2,974
עריכות
מ
החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|"
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "\<ref\sname.+?\"(.+?)"\>" ב־"{{הערה|שם=$1|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הגם שיאָרצייט הוא היום שבו היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, העלם והסתר על הגילוי דנפש מישראל, "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב'|תניא רפ"ב]].}}, בהגוף – שזהו ההעלם הכי גדול שיכול להיות ר"ל – הרי הכוונה בכך היא (כמו בכל ירידה) שזה יפעל אח"כ עלי' עוד יותר גדולה, ובכל שנה (ביאָרצייט) מתוספת עלי' עוד יותר נעלית (שלא בערך להעליות שלפני זה), הן עלי' בהנשמה, והן באלה שנמצאים נשמות בגופים למטה (שהי' להם קשר עם נשמה זו){{הערה|ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קמג ואילך), שע"י התפלה לעילוי נשמת כו', הנה בזה גורמים נחת רוח לנשמות העולות, ואשר בגלל זאת הנה נשמות כו' מעוררים רחמים בעד יוצאי חלציהם כו' להיות נמשך להם שפע ברכה בגשמיות וברוחניות. וראה שיחת [[שיחת שמות תשמ"ט - מוגה|ש"פ שמות תשמ"ט ס"ז]]; [[שיחת יתרו תשמ"ט - מוגה|ש"פ יתרו, כ"ב שבט תשמ"ט סי"א]] (ס' השיחות ח"א ע' 182; ע' 235).}}, שמתוסף להם באריכות ימים ושנים טובות, מלאים בתורה ומצוות ובמעשים טובים. | הגם שיאָרצייט הוא היום שבו היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, העלם והסתר על הגילוי דנפש מישראל, "חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|[[לקוטי אמרים פרק ב'|תניא רפ"ב]].}}, בהגוף – שזהו ההעלם הכי גדול שיכול להיות ר"ל – הרי הכוונה בכך היא (כמו בכל ירידה) שזה יפעל אח"כ עלי' עוד יותר גדולה, ובכל שנה (ביאָרצייט) מתוספת עלי' עוד יותר נעלית (שלא בערך להעליות שלפני זה), הן עלי' בהנשמה, והן באלה שנמצאים נשמות בגופים למטה (שהי' להם קשר עם נשמה זו){{הערה|ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (אגרות קודש שלו ח"ג ע' קמג ואילך), שע"י התפלה לעילוי נשמת כו', הנה בזה גורמים נחת רוח לנשמות העולות, ואשר בגלל זאת הנה נשמות כו' מעוררים רחמים בעד יוצאי חלציהם כו' להיות נמשך להם שפע ברכה בגשמיות וברוחניות. וראה שיחת [[שיחת שמות תשמ"ט - מוגה|ש"פ שמות תשמ"ט ס"ז]]; [[שיחת יתרו תשמ"ט - מוגה|ש"פ יתרו, כ"ב שבט תשמ"ט סי"א]] (ס' השיחות ח"א ע' 182; ע' 235).}}, שמתוסף להם באריכות ימים ושנים טובות, מלאים בתורה ומצוות ובמעשים טובים. | ||
ועוד ועיקר – העלי' שנפעלת בגאולה האמיתית והשלימה, הן העלי' של הנשמה – ע"י "הקיצו ורננו שוכני עפר" | ועוד ועיקר – העלי' שנפעלת בגאולה האמיתית והשלימה, הן העלי' של הנשמה – ע"י "הקיצו ורננו שוכני עפר"{{הערה|שם=:4|ישעי' כו, יט.}}, כידוע{{הערה|ראה בארוכה מכתב כ"ה אלול תש"נ (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 864 ואילך). '''וש"נ.'''}} שתכלית השלימות (גם דהנשמה) הוא דוקא נשמות בגופים בתחיית המתים, והן בבנ"י שהיתה להם שייכות עם נשמה זו – כמ"ש{{הערה|ישעי' כה, ח. משנה סוף מו"ק. וראה גם סה"מ מלוקט ח"ב ע' רעז ואילך. וש"נ.