לקוטי אמרים לג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "לקוטי אמרים פרק ל"ג": הדף מושלם, ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין אהבת ישראל שהוסבר ב[[לקוטי אמרים · פרק לב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב אדמו"ר הזקן לעסוק בעצות לשמחה. ב[[לקוטי אמרים · פרק לא|פרק לא]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.
לאחר המאמר המוסגר{{הערה|עניין אהבת ישראל שהוסבר ב[[לקוטי אמרים פרק ל"ב|פרק הקודם]] ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".}} שב אדמו"ר הזקן לעסוק בעצות לשמחה. ב[[לקוטי אמרים פרק ל"א|פרק ל"א]] הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 17: שורה 17:
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו – עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.
ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה '''אמיתית'''{{הערה|שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו – עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.}} השייכת גם לנפש הבהמית.


* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[לקוטי אמרים · פרק כ|כ]]־[[לקוטי אמרים · פרק כא|כא]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.
* האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'{{הערה|שבפרקים [[לקוטי אמרים פרק כ'|כ']]־[[לקוטי אמרים פרק כ"א|כ"א]].}}: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.


* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.
* האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח '''של הקב"ה''' שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'{{הערה|לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.}} מתקיים על ידי שמחתו{{הערה|בקרבת ה'}}, ונמצא ששמחתו '''היא''' המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.

גרסה מ־21:48, 14 באפריל 2025

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד)
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד
תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

פרק לג – האמונה באחדות ה' מביאה לשמחה אמיתית וכפולה

מבוא לפרק

לאחר המאמר המוסגר[1] שב אדמו"ר הזקן לעסוק בעצות לשמחה. בפרק ל"א הובאה התבוננות המביאה לשמחת הנפש האלוקית בלבד, ובפרק זה מובאים אופני התבוננות השייכים גם לנפש הבהמית.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ג

סיכום הפרק

ישנן שתי דרכים להגיע לשמחה אמיתית[2] השייכת גם לנפש הבהמית.

  • האופן הראשון הוא להפנים את משמעות יחוד ה'[3]: שהקב"ה נמצא יחד איתו, בפועל ממש, כל הזמן. וישמח בקרבת ה' כמו שפל אנשים, שהמלך בא לדור איתו בדירתו.
  • האופן השני הוא לשמוח בנחת רוח של הקב"ה שגורמת שמחתו! דהיינו, מאחר ורצון ה'[4] מתקיים על ידי שמחתו[5], ונמצא ששמחתו היא המביאה את תכלית הבריאה וגורמת נחת רוח לקב"ה.

מושגים יסודיים בפרק

  • שמחה
  • ביטול העולמות
  • אמונת ה'

קישורים חיצוניים

  • שמחת הנפש האמיתית, ביאור על הפרק מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב, בתוך קובץ של מערכת 'אוצרות' – אדר ראשון תשע"ט
הקודם:
פרק ל"ב
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ל"ד

הערות שוליים

  1. ↑ עניין אהבת ישראל שהוסבר בפרק הקודם ואינו חלק מההסבר כיצד יכול כל אחד ואחת להגיע להיות "בינוני".
  2. ↑ שמחה נקראת "אמיתית" רק כאשר הגורם לה הוא דבר שראוי לשמוח בו – עניין אמיתי ונצחי, ולא עניינים גשמיים.
  3. ↑ שבפרקים כ'־כ"א.
  4. ↑ לכפות את הסטרא אחרא ולהפוך את החושך לאור.
  5. ↑ בקרבת ה'