לקוטי אמרים לח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקונים)
מ (ש. א. העביר את הדף לקוטי אמרים · פרק לח לשם לקוטי אמרים פרק ל"ח בלי להשאיר הפניה: כותרת שאינה כתובה נכון)
(אין הבדלים)

גרסה מ־12:54, 28 במרץ 2025

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ
תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

פרק לח – מעשה בלא כוונה – כגוף בלא נשמה

מבוא לפרק

לאחר שבשלושת הפרקים הקודמים התבארה מעלה המעשה על פני הכוונה שבמצוות[1], מבאר פרק זה[2] את הצד השני: חשיבות הכוונה שבמעשה[3]

גוף הפרק

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ח

סיכום הפרק

הקב"ה רוצה בכוונה לא פחות מאשר במצווה עצמה. ולכן, אף שעיקר המשכת האלוקות היא על ידי מעשה המצווה ("גוף" המצווה) – עיקר הגילוי בנפש הוא על ידי כוונתה ("נשמת" המצווה).

ובכוונה עצמה שתי דרגות:

  • א) אהבה שכלית[4] לעומת מעשה המצווה היא כנשמת האדם לגבי גופו.
  • ב) אהבה המסותרת[5] היא כנשמת בעלי חיים[6].

מושגים יסודיים בפרק

  • דומם צומח חי מדבר
  • אהבה המסותרת

לקריאה נוספת

לקוטי שיחות, כרך ד', פרשת קרח

הקודם:
פרק לז
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק לט

הערות שוליים

  1. ↑ אהבה ויראה.
  2. ↑ והשניים הבאים אחריו, לט ומ
  3. ↑ מדוע חשוב שקיום התורה לא יהיה "כמצוות אנשים מלומדה", אלא שלימוד התורה, קיום המצוות והתפילה יהיו חדורים ברגש של אהבה ויראה.
  4. ↑ אהבה שמתעוררת על ידי התבוננות, המבוארת בפרקים הראשונים של תניא (עד פרק יז).
  5. ↑ אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית, המבוארת בפרקים יח־כה.
  6. ↑ המונהגים על ידי טבעם ולא על ידי שכלם.