11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דבר מלכות}} | {{דבר מלכות}} | ||
== משיחות ש"פ ויגש, ז' טבת ה'תשנ"ב == | == משיחות ש"פ ויגש, ז' טבת ה'תשנ"ב == | ||
{{יישור טקסט|שני הצדדים| | |||
==== תרגום מאידית ==== | ==== תרגום מאידית ==== | ||
א. דובר פעמים רבות, שכל הענינים המסופרים בתורה (מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ספר השרשים שלו ערך ירה. גו"א ר"פ בראשית (בשם הרד"ק). וראה זח"ג נג, ב.}}) מכילים בתוכם הוראות נצחיות לכל יהודי ויהודי בכל זמן, בכל מקום ובכל מצב; הוראות כלליות וגם הוראות כאלו המתאימות למצבים המיוחדים והשונים של אותו זמן ומקום מסוים בו נמצא היהודי. | א. דובר פעמים רבות, שכל הענינים המסופרים בתורה (מלשון הוראה{{הערה|ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ספר השרשים שלו ערך ירה. גו"א ר"פ בראשית (בשם הרד"ק). וראה זח"ג נג, ב.}}) מכילים בתוכם הוראות נצחיות לכל יהודי ויהודי בכל זמן, בכל מקום ובכל מצב; הוראות כלליות וגם הוראות כאלו המתאימות למצבים המיוחדים והשונים של אותו זמן ומקום מסוים בו נמצא היהודי. | ||
כך גם בנוגע לפרשת ויגש בתורה (עימה צריכים "לחיות"{{הערה|"היום יום" ב חשון. ספר השיחות תש"ב ע' 29.}} בזמן זה), "ויגש אליו יהודה", שממנה ישנה הוראה נצחית המבהירה ונותנת להבין את תוכן העבודה ואופן ההנהגה של היהודי (גם) בהתאם לזמן הנוכחי – ברגעים האחרונים של הגלות, בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה (כמדובר כמה פעמים ובפרט לאחרונה). | כך גם בנוגע לפרשת ויגש בתורה (עימה צריכים "לחיות"{{הערה|[[היום יום ב' חשון|"היום יום" ב חשון]]. ספר השיחות תש"ב ע' 29.}} בזמן זה), "ויגש אליו יהודה", שממנה ישנה הוראה נצחית המבהירה ונותנת להבין את תוכן העבודה ואופן ההנהגה של היהודי (גם) בהתאם לזמן הנוכחי – ברגעים האחרונים של הגלות, בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה (כמדובר כמה פעמים ובפרט לאחרונה). | ||
ב. בהשקפה ראשונה, מודגשת השייכות של הפרשה ("ויגש אליו יהודה") עם הגאולה בהפטורת השבת (שהיא "מענינה של פרשה"{{הערה|טושו"ע או"ח ר"ס רפד. שו"ע אדה"ז שם וסרפ"ג. טואו"ח סתכ"ח. רמ"א שם ס"ח.}}), בה מדובר אודות האיחוד של (מלכות) יהודה ו(מלכות) יוסף '''לעתיד לבוא'''{{הערה|יחזקאל לז, טו ואילך.}}: "קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה גו' ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף גו' וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד גו' כה אמר אדנ"י ה' הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם וקבצתי אותם מסביב גו' ועשיתי אותם לגוי אחד גו' ומלך אחד יהי' לכולם גו' ודוד עבדי נשיא להם לעולם גו' וידעו הגוים כי אני ה' גו'". | ב. בהשקפה ראשונה, מודגשת השייכות של הפרשה ("ויגש אליו יהודה") עם הגאולה בהפטורת השבת (שהיא "מענינה של פרשה"{{הערה|טושו"ע או"ח ר"ס רפד. שו"ע אדה"ז שם וסרפ"ג. טואו"ח סתכ"ח. רמ"א שם ס"ח.