שיחת משפטים תשנ"ב (ב) - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

א. מהענינים השייכים לגמילות חסדים וצדקה (שבהם צריכה להיות השתדלות יתירה כדי למהר ולזרז הגאולה, כמ"ש "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות"<ref>ישעי' נו, א. ב"ב יו"ד, א.}}, כמדובר לעיל{{הערה|שם=:0|ראה סה"ש תשנ"ב ח"ב ע' 64־363 (לעיל ע' 02־301).}}) – כתיבת והדפסת והפצת ספרים בעניני תורה, כמובן מדרשת חז"ל<ref>כתובות נ, סע"א.}} על הפסוק<ref>תהלים קיב, ג.}} "צדקתו עומדת לעד", "זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים" ("הספרים<ref>פרש"י כתובות שם.}} קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד")<ref>ובהתחלת הענין שם: "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת, וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת וכו'". ויש לומר, שגם "הכותב כו' ומשאילן כו'" ש"צדקתו עומדת '''לעד'''" הוא בכלל "עושה צדקה '''בכל עת'''" (וראה לקמן ס"ב).}}.

בספר זה ישנם כו"כ דברי וחידושי תורה – קו התורה; דברי התעוררות בעניני יהדות ותומ"צ – קו העבודה; ופירסומם של תומכי מוסדות תורה ונותני צדקה ("מצוה לפרסם עושי מצוה")<ref>שו"ת הרשב"א ח"א סתקפ"א. הובא במג"א או"ח סקנ"ד סקכ"ג. רמ"א יו"ד סרמ"ט סי"ג.}} – קו דגמילות חסדים, ג' העמודים שעליהם העולם עומד<ref>אבות פ"א מ"ב. – ולהעיר מהשייכות לפרשת השבוע: '''תורה''' – סיום הפרשה (כד, א ואילך) בפרטי הענינים דמ"ת: "ואל משה אמר עלה אל ה' וגו'", עד "ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה". '''עבודה''' (תפלה) – "ועבדתם את ה' אלקיכם" (כג, כה), "זו קריאת שמע ותפלה" (ב"מ קז, ב). '''וגמ"ח''' – "אם כסף תלוה את עמי" (כב, כד).}}.

ושמא גרים<ref>ברכות ז, ב. וראה בארוכה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) ס"א*. וש"נ.

'''<nowiki>*</nowiki>) נדפס גם באגרות־קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רפו ואילך.''' המו"ל'''.'''}}: '''משה''' – קו התורה, '''יצחק''' – קו העבודה, '''ותפארת'''<ref>וי"ל שרומז גם על ההתכללות דכל ג' הקוין יחד – בספר אחד.}} (קו השלישי) – גמילות חסדים.

ומעלה נוספת ועיקרית – עריכתו והוצאתו־לאור באופן נאה ומהודר, כהציווי בכל עניני תומ"צ: "זה א־לי ואנוהו<ref>בשלח טו, ב.}}, התנאה לפניו במצוות"<ref>שבת קלג, ב. וש"נ. וראה רמב"ם סוף הל' איסורי המזבח: "כל דבר שהוא לשם הא־ל הטוב (ש)יהי' מן הנאה והטוב . . וכן הוא אומר כל חלב לה' וגו'". וראה בארוכה לקו"ש חכ"ז (ע' 8 ואילך) – ביאור החילוק בין החיוב ד"כל חלב לה'" שעיקרו בנוגע להחפצא שהוא לשם א־ל (גדר הקרבן), להחיוב ד"התנאה לפניו במצוות" שעיקרו הוא בנוגע להגברא. וראה הערה 14.}}, ומודגש במיוחד בנוגע לכתיבת ספר תורה<ref>להעיר מהשייכות לפרשת השבוע – "ויכתוב משה את כל דברי ה' גו' ספר הברית", "מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה"* (כד, ד־ז ובפרש"י).

'''*) והמשך וגמר כתיבת הס"ת – ביום הסתלקותו, שבעה באדר, שעיקרו באדר ראשון (ראה מג"א או"ח סתק"פ סק"ח. וראה לקו"ש חט"ז ע' 342. וש"נ), שמתברך ביום הש"ק זה.'''}} – "ספר תורה<ref>ראה לקו"ש חכ"ז שם (ע' 12 הערה 34) שבכתיבת ס"ת ישנו '''מעין''' גדר דקרבן, עיי"ש. ועד"ז בנוגע לצדקה (ובנדו"ד, "צדקתו עומדת לעד" שבכתיבת ספרים) שהיא גם "בגדר כפרה", כמו קרבן (לקו"ש שם ע' 14. וש"נ).}} נאה . . בדיו נאה בקולמוס נאה בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין"<ref>שבת שם.}}, ועד"ז בנוגע להדפסת ספר של דברי תורה<ref>ששייך גם למצות כתיבת ספר תורה – "האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן" (שו"ע יו"ד סע"ר ס"ב. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 18. '''וש"נ'''), ויש לומר, שב"לכתוב . . פירושיהן" נכלל גם כתיבת חידושי תורה שמחדש בעצמו.}}, ספר נאה, נייר נאה ודפוס נאה וכריכה נאה.

ההוצאה־לאור דספר זה קשורה עם ה"שלושים" '''לפטירה''' רח"ל – ספר זכרון להנפטר, בבחינת "צדקתו<ref>להעיר שגם הלוויית המת וניחום אבלים, רח"ל, הם "'''גמילות חסדים''' שבגופו" (רמב"ם הל' אבל רפי"ד).}} עומדת '''לעד'''" (זכרון נצח).

