משנה/שביעית פרק ה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הפעיל הגנה על הדף "משנה/שביעית פרק ה": התוכן בידי משתמשים ותיקים בלבד ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)))
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{משנה/שביעית}}
{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה שביעית פרק ד | פרק ד]]  * [[משנה שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים|
{{יישור טקסט|שני הצדדים|
== משנה א ==
== משנה א ==
בנות שוח, שביעית שלהן – שניה, שהן עושות לשלש שנים. רבי יהודה אומר, הפרסאות, שביעית שלהן – מוצאי שביעית, שהן עושות לשתי שנים. אמרו לו, לא אמרו, אלא בנות שוח.
בנות שוח, שביעית שלהן – שניה, שהן עושות לשלש שנים. רבי יהודה אומר, הפרסאות, שביעית שלהן – מוצאי שביעית, שהן עושות לשתי שנים. אמרו לו, לא אמרו, אלא בנות שוח.
שורה 30: שורה 29:


[[קטגוריה:משנה/שביעית]]
[[קטגוריה:משנה/שביעית]]
[[קטגוריה:משנה]]
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־15:57, 17 בנובמבר 2025

שביעית
פרקים
פרק א * פרק ב * פרק ג * פרק ד * פרק ה * פרק ו * פרק ז * פרק ח * פרק ט * פרק י

משנה א

בנות שוח, שביעית שלהן – שניה, שהן עושות לשלש שנים. רבי יהודה אומר, הפרסאות, שביעית שלהן – מוצאי שביעית, שהן עושות לשתי שנים. אמרו לו, לא אמרו, אלא בנות שוח.

משנה ב

הטומן את הלוף בשביעית, רבי מאיר אומר, לא יפחות מסאתים, עד גובה שלשה טפחים, וטפח עפר על גביו. וחכמים אומרים, לא יפחות מארבעה קבים, עד גובה טפח, וטפח עפר על גביו. וטומנו במקום דריסת אדם.

משנה ג

לוף שעברה עליו שביעית, רבי אליעזר אומר, אם לקטו העניים את עליו, לקטו. ואם לאו, יעשה חשבון עם העניים. רבי יהושע אומר, אם לקטו העניים את עליו, לקטו. ואם לאו, אין לעניים עליו חשבון.

משנה ד

לוף של ערב שביעית, שנכנס לשביעית, וכן בצלים הקיצונים, וכן פואה של עידית, בית שמאי אומרים, עוקרין אותן במארופות של עץ. ובית הלל אומרים, בקרדומות של מתכת. ומודים בפואה של צלעות, שעוקרין אותה בקרדומות של מתכת.

משנה ה

מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית, רבי יהודה אומר, מיד. וחכמים אומרים, משירבה החדש.

משנה ו

אלו כלים שאין האמן רשאי למכרם בשביעית, מחרשה וכל כליה, העול, והמזרה, והדקר. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר, ועגלה וכל כליה. זה הכלל, כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה, אסור. לאיסור ולהיתר, מותר.

משנה ז

היוצר, מוכר חמש כדי שמן וחמש עשרה כדי יין, שכן דרכו להביא מן ההפקר. ואם הביא יותר מכאן, מותר. ומוכר לנכרים בארץ, ולישראל בחוצה לארץ.

משנה ח

בית שמאי אומרים, לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית. ובית הלל מתירין, מפני שהוא יכול לשחטה. מוכר לו פרות בשעת הזרע, ומשאיל לו סאתו אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן, ופורט לו מעות אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים. וכולן, בפירוש, אסורין.

משנה ט

משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית, נפה וכברה, ורחיים ותנור. אבל לא תבור ולא תטחן עמה. אשת חבר, משאלת לאשת עם הארץ, נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה. אבל משתטיל המים, לא תגע אצלה, שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה. וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל. ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.