}}), בה מדובר אודות האיחוד של (מלכות) יהודה ו(מלכות) יוסף '''לעתיד לבוא'''{{הערה|יחזקאל לז, טו ואילך.}}: "קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה גו' ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף גו' וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד גו' כה אמר אדנ"י ה' הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם וקבצתי אותם מסביב גו' ועשיתי אותם לגוי אחד גו' ומלך אחד יהי' לכולם גו' ודוד עבדי נשיא להם לעולם גו' וידעו הגוים כי אני ה' גו'". | ||
| שורה 53: | שורה 54: | ||
(א) "אמר לו הקב"ה אני איני יוצא מידי בריותי ואתה מבקש לעשות כרצון איש ואיש, בנוהג שבעולם שני בני אדם מבקשים לישא אשה אחת, יכולה היא להנשא לשניהם? אלא או לזה או לזה. וכן שתי ספינות שהיו עולות בלימן, אחת מבקשת רוח צפונית ואחת מבקשת רוח דרומית, יכולה היא הרוח אחת להנהיג את שתיהן כאחת? אלא או לזה או לזה, למחר שני בני אדם באים לפניך בדין, איש יהודי ואיש צר ואויב, יכול אתה לצאת ידי שניהם? אלא שאתה מרומם לזה וצולב לזה". היינו, שאחשורוש עשה בכך טעות, מכיון שאין זה שייך לבצע שני הפכים בבת אחת, הן כרצון מרדכי ("איש יהודי") והן כרצון המן ("איש צר ואויב"). "ולכן{{הערה|שם=:3|פי' יפה ענף השלם לאסת"ר שם.}} קנתרו הכתוב כי לא יוכל לצאת ידי מרדכי והמן המתנגדים". | (א) "אמר לו הקב"ה אני איני יוצא מידי בריותי ואתה מבקש לעשות כרצון איש ואיש, בנוהג שבעולם שני בני אדם מבקשים לישא אשה אחת, יכולה היא להנשא לשניהם? אלא או לזה או לזה. וכן שתי ספינות שהיו עולות בלימן, אחת מבקשת רוח צפונית ואחת מבקשת רוח דרומית, יכולה היא הרוח אחת להנהיג את שתיהן כאחת? אלא או לזה או לזה, למחר שני בני אדם באים לפניך בדין, איש יהודי ואיש צר ואויב, יכול אתה לצאת ידי שניהם? אלא שאתה מרומם לזה וצולב לזה". היינו, שאחשורוש עשה בכך טעות, מכיון שאין זה שייך לבצע שני הפכים בבת אחת, הן כרצון מרדכי ("איש יהודי") והן כרצון המן ("איש צר ואויב"). "ולכן{{הערה|שם=:3|פי' יפה ענף השלם לאסת"ר שם.}} קנתרו הכתוב כי לא יוכל לצאת ידי מרדכי והמן המתנגדים". | ||
(ב) "ר' הונא בשם ר' בנימין בן לוי אמר, לפי שבעוה"ז בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת . . אבל לעתיד לבוא בקיבוץ גליות אמר הקב"ה אני מביא רוח ארגסטיס לעולם ששתי רוחות משמשות בו . . מי הוא זה שעושה רצון יראיו זה הקב"ה שכתוב בו{{הערה|תהלים קמה, יט.}} רצון יראיו יעשה כו'". כלומר, "אף<ref name=":3" /> שיהיו ב' זה לעומת זה יעשה ה' רצון שניהם, והיינו רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע, שאף ששאלת זה מנגדת לזה ישמע ה' לשניהם, משא"כ אחשורוש שלא יכול לעשות רצון ב' אוהביו המתנגדים, ואע"ג דאמר ב' בני אדם מבקשים לישא שפחה א' וכו', היינו במנהג העולם הטבעי כסתם בני אדם כדקאמר בנוהג שבעולם, אבל ביראי ה' יפיק רצון שניהם כו'". היינו, שהקב"ה (בהנהגתו לע"ל) יתנהג באופן של "לעשות כרצון איש ואיש". | (ב) "ר' הונא בשם ר' בנימין בן לוי אמר, לפי שבעוה"ז בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת . . אבל לעתיד לבוא בקיבוץ גליות אמר הקב"ה אני מביא רוח ארגסטיס לעולם ששתי רוחות משמשות בו . . מי הוא זה שעושה רצון יראיו זה הקב"ה שכתוב בו{{הערה|[[תהלים פרק קמ"ה|תהלים קמה, יט]].