ויה"ר שתהיינה הוצאה־לאור של ספרים בעניני תומ"צ אבל מכאן ולהבא אך ורק בטוב הנראה והנגלה, באופן ד"וחי בהם"<ref>אחרי יח, ה.}}, "חיינו ואורך ימינו"<ref>נוסח תפלת ערבית (ע"פ ל' הכתוב – ס"פ נצבים. ועוד).}}, אריכות ימים ושנים טובות, ועד בקרוב – בגאולה האמיתית והשלימה – לחיים נצחיים.

כיון ש"שלושים" מבטל כמה עניני אבילות<ref>ראה מו"ק כא, ב. רמב"ם הל' אבל פ"ו. שו"ע יו"ד סש"פ ואילך.}}, ה"ז התחלת ביטול ענין האבילות כולו – בתחיית המתים, שאז יקויים היעוד<ref>ישעי' כה, ח. משנה סוף מו"ק.}} "בלע המות לנצח ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים".

ויש להוסיף, שענין זה מודגש גם בהקביעות דהשלושים ביום הש"ק מברכים חודש '''אדר''', "החודש אשר נהפך גו' לשמחה"<ref>אסתר ט, כב.}}.

ובהדגשה יתירה כשמברכים אדר '''ראשון''', שבו מודגשת לראשונה ההכרזה (ע"פ מנהג ישראל תורה היא<ref>שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתצ"ד סט"ז. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 56. וש"נ.}}, ובתפלה בציבור) שהשנה היא שנה מעוברת שיש בה אדר ראשון ואדר שני, '''ששים''' יום<ref>דאף שאדר הסמוך לניסן חסר לעולם (ובמילא ישנם רק נ"ט יום), מ"מ, בצירוף יום ל' שבט שהוא א' דר"ח אדר א', ישנם ס' יום.}} – דכיון שב"ששים" מתבטלים עניני איסור<ref>ראה חולין צז, ב ואילך. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פט"ו הי"ז ואילך. שו"ע יו"ד סצ"ח.}}, י"ל שששים יום דחודש אדר רומזים על ביטול (ועד שמבטלים בפועל<ref>עוד לפני בוא הששים יום בפועל – תיכף כשמכריזים ע"פ תורה שבשנה זו ישנם ששים יום דחודש אדר.}}) כל הענינים הבלתי־רצויים, החל מביטול הענין דהיפך החיים הקשור עם חטא עה"ד, התחלת ומקור כל הענינים הבלתי־רצויים, ועד להפיכתם לטוב, אתהפכא<ref>ראה זח"א ד, א.}} חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא<ref>ע"ד מ"ש "ועשה לי מטעמים", "שני מיני מעדנים, אחד ממאכלים ערבים ומתוקים, והשני מדברים חריפים או חמוצים רק שהם מתובלים ומתוקנים היטב עד שנעשו מעדנים להשיב הנפש" (תניא פכ"ז).}}.

ג. ויה"ר והוא העיקר שתיכף ומיד ממש תהי' השלימות ד"(ספר) '''זכרון'''" – "ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"<ref>מלאכי ג, טז.}}, "כל הנמצא כתוב בספר"<ref>דניאל יב, א.}} – "זכרנו<ref>נוסח ברכת שופרות במוסף דר"ה.}} בזכרון טוב לפניך ופקדנו<ref>ושייך גם לר"ח* – "יעלה ויבוא . . ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו".

וכן שלימות הענין ד"'''ספר'''" – ספר תורה, ספרו של '''משה''' רבינו – בלימוד "תורה חדשה מאתי תצא"<ref>ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.}}, תורתו של משיח, "גואל ראשון (משה) הוא גואל אחרון"<ref>ראה שמו"ר פ"ב, ד. לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.}} (משיח), ומתוך שלימות השמחה – "אז ימלא שחוק פינו"<ref>תהלים קכו, ב. וראה ברכות לא, א.}}, ענינו של "'''יצחק'''".

ואז תהי' גם השלימות ד"תפארת"<ref>להעיר ממארז"ל "התפארת זו מתן תורה" (ברכות נח, סע"א), שהיתה פעם אחת ויחידית, ובמילא כוללת גם ה"תורה חדשה מאתי תצא".}} – "התהלה '''והתפארת''' (ולפנ"ז "האדרת והאמונה", וכל שאר הענינים דכל אותיות הא"ב, וא"ב כפול<ref>להעיר מהשייכות ד"כפל" לגאולה (ראה פרדר"א פמ"ח. יל"ש ר"פ לך לך. ד"ה לך לך תרכ"ז. תר"ל. ועוד).}}, שכולל כל הענינים כולם) '''לחי עולמים'''", כמ"ש בתפלת שחרית דיום השבת, ובהמשך לזה "מלך מהולל בתשבחות", ועד ל"הבוחר בשירי זמרה מלך יחיד חי העולמים", שלימות ההילול (התהלה) השיר והתפארת לחי העולמים – ב"בית העולמים"<ref>רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ב.}}, ביהמ"ק השלישי, "מקדש אדנ־י כוננו ידיך"<ref>בשלח טו, יז ובפרש"י.}}, כש"צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"<ref>תהלים קמ, יד.}}, תיכף ומיד ממש.