שיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב - התוועדויות: הבדלים בין גרסאות בדף

{{התוועדויות תשנ"ב}}

ועד לסיומה בברכת המזון: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"<ref>עקב ח, יו"ד.</ref> – לאחרי שכל בנ"י באים לארצנו הקדושה, "כל יושבי' עלי'"<ref>ערכין לב, סע"ב.</ref>, שאז מקיימים כל המצוות בשלימות (גם מצות יובל<ref>להעיר מהשקו"ט בנוגע למנין דשמיטין ויובלות בביאת משיח צדקנו בהמשך להמנין שלפנ"ז.</ref>).  

שלישי בתשרי הוא צום גדלי', ושייכותו לר"ה מודגשת ביותר להדעה<ref>ראב"ע זכרי' ח, יט. ועוד.</ref> שהמאורע הי' בר"ה, ודחו קביעת הצום לשלישי בתשרי (כי גם בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' הי' לפעמים ר"ה ב' ימים<ref>ראה לקו"ש ח"ב ע' 646 הערה .1 ח"ט ע' 370 הערה ד"ה ולפעמים. וש"נ.</ref>).  

ונתבאר במק"א<ref>[[שיחת צום גדליה תנש"א - התוועדויות|שיחת צום גדלי' תנש"א ס"ח]] (התוועדויות תנש"א ח"א ע' 39).</ref> שייכותו של המאורע דצום גדלי' '''למלכות בית דוד''', אלא, שהי' באופן בלתי־רצוי, היפך האמת והשלום, ועד שנקבע ליום צום, אבל תכליתו ושלימותו<ref>ולכן מזכירים זה '''בר"ה''' (שלא מזכירים בו ענין בלתי־רצוי) – כי, בודאי נתבטל כבר הענין הבלתי־רצוי, ועד שנתהפך לטוב (כדלקמן בפנים).</ref> בחידוש מלכות בית דוד ע"י '''מלך המשיח''', כמרומז גם ביום '''השלישי''' בתשרי (לאחרי ובהמשך לב' הימים דר"ה) – כמ"ש "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו", שקשור עם גאולה השלישי וביהמ"ק השלישי<ref>ראה קונטרס משיחות הנ"ל הערה 158.</ref>.  

וכיון שאז יבטל הצום ויהפך לששון ולשמחה, כפס"ד הרמב"ם<ref>הל' תעניות בסופן.</ref> "כל הצומות האלה עתידים ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה, שנאמר<ref>זכרי' שם.</ref> כה אמר ה' גו' צום השביעי גו' יהי' לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים (כי) והאמת והשלום אהבו" – הרי, בהמשך ובשייכות לסעודה זו, יש להכין '''סעודה גדולה ביותר''' ("כסעודת שלמה<ref>ובפרט ע"פ האמור שצום גדלי' קשור עם מלכות בית דוד.</ref> בשעתו"<ref>לשון חז"ל – ב"מ רפ"ז. ועוד.</ref>, כש"וישב שלמה על כסא ה'"<ref>דה"א כט, כג. וראה פרש"י ב"מ שם.</ref>) עבור שלישי בתשרי<ref>ולהעיר, שנמצאים עתה יהודים שהגיעו להתוועדות זו לאחרי שכבר עשו הבדלה, ובמילא, יכולים הם להתחיל להכין בהכנה לסעודה דשלישי בתשרי גם עבור אלה שאצלם עדיין יו"ט.</ref>.

ח. ויה"ר והוא העיקר שיתקיים בפועל הפס"ד דתלמיד ותיק בדורנו זה – "מאן מלכי רבנן"<ref>ראה גיטין סב, סע"א. זח"ג רנג, ב.</ref>, ובראשם נשיא הדור, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ממלא מקומם של כל רבותינו נשיאינו בדורות שלפנ"ז – שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד, מיד כפשוטו, וכן הר"ת ד"מיד", '''מ'''שה ("גואל ראשון הוא גואל אחרון"<ref>ראה לקו"ש חי"א ע' 8 ואילך. וש"נ.</ref>) '''י'''שראל (הבעש"ט, שכולל גם כל נשיאי החסידות) '''ד'''וד (מלכא משיחא).

ובפשטות – שתיכף ומיד ממש מתקיימת הבקשה "תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותנו", שמארבע כנפות הארץ נגאלים ומתקבצים כל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"<ref>בא יו"ד, ט.</ref>, ו"כספם וזהבם אתם"<ref>ישעי' ס, ט.</ref>, "שלל רב" (כמ"ש בהפסוקים שלפני תקיעות "כמוצא שלל רב")<ref>[[תהלים פרק קי"ט|תהלים קיט, קסב]].</ref>, הן בגשמיות והן ברוחניות, כל עניני העבודה שמיוסדים על אהבה ויראה (כסף וזהב)<ref>ראה [[תורה אור וישב|תו"א ר"פ וישב]]. ובכ"מ.</ref>, וכן שרשם בדעת (מקור המדות<ref>ראה [[לקוטי אמרים פרק ג'|תניא ספ"ג]].</ref>), כולל גם השלימות ד"מלאה הארץ דעה את ה'"<ref>ישעי' יא, ט.</ref>.