}} "בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים", ומובן, שכאשר "ומחה . . דמעה" נעשה ע"י הקב"ה עצמו ("ומחה '''ה' אלקים''' דמעה"), ה"ז לא רק מבטל את הדמעה שהיתה לפני זה (כפשטות ענין המחי'), אלא שעי"ז נפעלת '''הוספה''' בעלי', כמובן גם מהפירוש{{הערה|ראה מאורי אור מערכת דמעה (אות ד' סעיף יז). [[לקוטי תורה צו|לקו"ת צו]] יג, ריש ע"א. ספר הליקוטים דא"ח־צ"צ ערך דמעה. ועוד. וראה גם סה"ש תש"נ ח"א ע' 68 ואילך.}}, ש"דמעה" בגימטריא קי"ט, והכוונה בזה, שחסר אחד מהק"כ צירופי שם אלקים{{הערה|ראה תשובות וביאורים ס"ו (ע' 23 ואילך)*. וש"נ.{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' יט־כ.''' המו"ל'''.'''}}, וע"י "ומחה ה' אלקים דמעה" נעשית השלימות דק"כ (הגימטריא של "דמעה" עם הכולל) – "והיו ימיו מאה ועשרים שנה"{{הערה|בראשית ו, ג.}}, כפי שהי' אצל משה רבינו – "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום"{{הערה|וילך לא, ב.}}, "היום מלאו ימי ושנותי"{{הערה|פרש"י עה"פ. מר"ה יא, א. וש"נ.}}, מילוי ושלימות דימים ושנים הן בגשמיות והן ברוחניות, וההמשך בזה עד – בחיים נצחיים{{הערה|ראה סה"מ מלוקט שם ע' רפ. וש"נ.}} בגאולה האמיתית והשלימה. | ||
ג. ענין זה [העלי' שנפעלת ע"י ההסתלקות] מודגש במיוחד בהיאָרצייט של בתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בכ"ב שבט, אשר נוסף על זכותה היא, יש לה גם הזכות של אבי' [ובפרט שלבת ישנה שייכות מיוחדת עם האב{{הערה|ראה נדה לא, סע"א (הובא בפרש"י ר"פ תזריע). וראה [[היום יום כ"ח אייר|"היום יום" כח אייר]]. וראה גם ס' השיחות תשמ"ח ח"א ע' 273. תשמ"ט ח"א ע' 234.}}], והיא התחנכה על ידו וכו': | ג. ענין זה [העלי' שנפעלת ע"י ההסתלקות] מודגש במיוחד בהיאָרצייט של בתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בכ"ב שבט, אשר נוסף על זכותה היא, יש לה גם הזכות של אבי' [ובפרט שלבת ישנה שייכות מיוחדת עם האב{{הערה|ראה נדה לא, סע"א (הובא בפרש"י ר"פ תזריע). וראה [[היום יום כ"ח אייר|"היום יום" כח אייר]]. וראה גם ס' השיחות תשמ"ח ח"א ע' 273. תשמ"ט ח"א ע' 234.}}], והיא התחנכה על ידו וכו': | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ה. ויובן זה ע"פ האמור לעיל{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 331 (לעיל ע' 272) ואילך. '''וש"נ.'''}} בפרשת השבוע (יתרו), פרשת מתן תורה, אודות שני האופנים בעשרת הדברות – ה"דברות הראשונות" שנאמרות ע"י הקב"ה ("וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר"{{הערה|פרשתנו (יתרו) כ, א.}}) וה"דברות האחרונות" שנאמרו ע"י משה רבינו (במשנה תורה{{הערה|ואתחנן ה, ו ואילך.}}): | ה. ויובן זה ע"פ האמור לעיל{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 331 (לעיל ע' 272) ואילך. '''וש"נ.'''}} בפרשת השבוע (יתרו), פרשת מתן תורה, אודות שני האופנים בעשרת הדברות – ה"דברות הראשונות" שנאמרות ע"י הקב"ה ("וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר"{{הערה|פרשתנו (יתרו) כ, א.}}) וה"דברות האחרונות" שנאמרו ע"י משה רבינו (במשנה תורה{{הערה|ואתחנן ה, ו ואילך.}}): | ||
"וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" במתן תורה ניתן הכח לבני ישראל לעשות דירה לו יתברך בתחתונים | "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" במתן תורה ניתן הכח לבני ישראל לעשות דירה לו יתברך בתחתונים{{הערה|שם=:1|ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. [[לקוטי אמרים פרק ל"ו|תניא רפל"ו]].}} – שבתחתונים יהי' גילוי עצמותו ית' בעצמותו ומהותו. | ||
