לקוטי אמרים לח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ש. א. העביר את הדף ליקוטי אמרים - פרק ל"ח לשם לקוטי אמרים · פרק לח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
(תיקונים)
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ל"ח - מעשה בלא כוונה - כגוף בלא נשמה'''
'''פרק לח – מעשה בלא כוונה – כגוף בלא נשמה'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה שבמצוות{{הערה|אהבה ויראה.}}, מבאר פרק זה{{הערה|והשניים הבאים אחריו, [[תניא - פרק ל"ט|ל"ט]] ו[[תניא - פרק מ'|מ']]}} את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה{{הערה|מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.}}
לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה שבמצוות{{הערה|אהבה ויראה.}}, מבאר פרק זה{{הערה|והשניים הבאים אחריו, [[לקוטי אמרים · פרק לט|לט]] ו[[לקוטי אמרים · פרק מ|מ]]}} את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה{{הערה|מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.}}


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=לח|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח}}}}
{{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר '''המשכת''' האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) - עיקר '''הגילוי בנפש''' הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה).
הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר '''המשכת''' האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) – עיקר '''הגילוי בנפש''' הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה).


ובכוונה עצמה שתי דרגות:
ובכוונה עצמה שתי דרגות:
:* א) אהבה שכלית{{הערה|אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקים הראשונים של תניא (עד [[ליקוטי אמרים - פרק י"ז|פרק י"ז]]).}} לעומת מעשה המצווה היא כנשמת '''האדם''' לגבי גופו.
:* א) אהבה שכלית{{הערה|אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקים הראשונים של תניא (עד [[לקוטי אמרים · פרק יז|פרק יז]]).}} לעומת מעשה המצווה היא כנשמת '''האדם''' לגבי גופו.
:* ב) אהבה המסותרת{{הערה|אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים [[תניא - פרק י"ח|י"ח]]-[[תניא - פרק כ"ה|כ"ה]].}} היא כנשמת בעלי חיים{{הערה|המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.}}.
:* ב) אהבה המסותרת{{הערה|אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים [[לקוטי אמרים · פרק יח|יח]]־[[לקוטי אמרים · פרק כה|כה]].}} היא כנשמת בעלי חיים{{הערה|המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.}}.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[דומם צומח חי מדבר]]
*דומם צומח חי מדבר
*[[אהבה המסותרת]]
*אהבה המסותרת
 
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
[[לקוטי שיחות]], חלק ד', פרשת קרח
[[לקוטי שיחות · כרך ד - קרח|לקוטי שיחות, כרך ד', פרשת קרח]]
 
{{סדרה|הקודם=[[לקוטי אמרים · פרק לז|פרק לז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[לקוטי אמרים · פרק לט|פרק לט]]}}
 
[[קטגוריה:תניא · לקוטי אמרים]]
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ט|פרק ל"ט]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה מ־21:33, 24 ביולי 2024

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ
תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

פרק לח – מעשה בלא כוונה – כגוף בלא נשמה

מבוא לפרק

לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה שבמצוות[1], מבאר פרק זה[2] את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה[3]

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח

סיכום הפרק

הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר המשכת האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) – עיקר הגילוי בנפש הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה).

ובכוונה עצמה שתי דרגות:

  • א) אהבה שכלית[4] לעומת מעשה המצווה היא כנשמת האדם לגבי גופו.
  • ב) אהבה המסותרת[5] היא כנשמת בעלי חיים[6].

מושגים יסודיים בפרק

  • דומם צומח חי מדבר
  • אהבה המסותרת

לקריאה נוספת

לקוטי שיחות, כרך ד', פרשת קרח

הקודם:
פרק לז
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק לט

הערות שוליים

  1. ↑ אהבה ויראה.
  2. ↑ והשניים הבאים אחריו, לט ומ
  3. ↑ מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.
  4. ↑ אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקים הראשונים של תניא (עד פרק יז).
  5. ↑ אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים יח־כה.
  6. ↑ המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.