מאמר לכה דודי תשי"ד - מוגה
ב"ה
פתח דבר
בקשר לשנת החמישים מחתונת כ"ק אדמו"ר שליט"א (תרפ"ט-תשל"ט) - מדפיסים אנו בזה מאמר ד"ה לכה דודי אשר לכ"ק אדמו"ר שליט"א.
מאמר זה נאמר בש"פ תצא, י"ג אלול, ה'תשי"ד, וכנראה הוא מיסוד (ביאור) על ד"ה לכה דודי, תרפ"ט שנאמר ע"י כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע בעת קבלת הפנים של חתונת כ"ק אדמו"ר שליט"א.
כ"ק אדמו"ר שליט"א הואיל להגי' המאמר כעת, וניתוספו בו הערות ומראי מקומות הבאות בשולי הגליון.
מערכת "אוצר החסידים"
יד כסלו, ה'תשל"ט, ברוקלין, נ.י.
בס"ד. ש"פ תצא, י"ג אלול, ה'תשי"ד.
לכה דודי לקראות כלה פני שבת נקבלה, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו לכה דודי (מדרושי החתונה[1]) (מפדר"א[2]) שחתן דומה למלך והכלה למלכה. חתן זה הקב"ה וכלה היא כנס"י, ובספירות הו"ע ז"א ומלכות, דחתן הוא בחי' ז"א וכלה היא בחי' מל'. וזהו לכה דודי לקראות כלה פני שבת נקבלה, שהו"ע המשכת ז"א למל', וסדר ההמשכה הוא, אשר תחילה צ"ל ההמשכה חיצונית (מז"א למל') שהיא רק בבחי' מקיף, ואח"כ היא ההמשכה פנימית. דכן הוא הסדר בכל השפעה ממשפיע למקבל, דתחילה צ"ל המשכת המשפיע מבחי' חיצוניות שלו לבחי' חיצוניות המקבל, שעי"ז מתעלה המקבל להיות קרוב למדרי' המשפיע, ואח"כ יוכל לקלב המשכה הפנימית מהמשפיע. ומביא ע"ז[3] ב' משלים [מהשפעת רב לתלמיד, ואב המשתעשע עם בנו הקטן]. ויש לומר, שכוונתו במשלים אלה היא לא רק להביא דוגמאות לסדר ההמשכה (שההשפעה חיצונית היא הקדמה לההשפעה פנימית), אלא (גם) לבאר גודל העילוי שבב' השפעות אלו, דגם ההשפעה חיצונית היא דרגא נעלית ביותר, ועד שיש בה עילוי לגבי ההשפעה פנימית. כי ההשפעה חיצונית, שהיא בחי' מקיף, היא למעלה מכלי המקבל (משא"כ ההשפעה פנימית שמתקבלת בכלי המקבל). ומ"מ היא רק הקדמה לההשפעה פנימית, כי דוקא ע"י השפעה הפנימית מגיעים לעילוי נעלה יותר (שלמעלה מבחי' המקיף). וזהו על כל כבוד חופה[4] שהם ב' בחי' כבוד, כבוד חתן וכבוד כלה, ולמעלה יותר[5] כבוד דאבא וכבוד דאימא. וע"ז הוא יחוד או"א ויחוד זו"ן. דעם היות ששניהם (כבוד (וחופה) דאו"א, וכבוד (וחופה) דזו"ן) הם בחי' מקיף, מ"מ ידוע[6] שדוקא ביחוד זו"ן (שהוא יחוד פנימי נמשך העצם.
ב) והנה המשל הראשון הוא מהשפעת רב לתלמיד, וסדר ההשפעה הוא כמו שארז"ל[7] קמקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחו רבנן ולבסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא, והמילתא דבדיחותא שקודם הלימוד [שהו"ע היחת חולין של ת"ח שצריכה לימוד[8]] היא חיצונית בלבד, אמנם השפעה זו היא הקדמה לההשפעה פנימית (דפתח בשמעתא) כי דוקא עי"ז נעשה פתיחת הלב והמוח של התלמיד שיהי' כלי לקבלה לההשפעה פנימית. והנה מקור משל זה הוא מאדמו"ר האמצע בתורת חיים[9] [אלא שבתו"ח לא הובא זה כמשל להענין דלכה דודי. ובד"ה סמוכים לעד פר"ת[10] (המאמר שאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ביום הולדתו (כ' מ"ח) האחרון בעלמא דין) מקשר בדרך אפשר "ואפשר שז"ע כו") הענין דמילתא דבדיחותא להענין דלכה דודי. ובד"ה לכה דודי השמיט כ"ק מו"J אדמו"ר תיבת "ואפשר" וכותב זה בפשטות[11]], ובתו"ח שם (לאח"ז[12] מבאר, דשרש ענין השחוק הוא מתענוג הפשוט שבלתי מורכב כלל. ומזה מובן, דשרש של מילתא דבדיחותא (שהוא תענוג הפשוט) הוא למעלה מהשפעת השכל שלאח"ז (שהרי התענוג שבשכל הוא תענוג מורכב). אמנם מ"מ ה"ז רק בחי' חיצונית, וע"י ההשפעה פנימית מגיעים לעילוי נעלה יותר. והענין הוא דבתענוג הפשוט גופא יש ב' דרגות[13], תענוג הפשוט המורגש ותענוג העצמי הבלתי מורגש. ודוקא ע"י ההשפעה פנימית, שהתלמיד מקבל בפנימיותו, מגיעים לתענוג העצמי הבלתי מורגשי. וכן ארז"ל[14] ומתלמידי יותר מכולן.
