משנה/אבות פרק ד

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
גרסה מ־17:06, 18 באוגוסט 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (החלפת הדף בתוכן "{{פרק משנה}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משנה
אבות
פרק אפרק בפרק גפרק דפרק הפרק ו
תוכן העניינים
גוף הפרק
מפרשי המשנה   

פרק ד

משנה א

בן זומא אומר: איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי[1]. איזהו גיבור? הכובש את יצרו, שנאמר טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר[2]. איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך[3]. אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד? המכבד את הבריות, שנאמר כי מכבדי אכבד ובזי יקלו[4].

משנה ב

בן עזאי אומר: הוי רץ למצוה קלה [כבחמורה], ובורח מן העבירה. שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה מצוה, ושכר עבירה עבירה.

משנה ג

הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.

משנה ד

רבי לויטס איש יבנה אומר: מאד מאד הוי שפל רוח, שתקות אנוש רמה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר: כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם.

משנה ה

רבי ישמעאל [בנו] אומר: הלומד תורה על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר: אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר: ודאשתמש בתגא חלף. הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם.

משנה ו

רבי יוסי אומר: כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות.

משנה ז

רבי ישמעאל בנו אומר: החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח.

משנה ח

הוא היה אומר: אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה.

משנה ט

רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני.

משנה י

רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה, יש [לו] שכר הרבה ליתן לך.

משנה יא

רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים.

משנה יב

רבי אלעזר בן שמוע אומר: יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים.

משנה יג

רבי יהודה אומר: הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר: שלשה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן.

משנה יד

רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך. ואל בינתך אל תשען.

משנה טו

רבי ינאי אומר: אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים. רבי מתיא בן חרש אומר: הוי מקדים בשלום כל אדם. והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים.

משנה טז

רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין.

משנה יז

הוא היה אומר: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.

משנה יח

רבי שמעון בן אלעזר אומר: אל תרצה את חברך בשעת כעסו, ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו, ואל תשאל לו בשעת נדרו, ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו.

משנה יט

שמואל הקטן אומר: בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך[5], פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו.

משנה כ

אלישע בן אבויה אומר: הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על ניר חדש. והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על ניר מחוק. רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר: הלומד מן הקטנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן. רבי אומר: אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן, וישן שאפילו חדש אין בו.

משנה כא

רבי אלעזר הקפר אומר: הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם.

משנה כב

הוא היה אומר: הילודים למות, והמתים להחיות, והחיים לדון. לידע להודיע ולהודע שהוא אל, הוא היוצר, הוא הבורא, הוא המבין, הוא הדיין, הוא עד, הוא בעל דין, והוא עתיד לדון. ברוך הוא, שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד, שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון. ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, [ועל כרחך אתה נולד], ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

הערות שוליים

מפרשי המשנה (ע"פ א"ב)

דרך חיים (מהר"ל) | מדרש שמואל (אוזידא) | עיקר תוספות יום טוב | פירוש המשניות לרמב"ם | ראב"ד | רבי עובדיה ברטנורא | רבינו יונה | רש"ש | תוספות יום טוב | תוספות רבי עקיבא איגר

דרך חיים (מהר"ל)

אין פירוש דרך חיים (מהר"ל) על מסכת זו


מדרש שמואל (אוזידא)

אין פירוש מדרש שמואל (אוזידא) על מסכת זו


עיקר תוספות יום טוב

תבנית:עיקר תוספות יום טוב/משנה/אבות פרק ד

פירוש המשניות לרמב"ם

תבנית:פירוש המשניות לרמב"ם/משנה/אבות פרק ד

ראב"ד

אין פירוש ראב"ד על מסכת זו


רבי עובדיה ברטנורא

תבנית:רבי עובדיה מברטנורא/משנה/אבות פרק ד

רבינו יונה

אין פירוש רבינו יונה על מסכת זו


רש"ש

תבנית:רש"ש/משנה/אבות פרק ד

תוספות יום טוב

תבנית:תוספות יום טוב/משנה/אבות פרק ד

תוספות רבי עקיבא איגר

תבנית:תוספות רבי עקיבא איגר/משנה/אבות פרק ד