11,477
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} == כוחו של בטחון == {{להשלים}} ==== תרגום ללשון הקודש ==== עלינו להתבונן במקצת למאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, אשר, כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב״ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו המקורי לעיצובה של שיטה זו. כפי שאנו רואים, סלל ברוך לעצמו דרך א...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==== תרגום ללשון הקודש ==== | ==== תרגום ללשון הקודש ==== | ||
עלינו להתבונן במקצת למאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, אשר, כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת | עלינו להתבונן במקצת למאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, אשר, כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב"ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו המקורי לעיצובה של שיטה זו. כפי שאנו רואים, סלל ברוך לעצמו דרך אשר רק יחידי סגולה מסוגלים לצעוד בה מבלי להנזק. | ||
ברוך מעורר את השתוממותנו ביחוד לאור העובדה שאת דרכו המקורית אחז בעצמו ללא כל מלווה ומורה, תוך ויתור מוחלט על כל עזר וסיוע של מישהו, ובבטחון איתן ברבון העולמים שיגן עליו מפני כל הסכנות, כולל סכנת רעב. | ברוך מעורר את השתוממותנו ביחוד לאור העובדה שאת דרכו המקורית אחז בעצמו ללא כל מלווה ומורה, תוך ויתור מוחלט על כל עזר וסיוע של מישהו, ובבטחון איתן ברבון העולמים שיגן עליו מפני כל הסכנות, כולל סכנת רעב. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
שלמד, אך הרעב עושה את שלו ומציק לו ביותר. כוחותיו נחלשים והולכים, חושיו הולכים ומתערפלים. | שלמד, אך הרעב עושה את שלו ומציק לו ביותר. כוחותיו נחלשים והולכים, חושיו הולכים ומתערפלים. | ||
ברוך יכול רק להתרענן מפעם לפעם במימיו הקרים של הנהר, אך כשעוברות שתים־שלש יממות ללא טעימה כלשהי | ברוך יכול רק להתרענן מפעם לפעם במימיו הקרים של הנהר, אך כשעוברות שתים־שלש יממות ללא טעימה כלשהי – אין המים הקרים עוזרים עוד. אחוז רעב הריהו לוקח לפיו מספר חופני עשב ומקנח בשתית מים, אלא ש"ארוחה" כזאת לאחר צום ממושך לא איחרה להביא כתוצאה – כאב בטן איום. | ||
הכאב נמשך שעות ארוכות. כאשר חלף הכאב עינה שוב הרעב. ברוך לא מצא מנוחה בשדה והחליט לשוב העירה. רעיונותיו הציקוהו: הטוב הוא עושה בסכנו את נפשו? | הכאב נמשך שעות ארוכות. כאשר חלף הכאב עינה שוב הרעב. ברוך לא מצא מנוחה בשדה והחליט לשוב העירה. רעיונותיו הציקוהו: הטוב הוא עושה בסכנו את נפשו? – הנה הוא שם פעמיו לעבר העיר, יתדפק על דלת כלשהי ויבקש חתיכת לחם – וכבר תשוב אליו נפשו. אך מיד התחרט: האם לאחר שלש שנים של אי־הנאה ממתנת בשר ודם – ישנה דרכו? – לא! הוא יעמוד בנסיון. ברור בנפשו שגם עתה אין לו להשען אלא על הקב"ה ולא להזדקק לעזרת בשר ודם. | ||
רעב, חלש ומעונה עושה ברוך דרכו בצעדים אטיים לעבר העיר. הוא צועד בדרך חדשה בלתי מוכרת לו. עובר על פני בתים של יהודים המוקפים גנות. בפרבר זה איוו להם למושב מספר משפחות יהודיות המטפחות ומעבדות בעצמן את אדמותיהן. | רעב, חלש ומעונה עושה ברוך דרכו בצעדים אטיים לעבר העיר. הוא צועד בדרך חדשה בלתי מוכרת לו. עובר על פני בתים של יהודים המוקפים גנות. בפרבר זה איוו להם למושב מספר משפחות יהודיות המטפחות ומעבדות בעצמן את אדמותיהן. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
תוך כדי כך נזדמן לו לעבור על פני גנת ירק. מבעד לסורגי הגדר הבחין ביהודי המטפל בשתילים, עוקר גידולי פרא ומשקה את הירק. הגנן הרגיש בברוך ופנה אליו בשאלה אם מעונין הוא לסייע לו בעבודה. | תוך כדי כך נזדמן לו לעבור על פני גנת ירק. מבעד לסורגי הגדר הבחין ביהודי המטפל בשתילים, עוקר גידולי פרא ומשקה את הירק. הגנן הרגיש בברוך ופנה אליו בשאלה אם מעונין הוא לסייע לו בעבודה. | ||
"אתן לך את שכרך המגיע לך" – הוסיף – "כי קשה לי לבצע בעצמי את כל העבודות". | |||
