קונטרס אחרון ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הפעיל הגנה על הדף "קונטרס אחרון פרק ז'": הדף מושלם ולא אמורים לעשות בו שינויים ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
(אין הבדלים)

גרסה מ־00:44, 21 באפריל 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

וצדקה כנחל איתן

מבוא לפרק

באגרת זו מבאר אדמו"ר הזקן[1] מעלה בצדקה שטרם הוזכרה, שהיא ה"נחל איתן" הממשיך את עצם הנפש[2] בלב.

איתן הוא ביטול הנשמה לאלוקות שיתגלה רק לעתיד לבוא, אך הצדקה משולה לנחל, שממשיך מעין גילוי זה בלב גם היום.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ז'

סיכום הפרק

במקומות רבים באגרות הקודש נזכרו כבר עניינים שונים, שפועלים רחמים הבאים לפועל בצדקה[3], אך כאן מבואר עניין שטרם הוסבר: שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה בלב את הביטול של עצם הנפש.

אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" – נתינת צדקה בפועל.

  • משתי סיבות נקראת בחינת 'חכמה' שבנשמה 'איתן':
א. עניין החכמה הוא תוקף ההתקשרות באלוקות.
ב. אותיות אית"ן מורות על עתיד[4], כי היום נמצאת בחינה זו בגלות ותתגלה רק לעתיד לבוא.
  • למרות זאת, מעין גילוי זה שייך גם היום:[5] ע"י רחמים בעניין גשמי – צדקה.

הערות שוליים

  1. ↑ על פי הנביא עמוס.
  2. ↑ בחינת "איתן" שבנשמה.
  3. ↑ מכפר על חטא, ממשיך גשמיות, פודה את הנפש ועוד.
  4. ↑ מבחינה דקדוקית: אלך, ילך, תלך, נלך.
  5. ↑ במקומות אחרים מוסבר שזהו ע"י התעוררות רחמים על ניצוץ אלוקות שבנפשו, אבל כאן מדגיש שאין זה מספיק וצריך גם לתת צדקה בגשמיות.