משלי א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף פרק א לשם משלי פרק א בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
(החלפת הדף בתוכן "{{פרק נביא}}")
תגית: החלפה
שורה 1: שורה 1:
== משלי פרק א' ==
{{פרק נביא}}
<big>'''א:''' '''מִ֭'''</big>שְׁלֵי שְׁלֹמֹ֣ה בֶן־דָּוִ֑ד מֶ֗֝לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃
 
'''ב:''' לָדַ֣עַת חׇכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֝הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃
 
'''ג:''' לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵשָׁרִֽים׃
 
'''ד:''' לָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עׇרְמָ֑ה לְ֝נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה׃
 
'''ה:''' יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח וְ֝נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃
 
'''ו:''' לְהָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם׃
 
'''ז:''' יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה רֵאשִׁ֣ית דָּ֑עַת חׇכְמָ֥ה וּ֝מוּסָ֗ר אֱוִילִ֥ים בָּֽזוּ׃
 
'''ח:''' שְׁמַ֣ע בְּ֭נִי מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ׃
 
'''ט:''' כִּ֤י '''׀''' לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃
 
'''י:''' בְּנִ֡י אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃
 
'''יא:''' אִם־יֹאמְרוּ֮ לְכָ֢ה אִ֫תָּ֥נוּ נֶאֶרְבָ֥ה לְדָ֑ם נִצְפְּנָ֖ה לְנָקִ֣י חִנָּֽם׃
 
'''יב:''' נִ֭בְלָעֵם כִּשְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים וּ֝תְמִימִ֗ים כְּי֣וֹרְדֵי בֽוֹר׃
 
'''יג:''' כׇּל־ה֣וֹן יָקָ֣ר נִמְצָ֑א נְמַלֵּ֖א בָתֵּ֣ינוּ שָׁלָֽל׃
 
'''יד:''' גּ֭וֹרָ֣לְךָ תַּפִּ֣יל בְּתוֹכֵ֑נוּ כִּ֥יס אֶ֝חָ֗ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּֽנוּ׃
 
'''טו:''' בְּנִ֗י אַל־תֵּלֵ֣ךְ בְּדֶ֣רֶךְ אִתָּ֑ם מְנַ֥ע רַ֝גְלְךָ֗ מִנְּתִיבָתָֽם׃
 
'''טז:''' כִּ֣י רַ֭גְלֵיהֶם לָרַ֣ע יָר֑וּצוּ וִ֝ימַהֲר֗וּ לִשְׁפׇּךְ־דָּֽם׃
 
'''יז:''' כִּֽי־חִ֭נָּם מְזֹרָ֣ה הָרָ֑שֶׁת בְּ֝עֵינֵ֗י כׇּל־בַּ֥עַל כָּנָֽף׃
 
'''יח:''' וְ֭הֵם לְדָמָ֣ם יֶאֱרֹ֑בוּ יִ֝צְפְּנ֗וּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃
 
'''יט:''' כֵּ֗ן אׇ֭רְחוֹת כׇּל־בֹּ֣צֵֽעַ בָּ֑צַע אֶת־נֶ֖פֶשׁ בְּעָלָ֣יו יִקָּֽח׃
 
'''כ:''' חׇ֭כְמוֹת בַּח֣וּץ תָּרֹ֑נָּה בָּ֝רְחֹב֗וֹת תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃
 
'''כא:''' בְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃
 
'''כב:''' עַד־מָתַ֣י <small>׀</small> פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ־פֶ֥תִי וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
 
'''כג:''' תָּשׁ֗וּבוּ לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י הִנֵּ֤ה אַבִּ֣יעָה לָכֶ֣ם רוּחִ֑י אוֹדִ֖יעָה דְבָרַ֣י אֶתְכֶֽם׃
 
'''כד:''' יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב׃
 
'''כה:''' וַתִּפְרְע֥וּ כׇל־עֲצָתִ֑י תוֹכַחְתִּ֗י לֹ֣א אֲבִיתֶֽם׃
 
'''כו:''' גַּם־אֲ֭נִי בְּאֵידְכֶ֣ם אֶשְׂחָ֑ק אֶ֝לְעַ֗ג בְּבֹ֣א פַחְדְּכֶֽם׃
 
'''כז:''' בְּבֹ֤א כשאוה כְשׁוֹאָ֨ה '''׀''' פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃
 