ולזה נדרשים שני ענינים: (א) הגילוי ד'''עצמותו ית'<nowiki/>''', ו(ב) ההמשכה ב'''תחתונים''' [ובפרטיות יותר: (א) דירה '''לו''' יתברך (אבל כביכול לא הוא יתברך עצמו), ו(ב) הגילוי דעצמות בעצמו, "וידבר אלקים גו'"]. ולכן היו בעשרת הדברות שתי המעלות: ה"דברות הראשונות" שנאמרו ע"י '''הקב"ה''' נותנים את הכח לפעול את ההמשכה מ'''עצמותו ית'''', וה"דברות האחרונות" שנאמרו ע"י משה נותנים את הכח להמשיך זאת '''בתחתונים''' מצד '''ענינם הם''' (לא ע"י ביטול מציאותם מצד תוקף הגילוי מלמעלה). | ולזה נדרשים שני ענינים: (א) הגילוי ד'''עצמותו ית'<nowiki/>''', ו(ב) ההמשכה ב'''תחתונים''' [ובפרטיות יותר: (א) דירה '''לו''' יתברך (אבל כביכול לא הוא יתברך עצמו), ו(ב) הגילוי דעצמות בעצמו, "וידבר אלקים גו'"]. ולכן היו בעשרת הדברות שתי המעלות: ה"דברות הראשונות" שנאמרו ע"י '''הקב"ה''' נותנים את הכח לפעול את ההמשכה מ'''עצמותו ית'''', וה"דברות האחרונות" שנאמרו ע"י משה נותנים את הכח להמשיך זאת '''בתחתונים''' מצד '''ענינם הם''' (לא ע"י ביטול מציאותם מצד תוקף הגילוי מלמעלה). | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
ו. עפ"ז יובן חידושו של דורנו זה – הדור של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו: | ו. עפ"ז יובן חידושו של דורנו זה – הדור של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו: | ||
דובר ריבוי פעמים שהחידוש והעילוי הנפלא של דורנו – הדור האחרון של הגלות והדור הראשון לגאולה (כנ"ל ס"ב) – שבו הוא גמר וסיום ד"מעשינו ועבודתינו" | דובר ריבוי פעמים שהחידוש והעילוי הנפלא של דורנו – הדור האחרון של הגלות והדור הראשון לגאולה (כנ"ל ס"ב) – שבו הוא גמר וסיום ד"מעשינו ועבודתינו"{{הערה|שם=:2|[[לקוטי אמרים פרק ל"ז|תניא רפל"ז]].}} של בנ"י במשך כל הדורות שלפני זה, לסיים את הבירורים האחרונים בגלות, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|שיחת שמח"ת תרפ"ט.}} – "לצחצח את הכפתורים" ("צופוצן די קנעפלעך"); עבודתינו מתבטאת בהבאת הגאולה בפועל עבור דורנו ועבור כל הדורות שלפני זה! | ||
זאת אומרת, שבדור זה מסיימים את מעשינו ועבודתינו של בנ"י במשך כל הדורות להמשיך (ע"י עבודת התחתון) את הגילוי דבחי' אחד עשר בעשר, שהתחתונים (בחי' עשר) מצד גדרם הם יהיו מוכנים ומוכשרים לקבלת הגילוי דעצמותו יתברך (אחד עשר). | זאת אומרת, שבדור זה מסיימים את מעשינו ועבודתינו של בנ"י במשך כל הדורות להמשיך (ע"י עבודת התחתון) את הגילוי דבחי' אחד עשר בעשר, שהתחתונים (בחי' עשר) מצד גדרם הם יהיו מוכנים ומוכשרים לקבלת הגילוי דעצמותו יתברך (אחד עשר). | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
(ב) הגילוי ד"אחד עשר" עצמו, עד ש"עשר" מתעלה ל"אחד עשר". ז.א. ש"אחד עשר" פועל גם ב"עשר", אבל בעיקר מורגש הגילוי ד"אחד עשר" (ו"עשר" נכלל ונעשה חלק מ"אחד עשר"). | (ב) הגילוי ד"אחד עשר" עצמו, עד ש"עשר" מתעלה ל"אחד עשר". ז.א. ש"אחד עשר" פועל גם ב"עשר", אבל בעיקר מורגש הגילוי ד"אחד עשר" (ו"עשר" נכלל ונעשה חלק מ"אחד עשר"). | ||