ברוך נרגש מהפתעה של אושר. היתה זו הפעם הראשונה שהוצעה לו עבודה בליאזנא. הן זאת אשר ביקש! ברוך נענה מיד להצעה. הגנן נתן לו, כדמי קדימה, פת לחם וירק טרי. ברוך השקיט את רעבונו, וחושיו חזרו לאט לפעילותם התקינה. | ברוך נרגש מהפתעה של אושר. היתה זו הפעם הראשונה שהוצעה לו עבודה בליאזנא. הן זאת אשר ביקש! ברוך נענה מיד להצעה. הגנן נתן לו, כדמי קדימה, פת לחם וירק טרי. ברוך השקיט את רעבונו, וחושיו חזרו לאט לפעילותם התקינה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
הגנן היה מעונין שברוך ישמש לו עוזר קבוע. היתה אז העונה של לקיטת הירק מהגינה והבאתו העירה למכירה, ובמשך שלשה שבועות עסק ברוך בעבודות אלו וזכה תמורתן לבית ומזון וגם מעט כסף. כשנסתיימה עבודה זו, ביקש הגנן את ברוך, שמצא חן בעיניו משום מסירותו וזריזותו, להמשיך ולעבוד אצלו. היה לו לגנן פרדס שחכר, בשותפות עם יהודי אחר, מאדוניה של אחוזה סמוכה. הפירות החלו להבשיל והגיעה העונה בה יש להעמיד שומרים על הפרדס מפני גנבים ועופות שלא ישחיתו את הפירות. עם עבור תקופה זו יש לעסוק בקטיף הפירות, אריזתם, והובלתם העירה. יש כאן, איפוא, תעסוקה לזמן ניכר. ברוך היה מוכשר לעבודות אלה, והיה שבע רצון מן ההצעה. הוא התנה רק שבכל.בוקר וערב יוכל להכנס העירה להתפלל בצבור. הגנן הסכים. | הגנן היה מעונין שברוך ישמש לו עוזר קבוע. היתה אז העונה של לקיטת הירק מהגינה והבאתו העירה למכירה, ובמשך שלשה שבועות עסק ברוך בעבודות אלו וזכה תמורתן לבית ומזון וגם מעט כסף. כשנסתיימה עבודה זו, ביקש הגנן את ברוך, שמצא חן בעיניו משום מסירותו וזריזותו, להמשיך ולעבוד אצלו. היה לו לגנן פרדס שחכר, בשותפות עם יהודי אחר, מאדוניה של אחוזה סמוכה. הפירות החלו להבשיל והגיעה העונה בה יש להעמיד שומרים על הפרדס מפני גנבים ועופות שלא ישחיתו את הפירות. עם עבור תקופה זו יש לעסוק בקטיף הפירות, אריזתם, והובלתם העירה. יש כאן, איפוא, תעסוקה לזמן ניכר. ברוך היה מוכשר לעבודות אלה, והיה שבע רצון מן ההצעה. הוא התנה רק שבכל.בוקר וערב יוכל להכנס העירה להתפלל בצבור. הגנן הסכים. | ||
תקופת הרעב כבר מאחוריו של ברוך, בטחונו הגדול | תקופת הרעב כבר מאחוריו של ברוך, בטחונו הגדול בקב"ה לא היה לשוא. | ||
חיים חדשים החלו עבור ברוך. כשומר נקבע מושבו בצריף במרכז הפרדס. ברוך היה עתה קרוב לטבע, אותו אהב תמיד. היתה לו האפשרות, תוך כדי סיוריו בפרדס, להתעמק בשרעפיו, בהתרפקות על יצירת הבורא, ואת מרבית זמנו היה יכול להקדיש לתורה ולעבודת ה׳. | חיים חדשים החלו עבור ברוך. כשומר נקבע מושבו בצריף במרכז הפרדס. ברוך היה עתה קרוב לטבע, אותו אהב תמיד. היתה לו האפשרות, תוך כדי סיוריו בפרדס, להתעמק בשרעפיו, בהתרפקות על יצירת הבורא, ואת מרבית זמנו היה יכול להקדיש לתורה ולעבודת ה׳. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
ברוך הצטער מאד על שדברים אלה נשמטו מזכרונו בשעה שהשכיר עצמו לשומר: האין הדבר משמש הוכחה שאין הוא עדיין בדרגה הראויה בשמירת המצוות, ושלמרות כל מאמציו הוא עדיין בדרגה נחותה? הוא ייסר עצמו קשות על שכחת הלכות מפורשות ועל זלזול בשבת קדש. מנוחת השבת של ברוך הופרעה אותו יום. שעות התהלך בפרדס הנה והנה תקוף לבטים בדבר הדרך לתקן את נפילתו לדרגה כזו. | ברוך הצטער מאד על שדברים אלה נשמטו מזכרונו בשעה שהשכיר עצמו לשומר: האין הדבר משמש הוכחה שאין הוא עדיין בדרגה הראויה בשמירת המצוות, ושלמרות כל מאמציו הוא עדיין בדרגה נחותה? הוא ייסר עצמו קשות על שכחת הלכות מפורשות ועל זלזול בשבת קדש. מנוחת השבת של ברוך הופרעה אותו יום. שעות התהלך בפרדס הנה והנה תקוף לבטים בדבר הדרך לתקן את נפילתו לדרגה כזו. | ||
בסופו של דבר החליט ברוך לקבל | בסופו של דבר החליט ברוך לקבל על עצמו "תשובת־משקל" קשה מאד ולהעניש את עצמו: ראשית, החליט, עליו לעזוב שוב את הפרדס ולחזור לחיי הרעב שלו. עליו להתפלל ולהתחנן אל ה׳ לכפרה, מתוך חרטה עמוקה על העבר וקבלה איתנה על העתיד. | ||
הוא קבע לעצמו שלשה שבועות של תיקונים: ראשית, עליו במשך שלש יממות לא לקחת שום מזון לפה. לאחר מכן עליו לצום יומים בכל שבוע, ובימי הצום עליו להיות ער כל הלילה וללמוד תורה, וביום לא לישון יותר משלש שעות. במשך התקופה האמורה עליו גם לשנן בעל־פה כל מסכת שבת. | הוא קבע לעצמו שלשה שבועות של תיקונים: ראשית, עליו במשך שלש יממות לא לקחת שום מזון לפה. לאחר מכן עליו לצום יומים בכל שבוע, ובימי הצום עליו להיות ער כל הלילה וללמוד תורה, וביום לא לישון יותר משלש שעות. במשך התקופה האמורה עליו גם לשנן בעל־פה כל מסכת שבת. | ||