ברכת י"א ניסן תשמ"ט - מוגה
ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מוצאי שבת קודש, אור לי"א ניסן ה'תשמ"ט,
לאחרי תפלת ערבית והבדלה
צום אַלעם ערשטן – כל המברך מתברך[1] בברכתו של הקב"ה, וואָס "תוספתו מרובה על העיקר"[2], ולמטה מעשרה טפחים, ותיכף ומיד – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה[3].
און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל תהלים פ"ח המתאים לשנה זו[4]) – ווי גערעדט בארוכה פריער[5]: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (ועל ידי הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (ועל ידי הגוף)[6], ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם[7] (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן),
און ביידע אופני עבודה ("שיר מזמור") זיינען "לבני קרח" – אין זיי ווערט אויפגעטאָן דער עילוי פון תשובה[8], ביז תשובה עילאה, וואָס איז בשמחה רבה[9],
ביז אויפטאָן דעם ענין פון "למנצח" – אַז ס'זאָל זיין אַ נצחון[10] גמור פון יעדער איד, און פון אַלע אידן, און פון אַלע אידן צוזאַמען – דער נצחון פון אויספירן וואָס דער אויבערשטער וויל, און וואָס יעדער איד וויל[11], און וואָס אַלע אידן ווילן,
ביז דעם ענין הכי עיקרי – אַז תיכף ומיד ממש, ולא עכבן אפילו כהרף עין[12], זאָל קומען די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, דוד מלכא משיחא.
ובפרט אַז איצטער איז מוצאי שבת קודש, זמן פון סעודתא דדוד מלכא משיחא[13] (וואָס קומט נאָך דעם זמן פון רעוא דרעוין בשבת[14]),
און במיוחד – מוצאי פון שבת הגדול עשירי בניסן, ווען ס'איז געווען דער "משכו וקחו לכם"[15],
און מ'גייט דערפון גלייך אַריין אין דעם יום ראשון, און "ביום עשתי עשר יום"[16] בניסן, וואָס דעמולט ווערט אויפגעטאָן בדוגמא פון "אותו[17] יום נטל עשר עטרות"[18] בראש חודש ניסן (וועלכער איז דאַמאָלס אויך געווען ביום ראשון), און דערצו (ביום עשתי עשר – אחד עשר[19] בניסן[20]) – עטרה על גבי (עשר עטרות) עטרה[21] ועל העטרות, נוסף צו דעם וואָס ער איז אַ המשך צו אַלע עשר עטרות,
און די ימים שלימים (פון חודש ניסן), און נאָכמער – שלימות העכער פון שלימות (עטרה על גבי עטרה)[22] – ווערן די הכנה קרובה ומתאימה ובתכלית השלימות (און שלימות על גבי שלימות) צו דער גאולה האמיתית והשלימה, און מ'גרייט זיך שוין גלייך איצטער צו "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים"[23], און דערנאָך בעתו ובזמנו – "ונאכל שם" בפועל, בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך[24].
אמן כן יהי רצון[25].
[לאחרי שא' מהרבנים בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים – אמר: עס זאָל זיין אַ פריילעכע וואָך[26]].
הערות שוליים
- ↑ ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.
- ↑ ב"ר פס"א, ד. ועוד.
- ↑ ברכה השלישית דברכת המזון.
- ↑ ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).
- ↑ בהתוועדות היום – שבת הגדול, יו"ד ניסן (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).
- ↑ ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, גד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, גד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.
- ↑ שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.
התיווך עם דברי אדה"ז (אגה"ת פ"ג. אגה"ק סוס"י) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר בהתוועדות ביום (סה"ש שם ע' 392 ואילך). - ↑ ראה סנהדרין קי, סע"א. תנחומא קרח יא: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה. וראה חדא"ג מהרש"א שם, שאמרו שירה הוא בתהלים פ"ח כו'.
- ↑ אגה"ת פי"א.
- ↑ ראה מפרשי תהלים ד, א.
- ↑ רצונו האמיתי – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.
- ↑ מכילתא ופרש"י בא יב, מא.
- ↑ סידור האריז"ל (לר"ש מרשקוב).
- ↑ ראה זח"ב פח, סע"ב. המשך תרס"ו בסופו (ע' תקמה).
- ↑ בא יב, כא – בעשור לחודש (שם, ג).
- ↑ נשא ז, עב.
- ↑ שבת פז, ב. וכ"ה בתו"כ ר"פ שמיני. פרש"י שם. נשא ז, יב (מסדר עולם (רבא – פ"ז)).
- ↑ שעטרה הראשונה היא "ראשון למעשה בראשית", והאחרונה – "ראשון לחדשים". ושניהם (הכוללים כל העטרות ביניהם) שייכים גם ליום ראשון זה (י"א ניסן), שהוא ראשון למע"ב, וראשון לחדשים (חודש ניסן) [וראה סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 335 ואילך, ביאור השייכות דעטרה הראשונה ועטרה האחרונה לענין המשכן (תוכן של שאר העטרות)]. וגם הענין ד"ראשון לנשיאים" שבר"ח ניסן – יש לומר, שבכל יום, הנשיא של יום זה הוא ה"ראשון", ה"שער" שעל ידו נמשכים כל הענינים, גם דהנשיאים שלפניו ושלאחריו. ועד"ז י"ל בנוגע לשאר העטרות.
- ↑ ראה בארוכה השיחה בהתוועדות ביום (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 389 ואילך) – שענין אחד עשר מורה (על דרגא שלמעלה מע"ס, ו)על זה שלמעלה מכל גדר התחלקות, וכדי לא להכנס לשקו"ט קראו "אחד עשר" – שרק מציין שבא לאחר עשר.
- ↑ שענינו "נסי נסים" (ראה ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה סה"ש שם ע' 370 ואילך) – כתר ועטרה שלמעלה ממדידה והגבלה.
- ↑ ויש לומר, שנשיאים מלשון התנשאות (דוגמת מלוכה) הם בחינת עטרה. ובהם גופא – מעלה מיוחדת בהנשיא דיום האחד עשר, כמבואר במ"א.
- ↑ עד לזה שלמעלה מכל גדר ותואר של שלימות (ראה השיחה ביום – סה"ש שם ע' 389 ואילך).
- ↑ הגדה של פסח ברכת "אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב במשנה.
- ↑ בשלח טו, יז ובפרש"י.
- ↑ ראה רמב"ם (הל' פרה אדומה ספ"ג. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך) שצ"ל אכי"ר בקשר לגאולה.
- ↑ שמחה – בטול ההגבלה ביום א' ביום ב'.