משנה/פאה פרק ה: הבדלים בין גרסאות בדף

משנה/פאה פרק ה (הצגת מקור)

גרסה מ־22:35, 15 בנובמבר 2025

נוספו 39 בתים , 15 נובמבר

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ש. א.

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

11,477

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{משנה/ביצה}}
+{{משנה/פאה}}
+{{יישור טקסט|שני הצדדים|
 == משנה א ==
 גדיש שלא לוקט תחתיו, כל הנוגע בארץ הרי הוא של עניים. הרוח שפזרה את העמרים, אומדים אותה כמה לקט היא ראויה לעשות, ונותן לעניים. רבן שמעון בן גמליאל אומר: נותן לעניים בכדי נפילה.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 == משנה ו ==
-המוכר את שדהו, המוכר מותר והלוקח אסור. לא ישכור אדם את הפועלים על מנת שילקט בנו אחריו. מי שאינו מניח את העניים ללקט, או שהוא מניח את אחד ואחד לא, או שהוא מסייע את אחד מהן, הרי זה גוזל את העניים. על זה נאמר (משלי כב כח): אל תסג גבול עולים.
+המוכר את שדהו, המוכר מותר והלוקח אסור. לא ישכור אדם את הפועלים על מנת שילקט בנו אחריו. מי שאינו מניח את העניים ללקט, או שהוא מניח את אחד ואחד לא, או שהוא מסייע את אחד מהן, הרי זה גוזל את העניים. על זה נאמר{{הערה|[[משלי פרק כב#פסוק כח|משלי כב, כח]].}}: אל תסג גבול עולים.
 == משנה ז ==
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 == משנה ח ==
 המעמר לכובעות ולכומסאות, לחררה ולעמרים, אין לו שכחה. ממנו ולגורן, יש לו שכחה. המעמר לגדיש, יש לו שכחה. ממנו ולגורן, אין לו שכחה. זה הכלל: כל המעמר למקום שהוא גמר מלאכה, יש לו שכחה. ממנו ולגורן, אין לו שכחה. למקום שאינו גמר מלאכה, אין לו שכחה. ממנו ולגורן, יש לו שכחה.
-[[קטגוריה:משנה]]
-[[קטגוריה:משנה/ביצה]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ש"ס]]
+}}
-[[קטגוריה:תנאים]]
+[[קטגוריה:משנה/פאה]]