חב"דטקסט:אולם דיונים

הגעתם לאולם הדיונים המרכזי של חב"דטקסט. המקום מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים. אם יש לך בקשות מיוחדות המיועדות למפעילי המערכת, תוכלו לעשות זאת כאן. אם ברצונכם לבקש דף החסר בחב"דטקסט, תוכלו לעשות זאת כאן. אם ברצונך לכתוב איזו אימרה חסידית או סתם להתוועד.. תוכל לעשות זאת כאן. אם ברצונכם להתנדב להשלמת פרוייקטים לשיפור חב"דטקסט, או להציע אחד כזה תוכלו לעשות זאת כאן.

כדי להגיע לתחתית הדף, לחצו כאן.

מראי מקומות

‏חב"דטקסטים פעילים שימו לב!

הגיע הזמן להתחיל להפנות למראי־מקומות המצויינים. אך בנתיים, יש להפנות רק לספרים הנמצאים כבר באתר (תנ"ך, משנה, תניא, ספר הזכרונות, בשורת הגאולה, דבר מלכות, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, היום יום, לקוטי שיחות, ספר המאמרים מלוקט, ספר השיחות קיץ ה'שי"ת, ספר השיחות תשמ"ז-תשנ"ב – בלבד!).

לפני שאתם עושים הפניה – חשוב להסתכל בדף עזרה:חיפוש נכון, שם יש פירוט מלא לכותרות ושמות דפים בצורה הנכונה.

בהצלחה, • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 02:54, 20 ביולי 2025 (IDT)

הדיון על טור מיוחד לעורכים #2 | האתר חב"דטקסט: הפצת המעיינות! ᛫ רשימת הצעות כללית ᛫ עוד נקודה למחשבה

בהמשך לטור הקודם: (לקריאת הטור בדף המשתמש שלי).

אז תכל'ס: מה כל הדיבור על הזכות ועל האחריות ועל מוסד חי להפצת המעיינות, אומר "למטה מעשרה טפחים"?

אז כאן, יש לי כמה נקודות למחשבה והצעות, אתם מוזמנים להגיב עליהם ולהביע את דעתכם כאן באולם הדיונים ו/או בדף השיחה שלי.

ובכן כמה הצעות כלליות:

הצעה א':

כדאי שהאתר יהי' חופשי אך לא לגמרי.

עכשיו כשהאתר בשלבי עריכה, מזמינים כל אחד לבוא ולערוך ולהוסיף ספרים למאגר, אבל באיזה שהוא שלב אחרי הגהה מדוקדקת ואחראית של כל הספרים, יצטרכו לנעול את אפשרות העריכה כדי להגן על הספרים - ספרי קודש, מפני עריכות נוספות...

כמובן שגם אם ינעלו את אפשרות העריכה לצמיתות, כדאי שבמידה ותמצא טעות תנתן האפשרות למפעילי המערכת בלבד לפתוח את אפשרות העריכה על מנת לתקן.

זכרו! חובתנו לשמור את התורה!...

הצעה ב':

כדאי שהנהלת האתר תפנה לרבני חב"ד כדי לקבל הכוונה על פי ההלכה בכלל, ואודות הענין של זכויות יוצרים בפרט.

קחו לדוגמא את מה שכתוב במדור באתר זה שנקרא: | זכויות יוצרים

"זכות היוצרים על יצירה על פי החוק הבין לאומי פוקעת בתום 70 שנים ממות היוצר. לפי חוקי התורה, ההלכות שונות, ויש לשאול רב לפני העתקה כזו".

ולכן, כדאי שהאתר עצמו יפנה לקבל הכוונה מרבני חב"ד (שכמובן, לא יהיו רבנים אנונימים...) ויורו את כל הקשור בדיני התורה הכרוכים בהקמת אתר זה.

אולי גם כדאי שיהי' מדור באתר שיציין את שמותם של הרבנים ואת ההנחיות ההלכתיות שלהם עבור מקימי האתר.

(במאמר המוסגר: אני בעד לפנות לרבני חב"ד מכל הסוגים וד"ל, ולענ"ד באם הדבר יצליח הרי שזה אמור לגרום להעלאת חשיבות האתר בקרב הציבור הרחב וכן בקרב אנ"ש וכן לגרום להצלחת האתר בכלל...)

זכרו! עשה לך רב, והסתלק מן הספק!

