לקוטי אמרים מב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
בסוף הפרק מובאת התבוננות העוזרת לאדם להמחיש ולעורר היראה הנ"ל: כשם שמציאות המלך ברורה לו הגם שאינו רואה את גופו (שהרי הוא לבוש) – כך הגם שאינו רואה את ה' (מאחר שרואה את לבושיו – העולם), צריכה מציאות ה' להתאמת אצלו בתכלית.
בסוף הפרק מובאת התבוננות העוזרת לאדם להמחיש ולעורר היראה הנ"ל: כשם שמציאות המלך ברורה לו הגם שאינו רואה את גופו (שהרי הוא לבוש) – כך הגם שאינו רואה את ה' (מאחר שרואה את לבושיו – העולם), צריכה מציאות ה' להתאמת אצלו בתכלית.


[[קטגוריה:תניא]]
[[קטגוריה:תניא|ב]]
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]]
[[קטגוריה:לקוטי אמרים]]

גרסה מ־00:53, 21 באפריל 2025

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ
תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

פרק מב – לקבוע היראה בנפשו

מבוא

לאחר שבפרק הקודם התבארו חשיבותה ועניינה של היראה התתאה, מדגיש בפרק זה אדמו"ר הזקן שנדרשת יגיעה כדי להשיגה.

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ב

סיכום הפרק

יראה זו (כעומד לפני המלך) היא טבעית בנפשות ישראל, אך כדי לגלותה יש להקדיש מדי יום ביומו זמן מסויים להתבונות זו – ולא זמן בלבד אלא יש להתאמץ להתעמק בזה ביגיעה רבה ועצומה.

בסוף הפרק מובאת התבוננות העוזרת לאדם להמחיש ולעורר היראה הנ"ל: כשם שמציאות המלך ברורה לו הגם שאינו רואה את גופו (שהרי הוא לבוש) – כך הגם שאינו רואה את ה' (מאחר שרואה את לבושיו – העולם), צריכה מציאות ה' להתאמת אצלו בתכלית.