תבנית:היום יום/כ"ו ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אידיש" ב־"אידיש") |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:היום יום" ב־"קטגוריה:תבניות היום יום") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
משיחת [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: [[חסידות]] מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די [[השכלה]] פון חסידות מוז אויסוואשען דעם [[בשר]], און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי [[קודש]]. [[משחבה|מחשבת]] ו[[דיבור]] חסידות והנהגתם של [[חסיד]]ים ב[[התבוננות|התבוננות]] קודם ה[[תפלה]] [[בגדי קודש]] הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. [[לבושי הנפש]] דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט [[רבינו הגדול]] געהאט [[מסירות נפש]]. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף [[עבודת ה']] בתפלה, זיין צוגעבונדען צו [[עצמות אין סוף]], חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף. | משיחת [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: [[חסידות]] מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די [[השכלה]] פון חסידות מוז אויסוואשען דעם [[בשר]], און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי [[קודש]]. [[משחבה|מחשבת]] ו[[דיבור]] חסידות והנהגתם של [[חסיד]]ים ב[[התבוננות|התבוננות]] קודם ה[[תפלה]] [[בגדי קודש]] הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. [[לבושי הנפש]] דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט [[רבינו הגדול]] געהאט [[מסירות נפש]]. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף [[עבודת ה']] בתפלה, זיין צוגעבונדען צו [[עצמות אין סוף]], חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף. | ||
---- | ---- | ||
'''תרגום מאידיש''': משיחת [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: [[חסידות]] תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ה[[השכלה]] של חסידות מוכרחת 'לכבס' את ה[[בשר]], ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש [[בגדי קודש]]. [[מחשבה|מחשבת]] ו[[דיבור]] חסידות והנהגתם של [[חסיד]]ים ב[[התבוננות]] קודם ה[[תפלה]] בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. [[לבושי הנפש]] נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה ל[[רבינו הגדול]] [[מסירות נפש]]. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על [[עבודת ה']] בתפלה, להיות מחובר ל[[עצמות אין סוף]] חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ה ניסן|כ"ה ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ז ניסן|כ"ז ניסן]]}}[[קטגוריה:היום יום|ו]]</noinclude> | '''תרגום מאידיש''': משיחת [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]]: [[חסידות]] תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ה[[השכלה]] של חסידות מוכרחת 'לכבס' את ה[[בשר]], ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש [[בגדי קודש]]. [[מחשבה|מחשבת]] ו[[דיבור]] חסידות והנהגתם של [[חסיד]]ים ב[[התבוננות]] קודם ה[[תפלה]] בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. [[לבושי הנפש]] נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה ל[[רבינו הגדול]] [[מסירות נפש]]. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על [[עבודת ה']] בתפלה, להיות מחובר ל[[עצמות אין סוף]] חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ה ניסן|כ"ה ניסן]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ז ניסן|כ"ז ניסן]]}}[[קטגוריה:תבניות היום יום|ו]]</noinclude> | ||
גרסה מ־23:36, 2 ביולי 2024
יא לעומר. מברכים ראש חודש אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: "הלא כבני כושיים".
משיחת אבי אדמו"ר: חסידות מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קודש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירות נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות אין סוף, חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף.
תרגום מאידיש: משיחת אבי אדמו"ר: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ההשכלה של חסידות מוכרחת 'לכבס' את הבשר, ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. לבושי הנפש נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה לרבינו הגדול מסירות נפש. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על עבודת ה' בתפלה, להיות מחובר לעצמות אין סוף חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.
| הקודם: כ"ה ניסן |
{{{רשימה}}} | הבא: כ"ז ניסן |