דבר מלכות/צו: הבדלים בין גרסאות בדף

ויש לומר השייכות: עה"פ "מזמור שיר ליום השבת" אומרים חז"ל<ref>מדרש תהלים שם. יל"ש עה"פ (בשלח טז, כט) ראו כי ה' נתן לכם השבת (רמז רסא).}} "עיסקא דשבתא '''כפול'''". ומבואר בכ"מ<ref>[[לקוטי תורה בשלח|לקו"ת בשלח]] ב, ג. יהל אור ריש ע' תרכט. שם בהשמטות ע' תשכד ואילך. ד"ה לך לך תרכ"ז. תר"ל. ובכ"מ. וראה [[מאמר אלה תולדות נח תנש"א - מוגה|ד"ה אלה תולדות נח תנש"א]] (סה"מ מלוקט ח"ה ע' מז ואילך).}}, שהכפל הוא שתי הדרגות (שתי שבתות<ref name=":0">ראה [[מאמר אלה תולדות נח תנש"א - מוגה|ד"ה אלה תולדות גו' הנ"ל]] בתחלתו. וש"נ.}}) בכל שבת – מעלי שבתא ויומא דשבתא<ref>זח"א (בהקדמה) ה, ב. ח"ב קלח, א.}}, מנוחה בערך ליגיעה, ומנוחה בעצם<ref>ראה אוה"ת נח נז, ב ואילך. ד"ה תפלה למשה תר"ס. ועוד.}}, ע"ד החילוק בין שם אלקים (אלקות בערך הבריאה) ושם הוי' (אלקות שלמעלה מהבריאה); ובשבת באים שניהם יחדיו, כפול. וי"ל שזהו ע"ד הכפל בתחלת המזמור – "(תפלה ל)משה" (הוי') ו"איש האלקים", ובסיום המזמור – "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו", שנועם היא הדרגא דשבת<ref name=":1">ראה מאמרי אדהאמ"צ תצוה ע' ת ואילך.}} (וע"ד ענין עשיית המשכן<ref name=":1" />) – "ומעשה ידינו כוננה עלינו", "ומעשה ידינו כוננהו", הן מנוחה בערך ליגיעה דמעשה ידינו, והן מנוחה בעצם (עלינו). ובכללות יותר: כוננהו ב"מעשה ידינו" דימי החול ("ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך"<ref>יתרו כ, ט.}}), "ומעשה ידינו כוננה '''עלינו'''" ביום השבת, כש"כל<ref>פרש"י יתרו שם, ממכילתא שם. טושו"ע או"ח סש"ו ס"ח. שו"ע אדה"ז שם סכ"א.}} מלאכתך עשוי'"<ref>ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ: "טעם כוננה עלינו – לתקן סבות ועלילות שלא יהי' טורח להם ועמל בכל מעשיהם, וטעם כוננהו – שיהיו שלם, ע"ד אם ה' לא יבנה בית ([[תהלים פרק קכ"ז|תהלים קכז, א]])".}}.

הקב"ה ברא את האדם והעולם באופן שישנם שני צדדים ("זה לעומת זה"<ref name=":2">קהלת ז, יד. וראה [[לקוטי אמרים פרק ו'|תניא רפ"ו]].}}): צד הקדושה והצד שכנגד, יצר הטוב (בצד ימין, חלל הימני<ref name=":3">[[לקוטי אמרים פרק ט'|תניא רפ"ט]].}}) ויצר הרע (בצד שמאל<ref name=":3" />). כיון ש"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"<ref>ברכה לג, ד.}} לכאו"א מישראל, מובן א"כ ש"צדי" – הצד שלי (הצד דבנ"י) – הוא תורה ומצוות, פסקי דיני התורה איך צריך יהודי להתנהג בעולם (משא"כ לצד שכנגד אין שום שייכות אליו, ועאכו"כ שאין זה הצד שלו).

ועפ"ז יכולה להתעורר השאלה (אפילו בנוגע לדבר של רשות, אפילו לא הצד שכנגד): כיצד יכול יהודי לצאת ולהפוך את ה(חפצא ד)עולם והאנשים בעולם, שהם – מצד ענינם הם – יתנהגו ע"פ הוראות ופס"ד התורה (עד "לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח"<ref name=":4">רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י.}}) – הוא הרי "נוגע בדבר" בזה, כיון שתורה '''תלוי' בישראל''' וניתנה '''בשביל ישראל''' (ולכן מחשבתן של ישראל קדמה לתורה<ref>ראה תדבא"ר פי"ד ופל"א. ב"ר פ"א, ד.}}), כמ"ש בתורה "צו את בני ישראל", "דבר אל בנ"י" (וכיו"ב), והחיות של יהודי תלוי' בתורה (היא חיינו ואורך ימינו<ref>נוסח ברכת אהבת עולם דתפלת ערבית – ע"פ לשון הכתוב (נצבים ל, כ) "כי הוא חייך ואורך ימיך".}}) – והשאלה: בהיותו "נוגע בדבר", כיצד יכול '''הוא''' לפעול ולעשות דירה לו ית' '''בתחתונים'''<ref>ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא שם]].}}, '''מצד ענינם הם?!'''