'''כח:''' אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃
 
'''כט:''' תַּ֭חַת כִּֽי־שָׂ֣נְאוּ דָ֑עַת וְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א בָחָֽרוּ׃
 
'''ל:''' לֹא־אָב֥וּ לַעֲצָתִ֑י נָ֝אֲצ֗וּ כׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃
 
'''לא:''' וְֽ֭יֹאכְלוּ מִפְּרִ֣י דַרְכָּ֑ם וּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣ם יִשְׂבָּֽעוּ׃
 
'''לב:''' כִּ֤י מְשׁוּבַ֣ת פְּתָיִ֣ם תַּהַרְגֵ֑ם וְשַׁלְוַ֖ת כְּסִילִ֣ים תְּאַבְּדֵֽם׃
 
'''לג:''' וְשֹׁמֵ֣עַֽ לִ֭י יִשְׁכׇּן־בֶּ֑טַח וְ֝שַׁאֲנַ֗ן מִפַּ֥חַד רָעָֽה׃

גרסה מ־15:04, 18 באוגוסט 2025

משלי
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
תוכן העניינים
גוף הפרק
מקראות גדולות   

פרק א

א: מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

ב: לָדַעַת חׇכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה:

ג: לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִים:

ד: לָתֵת לִפְתָאיִם עׇרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה:

ה: יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה:

ו: לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם:

ז: יִרְאַת יְהֹוָה רֵאשִׁית דָּעַת חׇכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ:

ח: שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:

ט: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ:

י: בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא:

יא: אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם:

יב: נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר:

יג: כׇּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל:

יד: גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ:

טו: בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם:

טז: כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפׇּךְ דָּם:

יז: כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כׇּל בַּעַל כָּנָף:

יח: וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם:

יט: כֵּן אׇרְחוֹת כׇּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח:

כ: חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ:

כא: בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר:

כב: עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת:

כג: תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם:

כד: יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב:

כה: וַתִּפְרְעוּ כׇל עֲצָתִי תוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם:

כו: גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם:

כז: בְּבֹא כשאוה כְשׁוֹאָה פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה:

כח: אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי:

כט: תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ:

ל: לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כׇּל תּוֹכַחְתִּי:

לא: וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ:

לב: כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם:

לג: וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכׇּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה:

מקראות גדולות (ע"פ א"ב)

אבן עזרא | מלבי"ם | מצודת דוד | מצודת ציון | רבי יוסף קרא | רבנו יונה | רד"ק | רלב"ג | רש"י | תולדות אהרן

אבן עזרא

(ז) יראת. יודיע כי ראשית הדעת והמוסר הוא שיהיה ירא שמים אף על פי שחכמת היראה והמוסר אוילים יבוזו אין ראוי לבוז אותם על כן אחריו:

(ח) שמע בני מוסר . . תורת אמך. כי האשה חכמה מורה הדרך הישרה לבנה כבת שבע שהיא יסרה למואל (משלי לא, א) ומלת אל לשון פיוס מן המענה ומהם אלקום עמו (משלי ל, לא) אל מות (משלי יב, כח):


מלבי"ם

תבנית:מלבי"ם/משלי א

מצודת דוד

(א) משלי שלמה. ר"ל אלה הם המשלים אשר אמר שלמה כי את התורה המשיל לאשה טובה והמינות לזונה וכן ברוב הדברים אחז בדרך משל:

(ב) לדעת. תועלת הדברים להודיע לבני אדם חכמה ומוסר ואחז במשל למען הבין לזולת דברי בינה כי הוא מבוא גדול לקנות ההבנה:

(ג) לקחת. ללמוד מוסר מחוכם: צדק היא עבודת האלהים ומשפט מה שבין אדם לחבירו ומשרים בדבר המדות והנהגת האדם:

(ד) לתת. הדברים הנאמרים פה יועילו לתת לשוטים התחכמות להסיר הפתיות מלבם: לנער. למי שהוא רך בשנים אשר יעשה מעשיו בבלי דעת ובלי מחשבה קדומה הדברים ההם יועילו לקנות דעת ומחשבה ר"ל מעתה יחשוב בדבר עד לא יעשנה:

(ה) ישמע חכם. ר"ל וגם לחכם יועילו הדברים כי כשישמעם יוסיף עוד ללמוד מדעתו והנבון יקנה על ידם תחבולות והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה:

