך המלך בעבודת הבורא!". | ||
ברוך חפץ מאד לענות. בכל לבו רצה להסביר לראש הישיבה כי חסר לו הרבה לשלימות נפשו, לא רק בתחום הידע, אלא גם בתחום היציבות הרוחנית והבטחון הנפשי בדרכו. חסר לו מאד מדריך בשיעור קומתו של רבי שלמה, שבו יש לו אימון רב. ברם, רוחו היתה סוערת ודמעות חנקו את גרונו, ולא יכול היה לפצות פה ולהשמיע מלה. | ברוך חפץ מאד לענות. בכל לבו רצה להסביר לראש הישיבה כי חסר לו הרבה לשלימות נפשו, לא רק בתחום הידע, אלא גם בתחום היציבות הרוחנית והבטחון הנפשי בדרכו. חסר לו מאד מדריך בשיעור קומתו של רבי שלמה, שבו יש לו אימון רב. ברם, רוחו היתה סוערת ודמעות חנקו את גרונו, ולא יכול היה לפצות פה ולהשמיע מלה. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
את הלילה בילה בתורה ותפלה בבית המדרש שבו נהג ללון. הוא חש חולשה גופנית גדולה, מבלי שידע מנין נובע הדבר, שכן צומות וסיגופים לא היו חידוש לדידו, והיה רגיל גם לעבודה קשה שממנה היה מתפרנס. | את הלילה בילה בתורה ותפלה בבית המדרש שבו נהג ללון. הוא חש חולשה גופנית גדולה, מבלי שידע מנין נובע הדבר, שכן צומות וסיגופים לא היו חידוש לדידו, והיה רגיל גם לעבודה קשה שממנה היה מתפרנס. | ||
"כשהתחלתי לערוך תיקון חצות באותו לילה" | "כשהתחלתי לערוך תיקון חצות באותו לילה" – סיפר ברוך מאוחר יותר – "חשתי מין אטימות בלב. התאמצתי מאד, ולאחר זמן ממושך חשתי סוף־סוף שלבי נפתח לעבודת הבורא, אלא שבד בבד החלו מאותו רגע לעמוד לנגד עיני תמונות זוועה, שמעולם לא ראיתי כמותן". | ||
לאחר שכל מאמציו להיפטר מן הרעיונות הרעים ומן המחזות הנוראים לא הועילו, התחיל להתחנן לפני הקב"ה שיסיר ממנו את המחזות הרעים, מפיו פרצה קריאה נואשת: "אוי, רבונו של עולם", והדבר הועיל. מאותו רגע שוחרר לגמרי מן הרעיונות הללו, ואת תיקון חצות ערך בבכי רב. | לאחר שכל מאמציו להיפטר מן הרעיונות הרעים ומן המחזות הנוראים לא הועילו, התחיל להתחנן לפני הקב"ה שיסיר ממנו את המחזות הרעים, מפיו פרצה קריאה נואשת: "אוי, רבונו של עולם", והדבר הועיל. מאותו רגע שוחרר לגמרי מן הרעיונות הללו, ואת תיקון חצות ערך בבכי רב. | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
כאן הפתיעו רבי שלמה בפנותו אליו: | כאן הפתיעו רבי שלמה בפנותו אליו: | ||
"עתה אמור נא לי: האם כשלומדים מספר פרקים ב"עבודת הקודש" וב"ראשית חכמה" יש לעסוק בתעניות וסיגופים? מי התיר לך את הדבר? חכמינו הורו לנו "עשה לך רב", כדי שאדם לא יעשה דבר על דעתו העצמית, שכן דברים כגון אלה | "עתה אמור נא לי: האם כשלומדים מספר פרקים ב"עבודת הקודש" וב"ראשית חכמה" יש לעסוק בתעניות וסיגופים? מי התיר לך את הדבר? חכמינו הורו לנו "עשה לך רב", כדי שאדם לא יעשה דבר על דעתו העצמית, שכן דברים כגון אלה – תעניות וסיגופים – עלולים להיות מעשי היצר הרע על מנת לבטל את האדם מתורה וכדי להחדיר בו הרגשה שהוא צדיק". | ||
ורבי שלמה המשיך: "הפעם איני מפר נדרך לצום 72 שעות רצופות, אך להבא אל לך לעשות כן כי אם לאחר קבלת רשות מרב מובהק". | ורבי שלמה המשיך: "הפעם איני מפר נדרך לצום 72 שעות רצופות, אך להבא אל לך לעשות כן כי אם לאחר קבלת רשות מרב מובהק". | ||
"חז"ל אומרים על יצר הרע כי הוא "אומן גדול" | "חז"ל אומרים על יצר הרע כי הוא "אומן גדול" – הסביר לו רבי שלמה – "והוא מפתה את כל אחד לעבירה על רצון בורא העולם, כשהוא פונה לכל אחד בהתאם למצבו ודרגתו. בכל דרך של עבודת הבורא אורבת סכנה מסויימת כי הדרך, ככל שהיא מושלמת, תנוצל על־ידי היצר להבאת האדם לידי קלקול, חלילה". | ||
לאחר שהתאושש קימעה נוכח ברוך לדעת בבירור כי רבי שלמה רואה את הכל ברוח הקודש. רבי שלמה דיבר כמי שמכיר היטב את מחשבותיו של ברוך ואת כל תולדותיו. האם ידוע לו גם הנסיון בוויאזין? | לאחר שהתאושש קימעה נוכח ברוך לדעת בבירור כי רבי שלמה רואה את הכל ברוח הקודש. רבי שלמה דיבר כמי שמכיר היטב את מחשבותיו של ברוך ואת כל תולדותיו. האם ידוע לו גם הנסיון בוויאזין? | ||
| שורה 59: | שורה 58: | ||
תלמידים שלמדו בישיבה שנים רבות ומעולם לא זכו לכך. | תלמידים שלמדו בישיבה שנים רבות ומעולם לא זכו לכך. | ||
למרות שמצדו של ברוך היה אמור ביקורו אצל הגאון להישמר בסוד כביקורו הראשון | למרות שמצדו של ברוך היה אמור ביקורו אצל הגאון להישמר בסוד כביקורו הראשון – נודע הדבר, משום מה, בישיבה, ומיד עם צאתו מן החדר קידמוהו כל תלמידי הישיבה בברכת "מזל טוב" לבבית. | ||
ברוך היה המום. התלמידים החלו לדרוש ממנו שיחזור על דברי התורה ששמע מפי הגאון, והוא לא ידע מה לומר להם. הוא נקלע למצב מביך לחלוטין. | ברוך היה המום. התלמידים החלו לדרוש ממנו שיחזור על דברי התורה ששמע מפי הגאון, והוא לא ידע מה לומר להם. הוא נקלע למצב מביך לחלוטין. | ||
| שורה 72: | שורה 71: | ||
ברוך היה שרוי בין המצרים. | ברוך היה שרוי בין המצרים. | ||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||