הצעה ג':

כיון שהאתר הינו אתר חב"די וענינו הפצת התורה והפצת המעיינות, כדאי - לענ"ד - שיפתחו קישורים על כל הספרים של יהדות וחסידות חב"ד, גם אם מאיזה סיבה שתהי' לא יוכלו להקליד אותם באתר (זכויות יוצרים או כל מניעה אחרת). כך, כל מי שיכנס לאתר יוכל לראות ולדעת שישנם את אותם הספרים בספרי' היהודית-החסידית, גם אם לא יוכל לקרוא אותם בהאתר.

אולי גם כדאי שכשיכנסו בקישור לאותם הספרים, יצויין ש"ספר זה אינו קיים באתר" או בנוסח דומה.

ואולי גם כדאי שיוסיפו בקישורים החיצוניים של הספר את האפשרות להשיג את ההוצאות לאור שמוכרות את את הספר, כמו לדוגמא: אתר אינטרנט טלפון או כתובת.

הצעה ד':

בהמשך להאמור לעיל שהאתר הינו אתר חב"די וענינו הפצת התורה והפצת המעיינות, הצעתי: לסדר את הספרי' היהודית בדומה לתרשים השתלשלות מסורת התורה שמודפס בסוף הסידור תהילת ה'. (לא כאן המקום להרחיב, אולי בדיון עצמו בעזרת ה').

• ולסיום, נקודה למחשבה: קידוש ה', וקידוש שם חב"ד-ליובאוויטש.

תחשבו על כך שאתר כמו חב"דטקסט עלול ליצור רושם רב בקרב הקהל הרחב, לכן האחריות שלנו - העורכים וכל העוסקים במלאכה - כפולה ומכופלת: קידוש ה', וקידוש שם חב"ד-ליובאוויטש.

תודה שקראתם!

בעזרת ה' אשתף בקרוב רשימה מסודרת של כל ההצעות בפרוטרוט כדי שתוכלו לתת את דעתכם ולהצביע על כל הצעה בפרטות.

אתם מוזמנים לשאול (וכמובן אשתדל לענות לכם בעזרת ה'), להגיב, להציע, ולהצביע, כאן באולם הדיונים ו/או בדף השיחה שלי. ספר - שיחה, 20:58, י' באב, ה'תשפ"ה (IDT) נערך שוב על ידי ספר - שיחה, 13:22, י"ד באב, ה'תשפ"ה (IDT)

תגובת ש. א.

ספר אשמח לענות ולהעיר על דבריך הנפלאים (הסעיפים מקבלים למספרי ההצעות):

א. אני שמח לשמוע שחושבים כמוני. אני נועל כל דף גמור (דף ספר וקטגוריות – רק למפעילי מערכת; דפי תוכן של הספר – רק למשתמשים ותיקים).

ב. אני גם בעד לשאול רבנים, אבל לא מצד הלכה, אלא מצד חסידישקייט (לפי רובם המכריע של השיטות, מצד הלכה אין דין זכויות יוצרים, אם לא משום "דינא דמלכותא דינא" (שתנאיו פורטו בדף זכויות יוצרים) [כמפורט באריכות כאן]).

ג. רעיון נכון, אבל לא עכשיו. כדאי לחכות עד שיהיה בחב"דטקסט כמות מספיקה של ספרים.

ד. לא כדאי. זה רק יבלבל ויקשה על חיפוש הספרים.

אשמח לשמוע את חוות דעת שאר העורכים • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 22:26, י' באב, ה'תשפ"ה (4 באוג' למניינם)

תגובת חב"ד בדרך לגאולה

אני בעד לשאול את כל הרבנים. ועם אפשר שאתמנה למנטר. אפשר? חב"ד בדרך לגאולה - שיחה, 23:05, י' באב, ה'תשפ"ה 23:05, 4 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא חושב שזה הפורום לבקש זאת. עכ"פ אתה צריך להוכיח את עצמך מספיק. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 23:59, י' באב, ה'תשפ"ה (4 באוג' למניינם)

תגובת הסבר ספר על הצעה ד.

בענין ד. אסביר קצת למה אני מתכוון ולמה זה כל כך חשוב בעיני:

ידוע, שבתורה ישנו הסדר שעובר מדורי דורות. זה לא רק סדר של קדימה בזמן (כרונולוגי), אלא גם סדר של קדימה במעלה - כידוע ומפורסם.

כמו שהארכתי להסביר בכתבותי, ניכרת מאוד העובדה שהאתר הזה נושא אופי חב"די של הפצת המעיינות.

לכן הצעתי היא לסדר את הספרי' בדומה לתרשים של סדר השתלשלות התורה שבסוף הסידור תהילת ה' שכולנו מכירים.