ג) ומשל הב' הוא מבן יניק וקטן שאביו רוצה להשתעשע עמו פא"פ והרי התינוק הוא קטן, צריך האב להשפיל את ידיו כו' להרים בנו הקטן בכדי שיוכל להשתעשע עמו בקירוב פא"פ. דהגבהת התינוק הוא רק ענין חיצוני, והוא רק הקדמה להקירוב פנימי שלאח"ז (השעשועים כו'). והנה מקור משל זה הוא באו"ת להה"מ[15], ושם ישה הוספה (שלא נעתקה בהמאמר[16], שהקטן "משתעשע בזקן שלו" (של האב. וי"ל שבזה מרומז, שהמשכת המקיף (שקודם ההשפעה פנימית[17] היא למעלה מהשתלשלות, דזקן הוא י"ג תיקוני דיקנא, י"ג מדה"ר שלמעלה מהשתלשלות. אלא מ"מ יש להם איזו שייכות להשתלשלות, כמש"נ זכור רחמיך גו' כי מעולם המה [שלכן נק' בשם "מדות" מלשון מדידה]. גם ידוע בענין השערות שהוא הארה בלבד. אמנם ע"י ההשפעה פנימית שלאח"ז (אף שהיא למטה מבחי' מקיף) נמשך העצם שלמעלה מהמקיף (ע"ד הנ"ל פעיף א' במעלת יחוד זו"ן (שהוא פנימי) על יחוד או"א כביאור אדמו"ר הצ"צ בכ"מ בזה).
הערות שוליים
- ↑ נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א כ, א ואילך. וז"ע (תשל"ט) עוה"פ בקונטרס בפ"ע.
- ↑ פט"ז.
- ↑ שם ס"ב.
- ↑ ל' הכתוב - ישעי' ד, ה.
- ↑ ראה בכ"ז בסידור ובלקו"ת שה"ש ד"ה כי על כל כבוד.
- ↑ ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' 90 (סה"מ תרנ"ז ע' רסז) ואילך. וראה גם לקו"ת שם מ, רע"א.
- ↑ פסחים קיז, א. וש"נ
- ↑ סוכה כא, ב. ע"ז יט, ב.
- ↑ ד"ה ואלה תולדות ס"ו (ב, ד).
- ↑ ס"א (נדפס בקונטרס בפ"ע - קה"ת תשי"ב) [ואח"ז נדפס בסה"מ פר"ת ע' קמח. המו"ל].
- ↑ וידוע ג"כ הסיפור, שבאחד המאמרים שאמר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ביחידות לבנו כ"ק מו"J אדמו"ר אמר (משל מכח הציור שבנפש בדרך אפשר" ואח"כ הי' כ"ק מו"J אדמו"ר אצל חותנו הרה,ח וכו' ר' אברהם בקעשענוב, ובקשו לחזור דא"ח, באמרו: עפן נאר אויף דעם קראן וועט זיך שוין גיסן, וחזר את מאמר הנ,K וגם ענין הנ"ל בפשטות.ת כשחזר לליובאוויטש סיפר לאביו את כל המאורע, ושאלהו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, הא מנין לך? הרי אמרתי רק בדרך אפשר? וענה לו: מה שאצלך בדרך אפשר נעשה אצלי דבר ודאי.
- ↑ סי"ב (ה, ג).
- ↑ המשך תרס"ו ע' צט ואילך. ד"ה והי' כי תבוא תרע"ה (בהמשך תרע"ב ח"ב).
- ↑ תענית ז, א. וראה לקמן סעיף ז'.
- ↑ פה, סע"ד [עה"פ (הושע יא, ג) אנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי].
- ↑ ועד"ז בלקו"ת פינחס פ, ב. ד"ה סמוכים לעד שם.
- ↑ בכללות השעשועים הו"ע הקירוב פנימי (כנ"ל. מד"ה לכה דודי תרפ"ט). אבל בערך הלימוד והשפעת פנימיות דהבן מאביו וכיו"ב, גם זה קירוב חיצוני.