אגרת התשובה יא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "אגרת התשובה פרק י"א": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:


בהמשך הפרק מבוארת ההתבוננות הדרושה לחיזוק האמונה והבטחון{{הערה|יתבונן שהקב"ה '''מרבה''' לסלוח, שמוחל בפעם האלף כמו בפעם הראשונה.}}, ושהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" '''אינו סותר''' לזה שצריך להיות בשמחה תמיד{{הערה|כמבואר לעיל.}}.
בהמשך הפרק מבוארת ההתבוננות הדרושה לחיזוק האמונה והבטחון{{הערה|יתבונן שהקב"ה '''מרבה''' לסלוח, שמוחל בפעם האלף כמו בפעם הראשונה.}}, ושהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" '''אינו סותר''' לזה שצריך להיות בשמחה תמיד{{הערה|כמבואר לעיל.}}.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת התשובה פרק י'|פרק י']]|רשימה=פרקי אגרת התשובה|הבא=[[אגרת התשובה פרק י"ב|פרק י"ב]]}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־19:14, 20 באפריל 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

פרק י"א' – שלימות התשובה: עילאה ותתאה יחד

מבוא לפרק

בסוף פרק ל"ד בתניא נאמר שאפשר להיות במרירות ושמחה יחד[1]. בפרק זה מבהיר אדמו"ר הזקן שהנאמר שם נכון אצל בינוני, אבל אצל בעל תשובה[2] שייך הדבר רק כשמתעלה לדרגת תשובה עילאה.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"א

סיכום הפרק

הבינוני[3] יכול להיות בו זמנית במרירות ושמחה[4] – אבל אצל בעל תשובה[5] אין הדבר אפשרי[6].

אך כאן מחדש אדמו"ר הזקן שלאחר שהתעלה לדרגת תשובה עילאה הדבר אפשרי:

הכנעה מצד הידיעה שבעבר היה חוטא – ושמחה מצד התקשרותו בה'.
עם זאת, מכיוון שלדרגת הבינוני (שבפרק ל"ד) טרם הגיע – צריך הוא לצירוף האמונה והבטחון שאכן נמחלו עוונותיו.

בהמשך הפרק מבוארת ההתבוננות הדרושה לחיזוק האמונה והבטחון[7], ושהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" אינו סותר לזה שצריך להיות בשמחה תמיד[8].

הערות שוליים

  1. ↑ מרירות מצד הגוף, ושמחה מצד הנשמה האלוקית.
  2. ↑ שאצלו הטוב עדיין מעורב ברע.
  3. ↑ עליו מדובר בפרק ל"ד בתניא
  4. ↑ מאחר ונפשו האלוקית מובדלת מהבהמית, שייך שיהיה בו זמנית: בשמחה מצד נפשו האלוקית, ובמרירות מצד הבהמית.
  5. ↑ הכוונה לבעל תשובה תתאה עליו מדובר בפרק הקודם
  6. ↑ ולכן עצתו בפרק הקודם היא להקדים את המרירות לפני התפילה.
  7. ↑ יתבונן שהקב"ה מרבה לסלוח, שמוחל בפעם האלף כמו בפעם הראשונה.
  8. ↑ כמבואר לעיל.