(ג) שלימות החיבור והיחוד ד"עשר" (מצד ענינו הוא) ו"אחד עשר" (מצד ענינו הוא), שתחתונים מצד ענינם הם נעשים דירה לו יתברך, לעצמותו ית' | (ג) שלימות החיבור והיחוד ד"עשר" (מצד ענינו הוא) ו"אחד עשר" (מצד ענינו הוא), שתחתונים מצד ענינם הם נעשים דירה לו יתברך, לעצמותו ית'{{הערה|שם=:3|ראה סה"מ תקס"ה ח"א ע' תפט. הנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' רמא הערה 32.}}. ביחד עם כך שזוהי דירה '''לו''' יתברך (אבל היא עדיין דבר נפרד כביכול מהדייר עצמו, בהיותה בדרגת עשר בנפרד מאחד עשר) – נעשית הדירה בתחתונים דבר אחד עם הדייר, ובלשון הידוע{{הערה|ביאורי הזהר (לאדהאמ"צ) בשלח מג, ג ואילך. וראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"א (ע' קצז).}}: היש הנברא הוא (דבר אחד עם ה) יש האמיתי{{הערה|ע"ד החידוש ד"אין עוד מלבדו" (ואתחנן ד, לה) לגבי "אין עוד" (ואתחנן שם, לט), ש"אין עוד" שולל לגמרי מציאות הנבראים, שאין "שום מציאות כלל" (ד"ה ולקחתם שם), היינו, ביטול הנבראים לגבי בחי' אחד עשר, משא"כ "אין עוד מלבדו" פירושו ש(רק) בלעדו "אין עוד" אבל "עמו" ישנה מציאות (ראה גם לקו"ש חכ"ה ע' 202 הערה 86). ואולי יש לומר גם באופן אחר: "אין עוד מלבדו" מורה שיש (עמו) "עוד" מציאות, היינו שעדיין ישנו חילוק בין "עשר" ו"אחד עשר". ולמעלה מזה הוא "אין עוד" שמורה על התאחדות גמורה בין מציאות (העולם) ועצמותו ית' ("עשר" ו"אחד עשר"), כך ש"אין עוד" מציאות (אפילו "עמו").}}. | ||
ויש לומר שב' הענינים האחרונים הם כנגד ב' דרגות ב"אחד עשר" גופא: אחד עשר שעדיין יש לו ערך ושייכות לעשר (ולכן יש ל"אחד עשר" פעולה על דרגת עשר אם באופן של ביטול (כפי שהי' במ"ת), או באופן שעשר מצ"ע נשאר סו"ס מציאות נפרדת מאחד עשר); ואחד עשר שרומז על עצמותו ית' – "אנת הוא חד ולא בחושבן" – שהוא לא בערך לגמרי לעשר ולאחד עשר, ולכן יש בכחו לחבר ולאחד את שניהם בשלימות. | ויש לומר שב' הענינים האחרונים הם כנגד ב' דרגות ב"אחד עשר" גופא: אחד עשר שעדיין יש לו ערך ושייכות לעשר (ולכן יש ל"אחד עשר" פעולה על דרגת עשר אם באופן של ביטול (כפי שהי' במ"ת), או באופן שעשר מצ"ע נשאר סו"ס מציאות נפרדת מאחד עשר); ואחד עשר שרומז על עצמותו ית' – "אנת הוא חד ולא בחושבן" – שהוא לא בערך לגמרי לעשר ולאחד עשר, ולכן יש בכחו לחבר ולאחד את שניהם בשלימות. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
יום העשירי בחודש האחד עשר קאי על סיום וגמר העבודה של בירור ה"שיריים" האחרונים של הגלות, "לצחצח את הכפתורים". ובסגנון האמור: גמר ושלימות העבודה במשך הדורות להמשיך "אחד עשר" ב"עשר", אבל באופן שעדיין ישנם ב' ענינים נפרדים (מצד גדרי התחתונים): עשירי מצד הימים ואחד עשר מצד החדשים – כי הדרגא דאחד עשר ("וידבר אלקים גו'" שלמעלה מעולם) עדיין לא חדרה לגמרי בעולם (עשר), במילא יש אמנם החידוש (חודש) דאחד עשר, אבל העבודה '''הגלוי'''' (מצד הימים, ענין האור והגילוי<sup>40</sup>) מתבטאת עדיין בדרגא של עשר [כמבואר במ"א{{הערה|ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 235 ואילך.