אגרת הקודש ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגית: שוחזרה
מ (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י")
תגית: שחזור ידני
שורה 15: שורה 15:
"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:{{ש}}
"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:{{ש}}


* '''בכללות''' נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות על ידי הנשמה – הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות),
* '''בכללות''' נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה – הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות),
* '''ובפרטות''' היא נחלקת לאין־ספור הלכות הנמשכות על ידי אין־ספור נשמות.
* '''ובפרטות''' היא נחלקת לאין־ספור הלכות הנמשכות ע"י אין־ספור נשמות.
'''המשכת''' החיות היא על ידי תורה ומצוות, אבל '''גילוי''' ההמשכה הוא בשעת התפילה.
'''המשכת''' החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל '''גילוי''' ההמשכה הוא בשעת התפילה.


:על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל":
:על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל":
* '''חלק''' העבודה '''הכללית''' של שמירת תורה ומצוות.
* '''חלק''' העבודה '''הכללית''' של שמירת תורה ומצוות.
* '''גורל''' היא עבודתו '''הפרטית''' של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי '''אצלי''' עבודה זו{{הערה|שבשבילה ירדה '''נשמתי''' לעולם.}} הוא על ידי שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת{{הערה|או לחילופין – זו '''שקשה''' לי במיוחד לקיים.}}.
* '''גורל''' היא עבודתו '''הפרטית''' של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי '''אצלי''' עבודה זו{{הערה|שבשבילה ירדה '''נשמתי''' לעולם.}} הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת{{הערה|או לחילופין – זו '''שקשה''' לי במיוחד לקיים.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־02:01, 13 ביולי 2025

תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

סימן ז' – אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו

מבוא לאגרת

אגרת זו מבארת את משמעות המילים חלק וגורל בעבודת ה' – איך אפשר לומר "חלק" על הקב"ה? ומה ההבדל בין "חלק" לבין "גורל"?

  • האגרת מעלה על נס את חשיבותו של כל אחד ואחת מבני ישראל כפרט: בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
  • לגבי סידור אגרת זו באמצע האגרות המדברות במעלת הצדקה אולי אפשר לומר, שאחרי שיהודי "תופס" שצדקה נותנת לו חיים מאושרים בגשמיות[1], וגם חיים מאושרים ברוחניות[2] וגם מקיימת את כל העולם[3] ולמעלה מכל זאת שנותנים לו דבר שאינו מערכו ולא מגיע לו כלל[4], מובן ופשוט שהוא מכריז מיד אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו!

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ז'

סיכום האגרת

"חלקם" של ישראל הוא שמירת תורה ומצוות, ועל ידם ממשיכים ישראל את חיות העולמות:

  • בכללות נחלקת חיות זו לתרי"ג המשכות (הנמשכות ע"י הנשמה – הכלולה מתרי"ג, ומקיימת תרי"ג מצוות),
  • ובפרטות היא נחלקת לאין־ספור הלכות הנמשכות ע"י אין־ספור נשמות.

המשכת החיות היא ע"י תורה ומצוות, אבל גילוי ההמשכה הוא בשעת התפילה.

על פי כל הנ"ל יובן מהו "חלק" ומהו "הגורל":
  • חלק העבודה הכללית של שמירת תורה ומצוות.
  • גורל היא עבודתו הפרטית של האדם, הניתנת לו מלמעלה בלי טעם. לדעת מהי אצלי עבודה זו[5] הוא ע"י שימת לב לעבודה שבה יש לי חיות מיוחדת[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אגה"ק ג'.
  2. ↑ אגה"ק ד'.
  3. ↑ אגה"ק ה'.
  4. ↑ אגה"ק ו'
  5. ↑ שבשבילה ירדה נשמתי לעולם.
  6. ↑ או לחילופין – זו שקשה לי במיוחד לקיים.