ועוד לפני ההמשך והשלימות דר"ה (ביוהכ"פ ו)בחג הסוכות<ref>ראה לקו"ת דרושי ר"ה נד, רע"ד. ובכ"מ.</ref> שקשור עם יציאת מצרים<ref>ש"צריך . . לכוין בישיבתו בסוכה שיושב בה כדי לקיים מצות הקב"ה שצונו לישב בסוכה לזכר ליציאת מצרים", כמ"ש "בסוכות תשבו גו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (שו"ע אדה"ז או"ח ריש הל' סוכה).</ref> – בסיומו וחותמו של ר"ה – זוכים לקיום היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", שאז זוכים לישב בסוכת עורו של לויתן<ref>ראה לקו"ת דרושי ר"ה נח, א. ובכ"מ.</ref>, תיכף ומיד ממש. 

 

[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ניגוני רבותינו נשיאינו בהזכרת שמותיהם, ולהכריז שכ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג לנגן הניגונים של כל הרביים בהזכרת שמותיהם. ואח"כ ניגנו: ג' תנועות (להבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן). א־לי אתה – לאדמו"ר הזקן. ה"קאפעליע" – לאדמו"ר האמצעי. ימין ה' – לאדמו"ר הצ"צ. לכתחילה אריבער – לאדמו"ר מהר"ש. ניגון הכנה – לאדמו"ר מהורש"ב. הבינוני – לאדמו"ר מהוריי"צ. אתה בחרתנו – לכ"ק אדמו"ר שליט"א].

 

 

ט. כנהוג – ע"פ הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר – שההתוועדויות דראש השנה הם בקיצור, באופן דמועט המחזיק את המרובה, מתאים לענינו של ראש השנה שכולל את כל השנה כולה<ref>ראה ב"ב עה, א.</ref>.

 

ובהתאם לכך יש להזכיר בקיצור עכ"פ ע"ד הקביעות המיוחדת של כללות השנה כהסימן (שנקבע ע"י גדולי ישראל, כמובא בטור ובב"י<ref>או"ח סתכ"ז־תכח.</ref>) '''בש"ז''', כפי שהדפיסו (ומגיע להם יישר־כח על זה) גם בראש הלוח (דכולל חב"ד) שבו לוקטו בקיצור הדינים והמנהגים בענינים שהזמן גרמא (כדי שיהיו חקוקים בזכרון כאו"א ולא יצטרך לשאול אצל חבירו<ref>ובפרט במקום שאסור להפסיק, כמו בנוגע לפרטי דינים בהשינויים שבתפלת עשי"ת לגבי התפלה דכל השנה – שמודגש יותר הצורך שכאו"א ילמד בעצמו ויהי' בקי בהלכות אלה.</ref>), בבחינת מועט המחזיק את המרובה.  

 

ויה"ר שבעמדנו בר"ה שחל ביום ב' (ב' ד"'''ב'''ש"ז"), לפני חשון וכסלו ששניהם שלמים (ש' ד"ב'''ש'''"ז"), ועאכו"כ לפני חג הפסח שחל בשבת (ז' ד"בש"'''ז'''") – תהי' כבר השלימות ד"יום שכולו שבת<ref>ואז תהי' תק"ש גם ביו"ט של ר"ה שחל בשבת, שהרי לעתיד לבוא יתבטלו כל הגזירות כו' שנתחדשו בזמן בית שני (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נז, ג. ובכ"מ).</ref> ומנוחה לחיי העולמים"<ref>תמיד בסופה.</ref>, ובמילא יהי' קיום המצוה ד"שבע שבתות תמימות תהיינה"<ref>אמור כג, טו.</ref> (תמימות כששת ימי בראשית) בתכלית השלימות, ע"י הקרבת העומר ממחרת הפסח והקרבת שתי הלחם בחג השבועות<ref>ראה קונטרס "אימתי הן תמימות" (התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 89 ואילך. סה"ש תנש"א ח"א ע' 447 ואילך).</ref>.

 

טרם צאתו התחיל לנגן ניגון הקפות לאביו הרלוי"צ ז"ל].  

[[קטגוריה:התוועדויות תשמ"ב-תשנ"ב]]

[[קטגוריה:התוועדויות תשנ"ב]]