למה? כי קודם כל, הסדר הזה של השתלשלות התורה הוא הסדר האמיתי של הספרי' היהודית.

שנית, תארו לעצמכם - עורכים יקרים - שכל מי שיכנס לאתר יוכל לראות שספרית האתר מסודרת לפי המסורת יהודית, בצורת הסדר הזו יש מין ביטוי של "האתר הזה הוא אתר של קודש! אתר ששומר על מסורת היהדות הנאמנה! אתר של הפצת תורה בכלל ותורת החסידות בפרט עד ביאת משיח צדקנו!", האין זה הפצת המעיינות?...

בעזרת ה' בקרוב אפרסם פירוט יותר מדויק של הרעיון. ספר - שיחה, 22:17, י"א באב, ה'תשפ"ה 22:17, 5 באוגוסט 2025 (IDT) נערך שוב על ידי ספר - שיחה, 13:24, י"ד באב, ה'תשפ"ה 13:24, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

תגובת חבדטקסטניק קצון

התנגדות

בקשר לד'

הדבר יגרום לבאלגן רב במהלך החיפוש. ובמיוחד שאנשים היום אינם בקיאים כ"כ בסדר הדורות. ועוד, שזה שהדבר הוא אמיתי, אינו נחשב לטיעון. גם כל הש"ס הוא אמיתי, אז תכתוב את כל הש"ס בדף השער של האתר. הדבר לא קשור כלל, ולא על ידי מפה מסובכת כ"כ, יראו שהאתר הוא אתר קודש. ולכן עדיף לתת לאנשים בצורה מסודרת למצוא את מה שהם מחפשים בקלות וביעילות. חבדטקסטניק קצון - שיחה, 22:31, י"א באב, ה'תשפ"ה 22:31, 5 באוגוסט 2025 (IDT)

חבדטקסטניק קצון סבלנות.. אין כאן חלילה שום ניסיון לייצר בלאגן או מפה מסובכת.. שים לב שכתבתי "לסדר בדומה לטבלת השתלשלות סדר הדורות" וגם כתבתי ש"בעזרת ה' בקרוב אפרסם פירוט יותר מדויק של הרעיון" כלומר: איך זה אמור להראות בדיוק. (לא הבאתי את זה עכשיו כדי לא להעמיס הכל בהודעה אחת). קצת מוקדם מידי לומר שזה ייצר בלאגן. בכל אופן תודה על תגובתך. ספר - שיחה, 22:44, י"א באב, ה'תשפ"ה (IDT)

תגובת אַ גרויסע חסיד

הצעה א' - נגד, יכול להיות טעויות בספרים

הצעה ב' - בעד חזק

הצעה ג' - נגד

הצעה ד' - בעד

תגובת ש. א. לטענה על הצעה א': אַ גרויסע חסיד "בגלל זה התוכן פתוח למשתמשים ותיקים". • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 19:44, ג' בתשרי, ה'תשפ"ו (25 בספט' למניינם)

ספר: יישום הצעה ב' תיכף ממש

‏חב"דטקסטים פעילים. הגיע הזמן מזמן ליישם בפועל ממש את ההצעה ב' דלעיל, שעד עתה אותם העורכים שהביעו דעתם הצביעו בעד הענין וצריכים רק להחליט בפועל למי לפנות. העורכים היקרים מוזמנים להציע: ספר - שיחה, 23:20, כ"ו באב, ה'תשפ"ה (IDT) נערך שוב בכ"ז באב, ה'תשפ"ה 00:15 (IDT)

ספר: ספרי' יהודית (הצעה ד')

כבר אמרתי בהודעה קודמת שבעז"ה אביא פירוט על כיצד נכון (לענ"ד כמובן) לסדר את הספרי' היהודית בהתאם למסורת השתלשלות התורה לאורך הדורות. והנה לפניכם הטבלא:

כמובן אפשר ורצוי להגיב להודעה זו בכובד ראש המתאים. ספר - שיחה, 23:36, י"ג באלול, ה'תשפ"ה 23:36, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

נגד, לדעתי זה לא מתאים. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 17:40, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה (15 בספט' למניינם)

למה לדעתך זה לא מתאים? ספר - שיחה, 21:40, כ"ד באלול, ה'תשפ"ה 21:40, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

מקראות גדולות - קישורים

הסדר שיש עכשיו הוא: בתוכן ענינים בראש הדף יש שני קישורים: גוף הפרק ומקראות גדולות. אם לוחצים על הקישור מקראות גדולות הדף יציג (בסמוך לכותרת "מקראות גדולות") רשימת קישורים עם שמות המפרשים שיש בפרק זה. כשלוחצים על אחד משמות המפרשים הדף יציג את כל הפירוש של פרק זה.

