בשורת הגאולה נד

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
גרסה מ־16:18, 11 ביולי 2025 מאת מ. רובין (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בשורת הגאולה
פתח דבראבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטננאנבנגנדנהנונזנחנטססאסבסגסדסהסוסזסחסטעעא

האמור לעיל שייך במיוחד לתקופתנו זו – שהתקוה והאני מאמין בכל יום שיבוא היא ביתר שאת וביתר עז, ועד שנראה במוחש הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

* * *

המצוה שיש לה סגולה מיוחדת לקרב את הגאולה, היא, מצות הצדקה – "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"[1].

ומזה מובן שיש להוסיף עוד יותר במצות הצדקה, ומה טוב שההוספה בצדקה תהי' תיכף ומיד, כדי שגם הגאולה (שבאה על ידי מצות הצדקה) תבוא תיכף ומיד.

ובפרט שכיון ש"אין גו' אתנו יודע עד מה"[2], הרי יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!...

ובלשון הרמב"ם[3] – פס"ד להלכה – "צריך כל אדם שיראה עצמו . . וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", היינו, שפעולתו של יהודי אחד, מבוגר או ילד, שנותן פרוטה אחת לצדקה, גורמת לו ולכל העולם "תשועה והצלה" דגאולה האמיתית והשלימה.

(משיחת נר א' דחנוכה תשנ"ב – במעמד "פרסומי ניסא" העולמי)

הערות שוליים

  1. ב"ב יו"ד, א. וראה תניא פל"ז.
  2. תהלים עד, ט.
  3. הל' תשובה פ"ג ה"ד.