מאמר איכה תשל"א - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

ט"ו מנחם אב, עש"ק נחמו, ה׳תשל"א, ברוקלין, נ. י.

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם גו׳ ומבאר<ref>בתוכן המאמר – ראה רשימות הצ"צ לאיכה (ע׳ ה׳, יג (אוה"ת נ"ך ח"ב ע׳ א׳לד. א׳מב) ועוד). ד"ה איכה ישבה עת"ר לכ"ק אדמו"ר נ"ע (נדפס ברשימות שם ע׳ נב).</ref> כ"ק אדמו"ר הצ"צ (צמח שמו<ref>צמח (צדק) בגימטריא מנחם (מענדל) חושבני׳ דהדין כחושבנא דהדין הוא צמח הוא מנחם ודא מסייעא להו כו׳ (ירוש׳ ברכות פ"ב ה"ד).</ref>) שישבה בדד הוא כמש"נ<ref>דברים לב, יב. שם לג, כח.</ref> הוי׳ בדד ינחנו, בטח בדד עין יעקב. וזה נעשה ע"י רבתי עם כו׳ כמשי"ת לקמן. וצ"ל והרי איכה הוא לשון תמי׳ ופליאה, ולפי הפירוש שישבה בדד הוא שישראל יתעלו לבחי׳ הוי׳ בדד ינחנו, בחי׳ בדד (מחוץ למחנה – למעליותא) למעלה מהשתלשלות, מהי התמי׳ והפליאה בזה. גם צ"ל קישור פירוש זה עם פירוש הפשוט, דפירוש הפשוט באיכה ישבה בדד הוא גודל הירידה כו׳, שלכן קוראין איכה בת"ב שאז הי׳ החורבן, ומהו הקישור של פירוש הפשוט עם פירוש הצ"צ שישבה בדד הוא למעליותא. ויובן זה בהקדים תחלה גודל העילוי (לפי פירוש הצ"צ עה"פ) בישבה בדד, שהו"ע בטח בדד עין יעקב. שהדיוק בטח בדד עין יעקב (יעקב דוקא) הוא כמרז"ל<ref>פסחים פח, א.</ref> לא כאברהם שכתוב בו הר כו׳ ולא כיצחק שכתוב בו שדה כו׳ אלא כיעקב שקראו בית. והיינו שהעילוי דבטח בדד עין יעקב שיהי׳ לע"ל, ובפרט בביהמ"ק השלישי, הוא ענין כיעקב שקראו בית, שנחלת יעקב היא נחלה בלי מצרים<ref>משא"כ ביהמ"ק הא׳ והב׳ – ג"כ נחלה (מכילתא בשלח טו, יז. זבחים קיב, ב. וראה אוה"ת ויצא קפו, א), אבל דת"י ות"ך שנים (יומא ט, א).</ref>, בחי׳ רעוא דרעוין, כמרז"ל<ref>שבת קיח, סע"א ואילך.</ref> כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים כו׳ נחלת יעקב כו׳. ועילוי זה שיהי׳ לעתיד הוא ע"י קדימת ישבה בדד דהגלות כו׳. וזהו"ע מה שדימו רז"ל<ref>פתיחתא דאיכ"ר ד (עה"פ והמה כאדם).</ref> את ענין הגלות לזה שאדה"ר נידון בגרושין [דכמו שאדה"ר הוא יציר כפיו של הקב"ה, כן גם ישראל (שנידונו בגרושין) הם נצר מטעיו מעשה ידיו של הקב"ה<ref>סנה׳ ר"פ חלק.</ref>, חלק אלקה ממעל ממש<ref>תניא רפ"ב. וראה הערות הצ"צ שם (נדפסו בס׳ קיצורים והערות לס׳ לקו"א).</ref>], וכמו זה שאדה"ר נידון בגרושין הוא בשביל העילוי שיהי׳ אח"כ, עד העילוי דמ"ת שזה נעלה עוד יותר מהעילוי דויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה דאדה"ר (כמשי"ת לקמן), והיינו כמו שבמ"ת היו ז׳ הדורות שסילקו השכינה ממטלמ"ע ואח"כ ז׳ הדורות שהמשיכו השכינה מלמעלמ"ט עד שהי׳ מ"ת<ref>ב"ר (פי"ט, ז) כו׳. שהש"ר (רפ"ה. נת׳ בד"ה באתי לגני השי"ת) – ובמ"כ שם דקאי על מ"ת.</ref>, עד"ז הוא גם לאחרי מ"ת שהי׳ צריכים לבוא לארץ ישראל<ref>וכמש"נ בפרשתנו (א, ב): מחורב גו׳ (ובפרש"י שם). הלכתם כו׳ למהר ביאתכם לארץ.</ref> ולבנות הביהמ"ק, המקום אשר יבחר הוי׳<ref>דברים יב, יא: בית הבחירה בירושלים (פרש"י).</ref>, שלמעלה גם מהמשכן דכתיב בי׳ ואתהלך באהל<ref>ש"ב ז, ו. שהש"ר פ"א, טז (ג).</ref>, היו אז כמה הרפתקאות וכו׳ עד שנבנה ביהמ"ק, ואח"כ הי׳ החורבן דבית ראשון ובאו להעילוי דבית שני, שלמעלה מבית ראשון וכמ"ש<ref>חגי ב, ט.</ref> גדול יהי׳ כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון דקאי על בית שני שהי׳ גדול מבית ראשון בבנין ובשנים<ref>ב"ב ג, סע"א ואילך.</ref>, ועד"ז הוא גם בענין החורבן דבית שני, שיגיעו לאח"ז להעילוי דבית השלישי שיבנה בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו, שהוא נעלה מבית ראשון וגם מבית שני, וכמחז"ל (שהובא לעיל) לא כאברהם שכתוב בו הר ולא כיצחק שכתוב בו שדה אלא כיעקב שקראו בית. וזהו ג"כ ההמשך בכתוב היתה כאלמנה ולא אלמנה ח"ו<ref>סנה׳ קד, סע"א. איכ"ר פ"א, ג. וראה רשימות הצ"צ שם ע׳ יט (אוה"ת שם ע׳ א׳מד-ה).</ref>, כי מכיון שהכוונה בהירידה היא בשביל העלי׳ שתהי׳ לאח"ז, הרי אי"ז ירידה אמיתית, ולכן היתה כאלמנה בכ"ף הדמיון.