הצעתי: להוסיף בסמוך לכל כותרת של שם המפרש גם קישורים שמפנים ישירות לפירושים הספציפיים על הפסוקים עצמם. לדוגמא: בראשית > מקראות גדולות > רש"י > א > יביא אותנו ל: "אמר רבי יצחק וכו' ".

מה דעת שאר העורכים? ספר - שיחה, 13:18, י"ד באב, ה'תשפ"ה 13:18, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

בעד חזקחבדטקסטניק קצון - שיחה, 16:15, ט"ז באב, ה'תשפ"ה 16:15, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

נגד חזק זה סתם תוספת מיותרת. אסור לשכוח שמטרת חב"דטקסט היא בעיקר לספרי חב"ד, ושאר ספרי היהדות הם רק עבור השלמת התמונה, בכדי שהלומד את תורת חב"ד יוכל לעיין במקורות ובציונים. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 19:44, י"ט באב, ה'תשפ"ה (13 באוג' למניינם)

בעד חזק מה כל כך מיותר בלשים בכתב קטן ליד הכותרת קישורים קטנים של: א ב ה ו וכו'? (האתר הוא אתר של חסידות חב"ד בעיקר, אבל זה לא אמור לסתור את התייעלות הנגישות באתר...) ספר - שיחה, 22:44, כ"ו באב, ה'תשפ"ה (IDT)

ספר מחילה מכבודך, אבל נראה בחוש שאינך מכיר כלל את התבניות בחב"דטקסט. הייתי מאוד שמח אם היתה אפשרות, אבל אין אפשרות לעשות זאת בצורה מיטיבית! אם יש לך רעיון מעשי – אשמח לשמוע. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 23:51, כ"ו באב, ה'תשפ"ה (20 באוג' למניינם)

ספר ב"ה הצלחתי לתקן את תבנית:עוגן, כך שאפשר ליצור עוגנים גם לפסוקים (בתוך דף הפרק). השימוש הוא כך: {{עוגן|פסוק א|א:}}. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 15:04, ח' בתשרי, ה'תשפ"ו (30 בספט' למניינם)

ש. א. וואו! איזה יופי! זאת אומרת שבעזרת ה' יהי' אפשר לקשר פסוקים למפרשים בצורה יעילה יותר ספר - שיחה, 19:27, ח' בתשרי, ה'תשפ"ו 19:27, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

סמליל

שבוע טוב, מצו"ב סמל חב"דטקסט בשינוי צבעים מסמל חב"דפדיה, אשמח לחוות דעת ה ‏חב"דטקסטים פעילים, מהו הצבע הרצוי מבחינתכם. תודה.

סמל חב"דטקסט בצבע כסוף סמל חב"דטקסט בצבע ירוק
{{{2}}}

. מ. רובין (שיחה | תרומות) 22:09, 23 באוגוסט 2025 (IDT)

לא רואים אצלי.. ספר - שיחה, 22:30, ל' באב, ה'תשפ"ה 22:30, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

ראיתי, בעד הירוק. ספר - שיחה, 23:33, ב' באלול, ה'תשפ"ה 23:33, 26 באוגוסט 2025 (IDT)

בעד הירוק. חב"ד בדרך לגאולה - שיחה, 23:51, ד' באלול, ה'תשפ"ה 23:51, 28 באוגוסט 2025 (IDT)

בעד הכסוף! יחי המלך! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

כבר דובר על כך באתר, וכבר הבעתי את דעתי שכל עניינו של הסמליל החדש בחב"דפדיה היה עקב פתיחתה בשעה טובה ומוצלחת של חב"דפדיה האנגלית, והיווצרות צורך בסמליל דו־לשוני. אך בנידו"ד האתר קיים בלשון הקודש בלבד, כך שאיני מבין את הצורך בסמליל חדש. • ח. לוין • רוצים להתוועד? • אין זמן. קדימה, לעבודה! • י' באלול ה'תשפ"ה (3 בספט' למניינם)

בעד הכסוף, הרבה יותר יפה! 5.28.182.202 20:39, 6 בספטמבר 2025 (IDT)

עדיף את הכסוף, הוא יותר רשמי ומתאים. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 17:23, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה (15 בספט' למניינם)

למה בחרו את הכסוף? הרי הרוב בחרו ירוק? (ורק האנונימים שהצבעתם אינה נחשבת חוקית לפי הכללים של הויקים החב"דים הפכו את רוב ההצבעה לכסוף..) זה לא קטנוניות זה פשוט ענין של הגינות. (וגם במאמר המוסגר: אם רוצים לעשות בחירות, צריך לעשות כללים יותר הוגנים וברורים לבחירות... ספר - שיחה, 21:55, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 21:55, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

חב"דטקסט? או ציוניטקסט?

