אגרת הקודש ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "אגרת הקודש סימן ג'": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


:כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' – ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}.
:כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות{{הערה|שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת '''התענוג''' – ולא המשכת רצון '''פרטי'''.}}.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש סימן ב'|סימן ב']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש סימן ד'|סימן ד']]}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־18:37, 20 באפריל 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

אגרת הקודש ג' – וילבש צדקה כשריון

מבוא לאגרת

לאחר ההקדמה הכללית פותחין בברכה, מתחיל אדמו"ר הזקן לבאר את מעלות הצדקה, זו למעלה מזו. מעלתה הראשונה היא, שהשפע הגשמי לאדם תלוי בצדקה שהוא נותן.

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ג'

סיכום האגרת

גדולה צדקה מכל המצוות – שכולן פועלות רק בגן עדן[1], והיא גם בעולם הזה.
  • משולה הצדקה לשריון: מצד אחד יש בו נקבים (המאפשרים תנועה קלה), ומצד שני הם מכוסים קשקשים (למנוע חדירת החיצים).
  • והנמשל: מצד אחד באור המקיף שממשיכה הצדקה יש נקבים[2] (דרכם חודר האור האלוקי לעולם ומשפיע אורך ימים, עשירות, כבוד, נחת ושמחה). אך מצד שני הם מכוסים (ואין ה"חיצונים" יכולים לינוק מהם).
כוחה זה המיוחד (שאינו בשאר המצוות) נובע מ"תכונתה" למשוך את כללות עצם האלוקות[3].

הערות שוליים

  1. ↑ מוסיפות אורות עליונים.
  2. ↑ וזאת בשונה משאר המצוות. אמנם כל המצוות ממשיכות את האור המקיף – אך בו אין נקבים.
  3. ↑ שע"ה נהורין, דעת דעתיק, בחינת התענוג – ולא המשכת רצון פרטי.