}} רצון יראיו יעשה כו'". כלומר, "אף<ref name=":3" /> שיהיו ב' זה לעומת זה יעשה ה' רצון שניהם, והיינו רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע, שאף ששאלת זה מנגדת לזה ישמע ה' לשניהם, משא"כ אחשורוש שלא יכול לעשות רצון ב' אוהביו המתנגדים, ואע"ג דאמר ב' בני אדם מבקשים לישא שפחה א' וכו', היינו במנהג העולם הטבעי כסתם בני אדם כדקאמר בנוהג שבעולם, אבל ביראי ה' יפיק רצון שניהם כו'". היינו, שהקב"ה (בהנהגתו לע"ל) יתנהג באופן של "לעשות כרצון איש ואיש". | ||
וצריך להבין: מסתימת לשון הגמרא הנ"ל ("כרצון איש ואיש, לעשות כרצון מרדכי והמן", בלי שום שלילה בדבר) משמע שגם מצד אחשורוש יש מקום להנהגה כזו – ולכאורה איך זה מתאים עם דברי המדרש, מילתא בטעמא (לפי שני הפירושים), שאי אפשר לבצע שני רצונות הפכיים{{הערה|והרי פשטות תוכן הגמרא הוא כמו התוכן במדרש – "לעשות כרצון מרדכי והמן", "שתלה הכתוב כלל ישראל במרדכי והיינו כרצונו שלא להאכילן ולשתותן דבר איסור דמרדכי גופי' ודאי דלא הי' נהנה כלל מאותה סעודה, וכן תלה כלל העובדי כוכבים בהמן שרצונו בכל אכילות" (חדא"ג מהרש"א מגילה שם).}} (ואפילו לפי הפירוש השני במדרש, ה"ז רק בכחו של הקב"ה, והוא יעשה זאת דוקא לע"ל)? | וצריך להבין: מסתימת לשון הגמרא הנ"ל ("כרצון איש ואיש, לעשות כרצון מרדכי והמן", בלי שום שלילה בדבר) משמע שגם מצד אחשורוש יש מקום להנהגה כזו – ולכאורה איך זה מתאים עם דברי המדרש, מילתא בטעמא (לפי שני הפירושים), שאי אפשר לבצע שני רצונות הפכיים{{הערה|והרי פשטות תוכן הגמרא הוא כמו התוכן במדרש – "לעשות כרצון מרדכי והמן", "שתלה הכתוב כלל ישראל במרדכי והיינו כרצונו שלא להאכילן ולשתותן דבר איסור דמרדכי גופי' ודאי דלא הי' נהנה כלל מאותה סעודה, וכן תלה כלל העובדי כוכבים בהמן שרצונו בכל אכילות" (חדא"ג מהרש"א מגילה שם).}} (ואפילו לפי הפירוש השני במדרש, ה"ז רק בכחו של הקב"ה, והוא יעשה זאת דוקא לע"ל)? | ||
| שורה 147: | שורה 148: | ||
וכיום ה"ז דבר קל לביצוע, מכיון שבכל שבוע נדפסים ענינים חדשים בתורה, הן כאלו הנדפסים שוב, ועוד ועיקר – חדשים, במילא ה"ז דבר קל לקנות את הספרים, וכך להוסיף עוד ועוד בקבלת ובקניית ספרים. | וכיום ה"ז דבר קל לביצוע, מכיון שבכל שבוע נדפסים ענינים חדשים בתורה, הן כאלו הנדפסים שוב, ועוד ועיקר – חדשים, במילא ה"ז דבר קל לקנות את הספרים, וכך להוסיף עוד ועוד בקבלת ובקניית ספרים. | ||
