מאמר הפך ים ליבשה תשכ"ז - מוגה
בס"ד. אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
הפך ים[1] ליבשה בנהר ברגל נשמחה בו, והפי' בזה הוא[2], הפך ים ליבשה בלשון עבר מדבר בקריעת ים סוף, בנהר יעברו ברגל לשון עתיד קאי על לעתיד לבוא, שאז יהיה והניף ידו[3] על הנהר בעים רוחו, לאחרי אשר והחרים ה' לים מצרים, ושם נשמחה לע"ל לבוא בו, בו בעצמותו. מזה שמקשר הפך ים ובנהר יעברו, אף שזמן רב ביותר ביניהם, מובן שהפך ים ליבשה הוא הנתינת כח שיהי' אח"כ בנהר יעברו ברגל, וכמ"ש כימי צאתך[4] מארץ מצרים אראנו נפלאות, שאין זה דוגמא בעלמא אלא שתלוי זה בזה, שהיציאה ממצרים מביאה להגאולה העתידה, ולכן נלמדים כמה פרטים של גאולה העתידה מגאולת מצרים. והנה עוד פי' בזה[5] אשר כל הכתוב מדבר בקרי"ס דכל ג' הענינים היו בקרי"ס. ועפ"ז מובן בפשיטות שישנם שייכות זל"ז, ומ"ש בנהר יעברו ברגל ושם נשמחה – לשון עתיד – מורה על התמידות[6]. דבכל עלי' לרגל הי' העברה בנהר, וגם בפשוטו הרי נהר הידוע וסתם נהר (בתנ"ך)[7] הרי זה נהר פרת[8], הנה הכח על זה וההתחלה הי' בקרי"ס. וכן שם נשמחה בו, דזהו מה שבקרי"ס היתה שירת הים וכאו"א מראה באצבעו ואומר זה א־לי ואנוהו, נשמחה בו ובעצמותו, הנה כמו"כ הוא בכל שמחה של מצוה ושמחת רגלים ועלי' לרגל דאז יראה כו' שבא לראות את פני ה' בפרט[9]
והנה בקרי"ס כתיב[10] לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו, והעביר ישראל בתוכו כל"ח, דמאמרו ב' פעמים כל"ח, מוכח שכל ענין משני אלה הוא חסד בפ"ע. וכמ"ש בהגדה של פסח כמה מעלות טובות למקום עלינו כו' קרע לנו את הים (ועוד מעלה) והעבירנו בתוכו בחרבה, ולכאורה אינו מובן דהלא כל ענין קרי"ס הוא בשביל שיהי' והעביר ישראל בתוכו.
ויובן זה בהקדים מאמר הידוע: בוקע כו' להבין ענין קריעת ים סוף . . (כנ"ל בפנים הקונטרס[* 1] ע' ג' עד – גמירא)
והנה כמו וע"י שיהי' כ"ז בקרי"ס (וכפי' הב') הנה כימי צאתך מארמ"צ אראנו נפלאות בגאולה דלעתיד לבוא[11] שיהי' (כהפטורת היום) והחרים[12] ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר וגו' והדריך בנעלים[13] והייתה מסלה גו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארמ"צ, ושם נשמחה בו במעותו ועצמותו ממש, בביאת משיח צדקנו בב"א.
הערות שוליים
- ↑ *) מאמר "בוקע ים לפני משה" (קה"ת, תשכ"ז). ונדפס ג"כ בס' מאמרי אדהאמ"צ – ויקרא ח"א ע' שסז. המו"ל.
- ↑ תהלים סו, ו.
- ↑ תו"א סד"ה וירא ישראל. ובכ"מ.
- ↑ ישעי' יא, טו. ובשניהם (בנהר בפת"ח, הנהר) נהר הידוע.
- ↑ מיכה ז, טו.
- ↑ תו"א סד"ה אז ישיר. ד"ה לסוסתי ס"ו. ובכ"ם. ובסד"ה ואתה הרם להצ"צ – עוה"ת ע' תיח: בנהר יעברו שעלי' זו דקי"ס הוא למע' מבחי' נהר הידוע.
- ↑ עיין תו"ח ד"ה ואתה הרם. וראה ג"כ ד"ה דבר גו' וישובו – להצ"צ – פ"ה (אוה"ת ע' שצט).
- ↑ להעיר מבכורות נה, א.
- ↑ ראה תענית פ"א מ"ג.
- ↑ בתרגום (תהלים שם) ובכמה ממפרשי התנ"ך – עוד פי' דבנהר יעברו היינו בירדן בביאתם לארץ. ולהעיר אשר לולא שגרם החטא הייתה ביאה זו לעולם. וא"כ פי' זה נכלל בפי' הא'.
- ↑ תהלים קלו, יג־יד. וראה ג"כ שער האמונה פמ"ג ואילך.
- ↑ ולהעיר ממרז"ל כגואל ראשון כך גואל אחרון (שהש"ר ב, ט).
- ↑ ישעי' יא, טו־טז.
- ↑ ראה המשך והחרים תרל"א בסופו.