ברכת י"א ניסן תשמ"ט - מוגה
ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מוצאי שבת קודש, אור לי"א ניסן ה'תשמ"ט,
לאחרי תפלת ערבית והבדלה
און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדער איד און ביי אַלע אידן, בתוך כלל ישראל, דער "שיר מזמור לבני קרח למנצח" (דער קאַפּיטל תהלים פ"ח המתאים לשנה זו[4]) – ווי גערעדט בארוכה פריער[5]: באַ יעדער איד ובכל עניניו, גשמיים און רוחניים – זאָל זיין "שיר מזמור", שיר בפה – וואָס איז כולל כל עניני הנשמה (וע"י הנשמה), און מזמור בכלי – וואָס איז כולל כל עניני הגוף (וע"י הגוף)[6], ביז אויך חלקו בעולם – כל הנכסים של האדם[7] (וואָס זיי זיינען בדוגמא צו אַ כלי וועלכע אַ איד נוצט צוליב דעם אויבערשטן),
און ביידע אופני עבודה ("שיר מזמור") זיינען "לבני קרח" – אין זיי ווערט אויפגעטאָן דער עילוי פון תשובה[8], ביז תשובה עילאה, וואָס איז בשמחה רבה[9],
ביז אויפטאָן דעם ענין פון "למנצח" – אַז ס'זאָל זיין אַ נצחון[10] גמור פון יעדער איד, און פון אַלע אידן, און פון אַלע אידן צוזאַמען – דער נצחון פון אויספירן וואָס דער אויבערשטער וויל, און וואָס יעדער איד וויל[11], און וואָס אַלע אידן ווילן,
ביז דעם ענין הכי עיקרי – אַז תיכף ומיד ממש, ולא עכבן אפילו כהרף עין[12], זאָל קומען די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, דוד מלכא משיחא.
ובפרט אַז איצטער איז מוצאי שבת קודש, זמן פון סעודתא דדוד מלכא משיחא[13] (וואָס קומט נאָך דעם זמן פון רעוא דרעוין בשבת[14]),
און במיוחד – מוצאי פון שבת הגדול עשירי בניסן, ווען ס'איז געווען דער "משכו וקחו לכם"[15],
און מ'גייט דערפון גלייך אַריין אין דעם יום ראשון, און "ביום עשתי עשר יום"[16] בניסן, וואָס דעמולט ווערט אויפגעטאָן בדוגמא פון "אותו[17] יום נטל עשר עטרות"[18] בראש חודש ניסן (וועלכער איז דאַמאָלס אויך געווען ביום ראשון), און דערצו (ביום עשתי עשר – אחד עשר[19] בניסן[20]) – עטרה על גבי (עשר עטרות) עטרה[21] ועל העטרות, נוסף צו דעם וואָס ער איז אַ המשך צו אַלע עשר עטרות,
און די ימים שלימים (פון חודש ניסן), און נאָכמער – שלימות העכער פון שלימות (עטרה על גבי עטרה)[22] – ווערן די הכנה קרובה ומתאימה ובתכלית השלימות (און שלימות על גבי שלימות) צו דער גאולה האמיתית והשלימה, און מ'גרייט זיך שוין גלייך איצטער צו "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים"[23], און דערנאָך בעתו ובזמנו – "ונאכל שם" בפועל, בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך[24].
אמן כן יהי רצון[25].
[לאחרי שא' מהרבנים בירך כ"ק אדמו"ר שליט"א בברכת כהנים – אמר: עס זאָל זיין אַ פריילעכע וואָך[26]].
הערות שוליים
- ↑ ראה סוטה לח, ב. ירושלמי ברכות ספ"ח, הובא בתוד"ה ואברכה – חולין מט, א.
- ↑ ב"ר פס"א, ד. ועוד.
- ↑ ברכה השלישית דברכת המזון.
- ↑ ע"פ המנהג לומר בכל יום הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר – אגרות קודש ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא).
