לקוטי אמרים א

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
גרסה מ־23:54, 15 באפריל 2025 מאת ש. א. (שיחה | תרומות) (יצירת דף חדש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים ליקוטי אמרים א־יב
תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב
תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

פרק א – שתי נפשות

הקדמה

" הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו – שנת תק"נ – אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא "

– היום יום ו' אדר ב'

התניא נקרא בפי המחבר "ספר של בינונים", היינו, שעניינו להסביר ל"בינוני" את דרך עבודת ה' שלו[1], והפרק הראשון מהווה מעין "מבוא" או "רקע" הנדרש להבנת כללות עבודה זו[2], וכולל שני עניינים:

א. כמה אופני ראיות מהגמרא ומהזוהר, שההבדל בין צדיק בינוני ורשע אינו בכמות העבירות שהם עושים אלא בכמות ואיכות ה"רע" שבהם.

ב. החידוש הגדול של תורת החסידות (נשען על כתבי האר"י), שייצר הרע אינו רק "מלאך" (כח חיצוני) המושך את האדם, אלא הוא מהות האדם עצמו, נפשו המחיה את גופו.


טקסט

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א'

סיכום

כדי להבין איך 'קרוב מאד לכל יהודי לקיים את כל התורה והמצוות, בלי להכשל לעולם בשום עבירה (ועוד מתוך חיות ורגש פנימיים) שומא עלינו להבין את מבנה הנפש וכוחותיה. המושכל הראשון שיש לדעת הוא, שנפש היהודי אינה אחת אלא שתיים. בשלושה עשר הפרקים הבאים יבואר עניין זה בפרטיות ובהרחבה.

הערות הרבי בפרק

הרבי[3] מקשה, לכאורה אינו מובן למה מעתיק אדמו"ר הזקן בתניא גם דברי אביי "לא שביק כו'", והלא קושיתו היא ממאמר רבה כגון אנא בינוני?

ויש לומר דבזה מחזק קושיתו, דכיון דרואין בסוגיא דמקשין על המאמר דרבה ויודעין גדולתו, אם כן אף נתרץ בדוחק דרבה טעה בעצמו מפני ענותנותו (עדמ"ש בחדא"ג שם), או שלא רצה לגלות מעלתו, עדיין הקושיא במקומה עומדת בנוגע לאביי, דלמה לו להקשות מצד הבריות, היה לו לומר בפשיטות ברבה גופא, דאי אפשר לומר שהוא בינוני מאחר שלא פסק פומא מגירסא.

עוד מקשה הרבי, שהלשון בתניא הוא "לא שבק מר חיי לכל בריה וכו'" – למה מרמז בתיבת "וכו'", כיון שכבר נגמרו דברי אביי. ואם יש איזה רמז בזה, מפני מה לא פירשו, כמו שפירש שאר הקושיות?

הרבי מתרץ, שעל פי כמה נוסחאות אחרי דברי אביי הגירסא היא: אמר רבה ידע אינש בנפשיה אי צדיק הוא. והוא מענה על קושית אביי. ותוכנו – שאין אחד יכול לדעת ברור מהנעשה עם השני, כ"א ידע אינש בעצמו.

ולפי הקס"ד בתניא, דצדיק היינו שמרובין זכויותיו, קשה דהרי רבה בעצמו וכן אביי ששמשו ונתגדל אצלו ידעו שלא פסק פומא מגירסיה, אם כן איך אמר לו רבה תירוץ שיודע הוא בנפשו כו' – מה שראו הוא וגם אביי הפכו במוחש. ומה שלא כתב זה אדמו"ר הזקן בפירוש, יש לומר: א) מפני שאין הגירסא הנ"ל מוחלטת. ב) מפני שסוף סוף זהו הקושיא דלקמן: איך טעה רבה בעצמו כו'. – ומחוורתא כבתרייתא.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הקודם:
הקדמת המלקט
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ב'

הערות שוליים

  1. ↑ בשונה מדרך ה"רשעים" – שעבודתם היא תשובה, שתוציא אותם ממצבם ותהפוך את מהותם ל"בינוני", ובשונה מ"צדיקים" שדרך עבודתם היא "יחודים עליונים".
  2. ↑ פסקה זו ("הקדמה") נכתבה על פי הקלטת שיעור של הרב יואל כהאן.
  3. ↑ אגרות קודש כרך ג תמז.