אגרת הקודש ט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:


==מבוא לאגרת==
==מבוא לאגרת==
אגרת קודש זו מוסיפה על קודמותיה, שע"י צדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה"{{הערה|שבזכות הצדקה מקבל גשמיות ובתפילתו מאיר אור אין סוף.}} אלא '''כל היום''' כולו.
אגרת קודש זו מוסיפה על קודמותיה, שעל ידי צדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה"{{הערה|שבזכות הצדקה מקבל גשמיות ובתפילתו מאיר אור אין סוף.}} אלא '''כל היום''' כולו.


==גוף האגרת==
==גוף האגרת==
שורה 10: שורה 10:
==סיכום האגרת==
==סיכום האגרת==
ההתעסקות בענייני העולם צריכה להיות רק כדי '''לגלות בו רצון ה'''' (ולא כמו הגויים, שהתעסקותם לפרנס את בניהם ונשותיהם היא מצד האהבה שאוהבים אותם).
ההתעסקות בענייני העולם צריכה להיות רק כדי '''לגלות בו רצון ה'''' (ולא כמו הגויים, שהתעסקותם לפרנס את בניהם ונשותיהם היא מצד האהבה שאוהבים אותם).
ומכיון שבזמן הגלות מתגלה אלוקות בעולם בעיקר '''ע"י מצוות מעשיות''' – עיקר עסק היהודי צריך להיות בצדקה{{הערה|כי צדקה היא כללות כל המצוות, ועד שבכל הש"ס נקרת "מצווה" סתם.}}.
ומכיון שבזמן הגלות מתגלה אלוקות בעולם בעיקר '''על ידי מצוות מעשיות''' – עיקר עסק היהודי צריך להיות בצדקה{{הערה|כי צדקה היא כללות כל המצוות, ועד שבכל הש"ס נקרת "מצווה" סתם.}}.


וע"י נתינת צדקה קשור יהודי לקב"ה כל היום כולו (ולא רק בשעת התפילה והלימוד).
ועל ידי נתינת צדקה קשור יהודי לקב"ה כל היום כולו (ולא רק בשעת התפילה והלימוד).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־16:23, 11 ביולי 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

סימן ט' – אהובי אחיי

מבוא לאגרת

אגרת קודש זו מוסיפה על קודמותיה, שעל ידי צדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה"[1] אלא כל היום כולו.

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ט'

סיכום האגרת

ההתעסקות בענייני העולם צריכה להיות רק כדי לגלות בו רצון ה' (ולא כמו הגויים, שהתעסקותם לפרנס את בניהם ונשותיהם היא מצד האהבה שאוהבים אותם). ומכיון שבזמן הגלות מתגלה אלוקות בעולם בעיקר על ידי מצוות מעשיות – עיקר עסק היהודי צריך להיות בצדקה[2].

ועל ידי נתינת צדקה קשור יהודי לקב"ה כל היום כולו (ולא רק בשעת התפילה והלימוד).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ שבזכות הצדקה מקבל גשמיות ובתפילתו מאיר אור אין סוף.
  2. ↑ כי צדקה היא כללות כל המצוות, ועד שבכל הש"ס נקרת "מצווה" סתם.