[כפי שידועה ההסברה של נשיא דורנו בזה שספר צריך לעלות כסף (ועד שהוא הורה להדפיס את המחיר ע"ג כמה קונטרסים, ובטעם הדבר הוא הסביר{{הערה|ראה גם שיחת יו"ד שבט תשי"ב. ש"פ תבוא תשמ"ה.}}), משום שבעולם, מלשון העלם והסתר{{הערה|לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.}}, הרי דבר חשוב עולה כסף, ויסודו במאחז"ל{{הערה|ב"ק פה, סע"א.}} – "אסיא דמגן במגן, מגן שוה", ועאכו"כ שכן צריך להיות בנוגע לדברי תורה, שתורה מביאה רפואה לעולם{{הערה|ראה עירובין נד, א. ועוד.}}]. | [כפי שידועה ההסברה של נשיא דורנו בזה שספר צריך לעלות כסף (ועד שהוא הורה להדפיס את המחיר ע"ג כמה קונטרסים, ובטעם הדבר הוא הסביר{{הערה|ראה גם [[שיחת י' שבט תשי"ב (פירושונים)|שיחת יו"ד שבט תשי"ב]]. [[שיחת תבוא תשמ"ה (פירושונים)|ש"פ תבוא תשמ"ה]].}}), משום שבעולם, מלשון העלם והסתר{{הערה|לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.}}, הרי דבר חשוב עולה כסף, ויסודו במאחז"ל{{הערה|ב"ק פה, סע"א.}} – "אסיא דמגן במגן, מגן שוה", ועאכו"כ שכן צריך להיות בנוגע לדברי תורה, שתורה מביאה רפואה לעולם{{הערה|ראה עירובין נד, א. ועוד.}}]. | ||
וכל הזריז הרי זה משובח – שקבלו ההחלטות בזה עתה, וקיימו זאת בהקדם האפשרי, כולל ע"י עשיית הזמנה מראש (ולשלם ע"כ) על מינוי לקבלת ספרים חדשים שיוצאים לאור אח"כ (בלשון הידוע הנדפס בכמה ספרים – "פרענומעררנטן"), ובשעת ההוצאה לאור של הספר מקבלים אותו המנויים תיכף ומיד. | וכל הזריז הרי זה משובח – שקבלו ההחלטות בזה עתה, וקיימו זאת בהקדם האפשרי, כולל ע"י עשיית הזמנה מראש (ולשלם ע"כ) על מינוי לקבלת ספרים חדשים שיוצאים לאור אח"כ (בלשון הידוע הנדפס בכמה ספרים – "פרענומעררנטן"), ובשעת ההוצאה לאור של הספר מקבלים אותו המנויים תיכף ומיד. | ||
| שורה 157: | שורה 158: | ||
ותיכף ומיד ממש יביא זה עמו את הפדיון שבויים של כל ניצוצי הקדושה בעולם{{הערה|ראה שיחת ה' טבת – סה"ש תשנ"ב ח"א ע'—210 (לעיל ע' 158).}}, ותיכף ומיד ממש ממש, הולכים כל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, ו"כספם וזהבם אתם"{{הערה|ישעי' ס, ט.}}, כולל כל הספרים והכתבים שלהם – לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לביהמ"ק השלישי, לקדש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתי' בלי שינוי מזמן בריאת העולם{{הערה|ראה יומא נד, ב.}}, וכל זה תיכף ומיד ממש. | ותיכף ומיד ממש יביא זה עמו את הפדיון שבויים של כל ניצוצי הקדושה בעולם{{הערה|ראה שיחת ה' טבת – סה"ש תשנ"ב ח"א ע'—210 (לעיל ע' 158).}}, ותיכף ומיד ממש ממש, הולכים כל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"{{הערה|בא י, ט.}}, ו"כספם וזהבם אתם"{{הערה|ישעי' ס, ט.}}, כולל כל הספרים והכתבים שלהם – לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לביהמ"ק השלישי, לקדש הקדשים, שבו נמצאת אבן השתי' בלי שינוי מזמן בריאת העולם{{הערה|ראה יומא נד, ב.}}, וכל זה תיכף ומיד ממש. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}}}} | ||
[[קטגוריה:דבר מלכות|א]] | [[קטגוריה:דבר מלכות|א]] | ||
[[קטגוריה: דבר מלכות ספר בראשית|ס]] | [[קטגוריה: דבר מלכות ספר בראשית|ס]] | ||