אגרת הקודש ט

מתוך חב"דטקסט, מאגר טקסטים חב"דים חופשיים
גרסה מ־02:04, 13 ביולי 2025 מאת מ. רובין (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "על ידי" ב־"ע"י")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תניא
דף השער וההקדמה
דף השער • הסכמה א • הסכמה ב • הסכמה ג • הקדמת המלקט
לקוטי אמרים
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן • א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת התשובה
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב
אגרת הקודש
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב
קונטרס אחרון
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הוספות
מורה שיעור בספר התניא • מפתחות לספר התניא

סימן ט' – אהובי אחיי

מבוא לאגרת

אגרת קודש זו מוסיפה על קודמותיה, שע"י צדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה"[1] אלא כל היום כולו.

גוף האגרת

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ט'

סיכום האגרת

ההתעסקות בענייני העולם צריכה להיות רק כדי לגלות בו רצון ה' (ולא כמו הגויים, שהתעסקותם לפרנס את בניהם ונשותיהם היא מצד האהבה שאוהבים אותם). ומכיון שבזמן הגלות מתגלה אלוקות בעולם בעיקר ע"י מצוות מעשיות – עיקר עסק היהודי צריך להיות בצדקה[2].

וע"י נתינת צדקה קשור יהודי לקב"ה כל היום כולו (ולא רק בשעת התפילה והלימוד).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ שבזכות הצדקה מקבל גשמיות ובתפילתו מאיר אור אין סוף.
  2. ↑ כי צדקה היא כללות כל המצוות, ועד שבכל הש"ס נקרת "מצווה" סתם.