לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח/וירא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}=== שלימות הגילוי ד"וירא אליו הוי'" בגאולה האמיתית והשלימה ===

'''<nowiki>*</nowiki>) ולהעיר שהמאמר הראשון שאמר ברבים (בליל ב' דחג הסוכות תרמ"ג) הוא ד"ה''' כתר '''יתנו לך (קונטרס "חנוך לנער" ע' 11).'''}} – ההשתדלות המיוחדת בהענין ד"'''וירא אליו ה'<nowiki/>'''" (לא רק בנוגע לעצמו<ref>כמודגש גם בפתגמו הידוע שכאשר יושב בחדרו ולומד "לקוטי תורה", אזי "ידעתיו הויתיו" (ראה סה"ש ה'ש"ת ע' 26. תש"ג ע' 63. תש"ה ע' 85).</ref>, אלא גם) אצל כאו"א מישראל, כמודגש בהחידוש שלו ביסוד ישיבת תומכי תמימים<ref>להעיר מהשייכות ד"תמים" למצות מילה – כמ"ש "התהלך לפני והי' תמים", ע"י המילה (לך לך יז, א ובפרש"י).</ref>, ישיבה<ref>מלשון "'''יושב''' ועוסק בתורה", היינו, שהעסק בתורה, גם בפנימיות התורה, הוא באופן של '''התיישבות'''.</ref> שלומדים בה "תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"<ref>שיחת ליל שמח"ת תרנ"ט – "התמים" ח"א ע' כה. ועוד.</ref>, ובאופן שלימוד תורת החסידות הוא "בעיון הטוב להבינה ולהסבירה לעצמו כלימוד הסוגיות בגליא שבתורה"<ref>שם ע' כג.</ref>, ש"החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"<ref>שם ע' כד.</ref> – שעי"ז נעשה (מעין ודוגמת) הענין ד"'''וירא אליו ה''''", שעניני '''אלקות''' המתבארים בתורת החסידות<ref>ובפרט במאמרי החסידות שלו, שבהם בולט ומודגש ביותר הרחבת הביאור בהבנה והשגה, ועד שנקרא ע"י חסידים הראשונים בתואר "הרמב"ם של תורת החסידות" (לקו"ד ח"ב רצו, א. וראה גם סה'ש תנש"א ח"א ע' 18־117).</ref> ("דע את אלקי אביך"<ref>דה"א כח, ט. וראה תניא קו"א קנו, ב. ועוד.</ref>) באים '''בראיית עיני השכל'''.

וכיון שכן, מובן, שכל הענינים וכל הפעולות חדורים בעניני משיח וגאולה, כולל גם באכילתו ושתייתו, שמשתוקק לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, עד כדי כך שגם לאחרי הסעודה נשאר '''רעב''' לסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר, ובמילא, טוען להקב"ה שאינו יכול לקיים המצוה ד"ואכלת '''ושבעת''' וברכת"<ref>עקב ח, יו"ד.</ref> '''לאמיתתה''' עד שהקב"ה יושיבנו על שולחנו להסעודה דלעתיד לבוא, ותיכף ומיד ממלא הקב"ה בקשתו – '''בהסעודה דיום הש"ק'''<ref>ששייכת להגאולה, כמ"ש בברכת המזון (דיום השבת)* "'''והראנו''' . . בנחמת ציון עירך ובבנין ירושלים עיר קדשך", "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".{{ש}}'''<nowiki>*</nowiki>) נוסף על החיוב דהזכרת "מלכות בית דוד בבונה ירושלים" ברכת המזון שבכל יום (ברכות שבהערה 48).'''}} (ובפרט סעודה שלישית הקשורה עם גאולה השלישית וביהמ"ק השלישי<ref>ראה לקו"ש חכ"א ע' 84 ואילך. וש"נ.</ref>) '''פרשת וירא''', כדרשת חז"ל<ref>פסחים קיט, ב.</ref> "מאי דכתיב (בפרשת וירא<ref>כא, ח.</ref>) ויגדל הילד ויגמל, עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק, לאחר שאוכלין ושותין . . אומר לו (הקב"ה) לדוד טול (כוס של ברכה) וברך, אומר להן אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר<ref>[[תהלים פרק קט"ז|תהלים קטז, יג]].</ref> כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".