- ↑ בהתוועדות היום – שבת הגדול, יו"ד ניסן (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 394 ואילך).
- ↑ ראה בכ"ז לקו"ת ברכה צח, גד. (סידור (עם דא"ח) שער החנוכה רעז, גד. אוה"ת וישב תתקו, א. ועוד.
- ↑ שזהו חלק מעבודת האדם, ויש שם ניצוצין קדושים השייכים לשרש נשמתו וכו', ולכן התורה חסה על ממונם של ישראל (כתר שם טוב סרי"ח) – ראה שיעור היומי ברמב"ם – סיום ספר הפלאה.
התיווך עם דברי אדה"ז (אגה"ת פ"ג. אגה"ק סוס"י) שנותנים צדקה יותר מחומש כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו – נתבאר בהתוועדות ביום (סה"ש שם ע' 392 ואילך). - ↑ ראה סנהדרין קי, סע"א. תנחומא קרח יא: מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה. וראה חדא"ג מהרש"א שם, שאמרו שירה הוא בתהלים פ"ח כו'.
- ↑ אגה"ת פי"א.
- ↑ ראה מפרשי תהלים ד, א.
- ↑ רצונו האמיתי – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב.
- ↑ מכילתא ופרש"י בא יב, מא.
- ↑ סידור האריז"ל (לר"ש מרשקוב).
- ↑ ראה זח"ב פח, סע"ב. המשך תרס"ו בסופו (ע' תקמה).
- ↑ בא יב, כא – בעשור לחודש (שם, ג).
- ↑ נשא ז, עב.
- ↑ שבת פז, ב. וכ"ה בתו"כ ר"פ שמיני. פרש"י שם. נשא ז, יב (מסדר עולם (רבא – פ"ז)).
- ↑ שעטרה הראשונה היא "ראשון למעשה בראשית", והאחרונה – "ראשון לחדשים". ושניהם (הכוללים כל העטרות ביניהם) שייכים גם ליום ראשון זה (י"א ניסן), שהוא ראשון למע"ב, וראשון לחדשים (חודש ניסן) [וראה סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 335 ואילך, ביאור השייכות דעטרה הראשונה ועטרה האחרונה לענין המשכן (תוכן של שאר העטרות)]. וגם הענין ד"ראשון לנשיאים" שבר"ח ניסן – יש לומר, שבכל יום, הנשיא של יום זה הוא ה"ראשון", ה"שער" שעל ידו נמשכים כל הענינים, גם דהנשיאים שלפניו ושלאחריו. ועד"ז י"ל בנוגע לשאר העטרות.
- ↑ ראה בארוכה השיחה בהתוועדות ביום (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 389 ואילך) – שענין אחד עשר מורה (על דרגא שלמעלה מע"ס, ו)על זה שלמעלה מכל גדר התחלקות, וכדי לא להכנס לשקו"ט קראו "אחד עשר" – שרק מציין שבא לאחר עשר.
- ↑ שענינו "נסי נסים" (ראה ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה סה"ש שם ע' 370 ואילך) – כתר ועטרה שלמעלה ממדידה והגבלה.
- ↑ ויש לומר, שנשיאים מלשון התנשאות (דוגמת מלוכה) הם בחינת עטרה. ובהם גופא – מעלה מיוחדת בהנשיא דיום האחד עשר, כמבואר במ"א.
- ↑ עד לזה שלמעלה מכל גדר ותואר של שלימות (ראה השיחה ביום – סה"ש שם ע' 389 ואילך).
- ↑ הגדה של פסח ברכת "אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב במשנה.
- ↑ בשלח טו, יז ובפרש"י.
- ↑ ראה רמב"ם (הל' פרה אדומה ספ"ג. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 135 ואילך) שצ"ל אכי"ר בקשר לגאולה.
- ↑ שמחה – בטול ההגבלה ביום א' ביום ב'.