}} שתוכן העבודה דכ"ק מו"ח אדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין התבטא בגילוי דעשירי]. | יום העשירי בחודש האחד עשר קאי על סיום וגמר העבודה של בירור ה"שיריים" האחרונים של הגלות, "לצחצח את הכפתורים". ובסגנון האמור: גמר ושלימות העבודה במשך הדורות להמשיך "אחד עשר" ב"עשר", אבל באופן שעדיין ישנם ב' ענינים נפרדים (מצד גדרי התחתונים): עשירי מצד הימים ואחד עשר מצד החדשים – כי הדרגא דאחד עשר ("וידבר אלקים גו'" שלמעלה מעולם) עדיין לא חדרה לגמרי בעולם (עשר), במילא יש אמנם החידוש (חודש) דאחד עשר, אבל העבודה '''הגלוי'''' (מצד הימים, ענין האור והגילוי<sup>40</sup>) מתבטאת עדיין בדרגא של עשר [כמבואר במ"א{{הערה|ס' השיחות תש"נ ח"א ע' 235 ואילך.}} שתוכן העבודה דכ"ק מו"ח אדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין התבטא בגילוי דעשירי]. | ||
היום למחרתו – יום אחד עשר לחודש אחד עשר – מציין שנוסף ולאחרי העבודה דיום עשירי בחודש אחד עשר, משיגים ומתעלים (ע"פ הכלל ד"מעלין בקודש"{{הערה|ברכות כח, א. וש"נ.}}) גם להגילוי (יום) דאחד עשר, ובאופן כזה שזה מעלה גם את הגילוי דיום העשירי להדרגא ד"אחד עשר יום" | היום למחרתו – יום אחד עשר לחודש אחד עשר – מציין שנוסף ולאחרי העבודה דיום עשירי בחודש אחד עשר, משיגים ומתעלים (ע"פ הכלל ד"מעלין בקודש"{{הערה|ברכות כח, א. וש"נ.}}) גם להגילוי (יום) דאחד עשר, ובאופן כזה שזה מעלה גם את הגילוי דיום העשירי להדרגא ד"אחד עשר יום"{{הערה|שם=:0|ל' הכתוב – דברים א, ב.}}. אזי ישנו אחד עשר, הן מצד החודש (חודש אחד עשר) והן מצד היום והגילוי (יום אחד עשר){{הערה|ולהעיר מהשייכות דחודש האחד עשר ל"ביום עשתי עשר יום (לחודש הראשון) נשיא לבני אשר" (נשא ז, עב) [להדעות שהשייכות דהנשיאים לחדשי השנה היא כסדרם בחנוכת המשכן (קה"י ערך אות יו"ד ערך י"ב חדשים וי"ב שבטים. ובאות ש' ערך שבט. בני יששכר מאמרי חודש שבט מאמר א' בסופו)]. ויש לומר, שיום אחד עשר בחודש '''הראשון''' (ניסן) קשור עם התחלת הגילוי – "הלידה" – של בחי' אחד עשר (וראה שיחת שבת הגדול ערב י"א ניסן תשמ"ט (סה"ש ח"ב ע' 389 ואילך)), כידוע שבחודש ניסן היתה לידת עם ישראל (ראה יחזקאל טז. וראה תו"א ר"פ וארא. תו"ח שם צו, ב ואילך. סהמ"צ להצ"צ עז, סע"ב ואילך. ועוד); ויום אחד עשר בחודש '''אחד עשר''' קשור עם שלימות הגילוי של אחד עשר, באופן של נשיאות בגלוי.}}, אחד עשר הן כפי שזה נמשך למקבל (לבנה, חודש), והן כפי שזה מצד המשפיע (חמה, יום){{הערה|ראה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 19־317 (לעיל ע' 60־258).}}. אבל כ"ז הוא בדרגא דאחד עשר ששייך ובערך לעשר. | ||
בזה גופא מגיעים אח"כ לדרגא גבוהה עוד יותר – שאוחזים כבר לאחרי סיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "צחצחו את הכפתורים" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו – השלימות דאחד עשר (לגמרי שלא בערך לעשר), שפועל את החיבור והאיחוד דעשר (מצד ענינו הוא) ואחד עשר (מצד ענינו הוא) – כמרומז ב'''כ"ב''' שבט: | בזה גופא מגיעים אח"כ לדרגא גבוהה עוד יותר – שאוחזים כבר לאחרי סיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר "צחצחו את הכפתורים" וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו – השלימות דאחד עשר (לגמרי שלא בערך לעשר), שפועל את החיבור והאיחוד דעשר (מצד ענינו הוא) ואחד עשר (מצד ענינו הוא) – כמרומז ב'''כ"ב''' שבט: | ||