(ו) להבין משל ומליצה. ר"ל הדברים האלה נאמרים על שני דרכים להבין את המשל ר"ל מה שהמשיל אל המליצה וגם את המליצה עצמה כשאומר בהמליצה להשמר מזונה ואמורה להמשיל על המינות הנה יש להבין בה להיות נזהר ממינות גם מאשה זונה ולתוספת ביאור אמר דברי חכמים וחידותם ר"ל הדברים האמורים בפה מלא והרמוזים בדרך חידה:

(ז) עתה החל לדבר דבריו ואמר יראת ה' ר"ל בראשית למוד הדעת יקנה יראת ה' כי הלא אוילים ורשעים בזו את החכמה והמוסר ואם לא יקנה יראת ה' בראשיתה מה תועלת בלימודה הלא יבזה אותה וימאס בה:

(ח) שמע. קבל מוסר מאביך כי בוודאי חפץ הוא בתקנתך: תורת אמך. מה שאמך מלמדתך:

(ט) כי לוית חן. המוסר והלמוד הזה הם לראשך חבור של חן ועדי ענקים סביב לצואריך:

(י) אם יפתוך. ללכת אחר דעתם: אל תבא. אל תרצה:

(יא) לדם. לשפוך דם: נצפנה. נסתר לארוב על דם נקי לשפוך חנם על לא חמס בכפו וכפל הדבר במילים שונות כדרך המליצה ולהתמדת הפתוי:

(יב) כשאול. כמו השאול בולע כל הגוף כן נבלע הכל כשהם בחיים ר"ל בעודם בחוזק העושר: ותמימים. נבלע אותם כשהם שלמים במרבית ההון וכמו היורד לבור שיורד בו שלם בכל איבריו והיא היא וכפל הדבר במ"ש:

(יג) כל הון. הן נמצא אצלו כל הון יקר ואת בתינו נמלא מהשלל אשר נקח ממנו:

(יד) גורלך. ויוסיפו לומר לך אם תרצה אתה תפיל את הגורל אשר תרצה לברר לכל אחד חלקו: כיס. אם תרצה יהיה כיס אחד לכלנו רוצה לומר נאכל ונשתה בשותפות מדמי הגזילה:

(טו) בדרך אתם. ר"ל בדרך אשר אתם אשר הם הולכים בה שלא תלמוד ממעשיהם: מנתיבתם. מהדרך שהם הולכים בה:

(טז) לרע ירוצו. ר"ל עם כי לא ניכר לעין שהדרך הזה הוא רע מכל מקום סוף כוונתם על הרעה וימהרו לשפוך דם כאשר תמצא ידם:

(יז) כי חנם. ר"ל כמו שנדמה בעיני כל בעל כנף שעל חנם פרושה הרשת ואין הכוונה על הלכידה ומתוך כך יורד בתוכה לאכול מהזרעונים אשר בה:

(יח) והם. אבל באמת פורשי הרשת לא בחנם פרשוה כי הם יארבו לדמי העופות ומסתירים עצמם לקחת נפשותם וללכוד פרשוה:

(יט) כן ארחות. כן הדרך של הגזלן לעשות תחבולות לבל ירגיש מי בו להשמר ממנו ואחר זה יגזול העושר וגם יקח נפש בעל העושר למען לא יודע:

(כ) חכמות. הלא כל חכמה מהחכמות תכריז בחוץ במקום פרסום:

(כא) בראש הומיות. בראש מקום שנשמע שם המיית בני אדם: בפתחי שערים. מקום הנכנסים והיוצאים: בעיר. בכל עיר ועיר תאמר כל חכמה את אמריה והוא ענין מליצה וכאומר הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה:

(כב) ולצים. מוסב על עד מתי האמור בתחלת המקרא וכן וכסילים וגו':

(כג) לתוכחתי. לשמוע תוכחתי: אביעה. הלא אדבר לכם רוח פי ר"ל הלא אני מזהיר לכם בכל עת: אודיעה וגו'. כפל הדבר במ"ש:

(כד) יען. לכן הואיל ומאנתם לשמוע מה שקראתי: נטיתי. כדרך אדם המרמז בנטיית היד להקשיב מאמריו: ואין מקשיב. אין מי מקשיב:

(כה) ותפרעו. בטלתם עצתי ולא רציתם לקבל תוכחתי:

(כו) גם אני. לכן גם אני לא אחוס עליכם ואשחק בבוא אידכם:

(כז) בבוא. בעת בוא לכם פחד כחושך ואידכם כרוח סערה ולתוספת ביאור אמר בבוא עליכם צרה וצוקה:

(כח) אז. בבוא הצרה: יקראונני. יקראו אלי:

(כט) תחת. בעבור אשר שנאו דעת:

(ל) לא אבו. לא רצו לשמוע עצתי: נאצו. בזו התוכחה:

(לא) ויאכלו. ר"ל כמו הנוטע אילן אוכל הוא מפירותיו כן יקבלו פרי גמול דרכם ויהיו שבעים מגמול עצתם כי יקבלו הגמול משלם:

(לב) משובת. ר"ל מה שבחרו לשבת בהשקט ומרגוע מבלי טורח עול תורה המרגוע ההיא תהרוג אותם כי יקבלו גמול: ושלות. היא היא וכפל הדבר במ"ש:

(לג) ושומע לי. זהו סוף דברי החכמה שאמרה: אבל השומע לי ישכון בטח מן פחד רעה ר"ל בטוח יהיה שלא תבוא עליו פחד רעה:


מצודת ציון

(ג) לקחת. ענין ידיעה ולימוד כמו לקח טוב נתתי לכם (משלי ד, ב):

(ד) ערמה. ענין התחכמות כמו ערום יערם הוא (שמואל-א כג, כב): ומזמה. ענין מחשבה כמו זממה שדה ותקחהו (משלי לא, טז):

(ה) תחבולות. ענינו דקות העיון כמו ובתחבולות עשה מלחמה (משלי כ, יח): יקנה. מצינו לשון קנין אף אם אין שם מוכר כמו קונה שמים וארץ (בראשית יד, יט) ורבים כמוהו:

(ו) ומליצה. ענינו אמרים צחים המקובלים על הלב: וחידותם. ענינו דברים סתומים קשה ההבנה:

(ז) אוילים. רוצה לומר רשעים כי אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות:

(ח) תטוש. ענין עזיבה כמו כי לא יטוש ה' את עמו (שמואל-א יב, כב): תורת. ענין למוד והוראה:

(ט) לוית. ענין חבור ודבוק כמו הפעם ילוה אישי (בראשית כט, לד): וענקים. ענינו עדי הצואר כמו ולבד מן הענקות (שופטים ח, כו): לגרגרותך. מלשון גרון וצואר:

(י) יפתוך. מלשון פיתוי והסתה: תבא. ענין רצון כמו לא אבה יבמי (דברים כה, ז):

(יא) נארבה. נשב במארב לארוב: נצפנה. ענין הסתר:

(יד) כיס. אמתחת ושק:

(יז) מזורה. ענין פזור ופרישה כמו מזרה בעיניו כל רע (משלי כ, ח): בעלי כנף. הצפרים שיש להם כנפים:

(יט) ארחות. ענין הנהגה וסדר: בוצע בצע. ענין גזל כמו מה תקות חנף כי יבצע (איוב כז, ח):

(כ) תרונה. ענין הכרזה והשמעת קול כמו ויעבור הרנה במחנה (מלכים-א כב, לו):

(כב) פתים. כמו פתאים ר"ל שוטים הנפתים מהר:

(כג) אביעה. אדבר כמו יביע אומר (תהלים יט, ג):

(כה) ותפרעו. ענין בטול והשבתה כמו למה משה ואהרן תפריעו וגו' (שמות ה, ד): לא אביתם. לא רציתם:

(כו) באידכם. ענין צער ומקרה רע כמו הלא איד לעול (איוב לא, ג):

(כז) כשואה. כחושך כמו אמש שואה ומשואה (איוב ל, ג): יאתה. ענין ביאה כמו מצפון זהב יאתה (איוב לז, כב):

(כח) ישחרנני. ענין דרישה כמו לשחר פניך (משלי ז, טו):

(ל) נאצו. הוא לשון מושאל על הבזיון וכן כי נאצו האנשים את מנחת ה' (שמואל-א ב, יז):

(לב) משובת. ענינו ההשקט והמרגוע כמו בשובה ונחת תושעון (ישעיה ל, טו):

(לג) ושאנן. ענין השקט כמו לעשתות שאנן (איוב יב, ה):


רבי יוסף קרא

אין פירוש רבי יוסף קרא על פרק זה


רבנו יונה

תבנית:רבנו יונה/משלי א

רד"ק

תבנית:רד"ק/משלי א

רלב"ג

תבנית:רלב"ג/משלי א

רש"י

תבנית:רש"י/משלי א

תולדות אהרן

תבנית:תולדות אהרן/משלי א