משנה/שביעית פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים| | {{ניווט ספר|כותרת=[[משנה/שביעית | שביעית]]|כותרת משנית1=פרקים|טקסט1=[[משנה/שביעית פרק א | פרק א]] * [[משנה/שביעית פרק ב | פרק ב]] * [[משנה/שביעית פרק ג | פרק ג]] * [[משנה/שביעית פרק ד | פרק ד]] * [[משנה/שביעית פרק ה | פרק ה]] * [[משנה/שביעית פרק ו | פרק ו]] * [[משנה/שביעית פרק ז | פרק ז]] * [[משנה/שביעית פרק ח | פרק ח]] * [[משנה/שביעית פרק ט | פרק ט]] * [[משנה/שביעית פרק י | פרק י]]}}{{יישור טקסט|שני הצדדים| | ||
== משנה א == | == משנה א == | ||
עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית? עד שתכלה הליחה, כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות. אמר רבי שמעון: נתת תורת כל אחד ואחד בידו; אלא בשדה הלבן עד הפסח, ובשדה האילן עד עצרת. | עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית? עד שתכלה הליחה, כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות. אמר רבי שמעון: נתת תורת כל אחד ואחד בידו; אלא בשדה הלבן עד הפסח, ובשדה האילן עד עצרת. | ||
גרסה מ־16:02, 17 בנובמבר 2025
| שביעית |
|---|
| פרקים |
| פרק א * פרק ב * פרק ג * פרק ד * פרק ה * פרק ו * פרק ז * פרק ח * פרק ט * פרק י |
משנה א
עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית? עד שתכלה הליחה, כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות. אמר רבי שמעון: נתת תורת כל אחד ואחד בידו; אלא בשדה הלבן עד הפסח, ובשדה האילן עד עצרת.
משנה ב
מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה. וכן בבית השלחין. מיבלין, מפרקין, מאבקין, מעשנין, עד ראש השנה. רבי שמעון אומר: אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית.
משנה ג
מסקלין עד ראש השנה. מקרסמין, מזרדין, מפסלין, עד ראש השנה. רבי יהושע אומר: כזירודה וכפיסולה של חמישית, כך של ששית. רבי שמעון אומר: כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, רשאי אני בפיסולו.
משנה ד
מזהמין את הנטיעות, וכורכין אותן, וקוטמין אותן, ועושין להן בתים, ומשקין אותן, עד ראש השנה. רבי אלעזר בר צדוק אומר: אף משקה הוא את הנוף בשביעית, אבל לא את העיקר.
משנה ה
סכין את הפגים ומנקבים אותם, עד ראש השנה. פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לא סכין ולא מנקבין אותן. רבי יהודה אומר: מקום שנהגו לסוך, אינן סכין, מפני שהיא עבודה. מקום שנהגו שלא לסוך, סכין. רבי שמעון מתיר באילן, מפני שהוא רשאי בעבודת האילן.
משנה ו
אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ואם נטע או הבריך או הרכיב, יעקור. רבי יהודה אומר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים, שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לשתי שבתות.
משנה ז
האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית. ואם לאו, אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה.
משנה ח
רבי שמעון שזורי אומר: פול המצרי שזרעו לזרע בתחילה, כיוצא בהן. רבי שמעון אומר: אפונין הגמלונין, כיוצא בהן. רבי אלעזר אומר: אפונין הגמלונין, משתרמלו לפני ראש השנה.
משנה ט
הבצלים הסריסים, ופול המצרי, שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרים בשביעית. ואם לאו, אסורים בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה. ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, שלש.
משנה י
הדלועין שקיימן לזרע, אם הקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאוכל אדם, מותר לקיימן בשביעית. ואם לאו, אסור לקיימן בשביעית. התמרות שלהם, אסורות בשביעית. ומרביצין בעפר לבן, דברי רבי שמעון. רבי אליעזר בן יעקב אוסר. ממרסין באורז בשביעית. רבי שמעון אומר, אבל אין מכסחין.