הייתכן שיכתבו את שירו של אדם (ביאליק) שהשקפותיו אינם השקפות התורה, אפילו אם זו רק דוגמה לתבנית ציטוטון. ואחרי זה תקראו לעצמכם "מאגר ספרים חב"די לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד תוך דגש על ספרי גאולה ומשיח. המיזם מביא גם ספרים אחרים הקשורים בחסידות חב"ד וביהדות בכלל." איזה חב"ד ואיזה יהדות או שתשנו זאת באופן מידי או שתשנו את שם האתר ומטרתו, בהצלחה בהחלטה. (קישור לתבנית:ציטוטון ראה גם התגובות בדף השיחה) חבדטקסטניק קצון - שיחה, 21:41, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 21:41, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

חבדטקסטניק קצון. כמדומני שתבנית זו הועתקה מויקיפדיה. במקום להזדעזע כ"כ אתה מוזמן לשנות את דף התבנית. • ש. א. – בירוקרט ומפעיל מערכת (דף משתמש | שיחה) • 00:22, ז' בתשרי, ה'תשפ"ו (29 בספט' למניינם)

חב"דטקסט צריכה ספרי' יהודית!

כולנו יודעים שהן תורת הנגלה והן תורת החסידות הם תורה אחת שלימה. וכמו שאמר הרבי הרש"ב בשיחה הידועה משמחת תורה תרנ"ט (בשיחה הזו הרבי הרש"ב קרא את השם תומכי תמימים לישיבה). בשיחה הזו הביא הרבי הרש"ב את מאמר המדרש על הפסוק: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" ואומר המדרש: "למה היא תמימה שהיא משיבת נפש. למה היא משיבת נפש שהיא תמימה". והרבי הרש"ב אמר (והרבי חוזר על הנקודה הזו כו"כ פעמים בשיחות שלו): שהתורה הנגלית ופנימיות התורה הם אחד וכשלומדים את התורה הפנימית והנגלית יחד אזי היא תמימה ואזי היא משיבת נפש.

חב"דטקסט זקוקה להכניס אלי' את כל ספרי הקודש היהודיים התורניים.

להשלמת התמונה לא מספיק להכניס רק ספרים אליהם מצוין מראי מקומות באופן ישיר, כי התמונה המלאה נמצאת בכל הספרים התורניים האמיתיים. די אם נזכיר את היחידות האחרונה לעת עתה של הרבי לתמימים (מרחשוון תשנ"ב) שבה הרבי אמר את רצונו הק' שהתמימים יהיו בקיאים בכל התורה כולה (כמובן שכל אחד צריך להשתדל בזה לפום שיעורא דילי' ובאופן המתאים לו ואין זה מתפקידי לתת הסבר בענין כי אם מתפקיד הרבנים והמשפיעים שיחיו להדריך את תלמידי התמימים בקרן אורה (זו תורה)).

שנית, לצערנו המצב כעת שספרי קודש בצורת טקסט נמצאים (גם) במקומות כאלו שיש בהם גם ספרים שאינם לפי רוח התורה הקדושה ואיך זה יתכן שיהודי שירצה ללמוד תורה יצטרך להכנס למקומות כאלו שספרים חיים וספרים מתים שוכנים יחד.

ולכן היות והמטרה האמיתית של חב"ד טקסט היא הפצת המעיינות והנגשת לימוד התורה (ובפרט תורת החסידות שעלי' נאמר לבעש"ט "אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" כידוע ומפורסם). חב"ד טקסט צריכה ספרי' יהודית תורנית אמיתית מלאה!

ובזה הקריאה שלוחה לכל מי שיכול לתמוך בענין החזקת הספרי' החשובה הזו של חב"דטקסט מתוך תחושת השליחות האמיתית של הענין.

ונסיים בברכת גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מבנ"י שיחיו. ספר - שיחה, 14:53, ז' בתשרי, ה'תשפ"ו 14:53, 29 בספטמבר 2025 (IDT)