11,477
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==== תרגום ללשון הקודש ==== | ==== תרגום ללשון הקודש ==== | ||
לאחר שעברו שלשה חדשים מאז חשה דבורה שהיא עומדת להיות אם | לאחר שעברו שלשה חדשים מאז חשה דבורה שהיא עומדת להיות אם – גילתה בשמחה את סודה לבעלה ר' נחום. הבשורה נתקבלה אצל ר' נחום ברגשות מעורבים: הוא שמח מאד על עצם הידיעה, שלה ציפה זמן רב, אך מאידך חש מועקה מסוימת בלבו, שכן זכר היטב את דבריו של המקובל רבי משה גרשון, וידע כי סופו קרוב, שכן עושרו גדל דווקא באותה תקופה, ופירוש הדבר כי מתוך שני הדברים בהם נתברך, הדבר העומד להילקח ממנו הוא – אריכות ימים. | ||
ר' נחום לא מצא לנכון לספר על כך לאשתו, שכן לא רצה לצערה, אך לכשעצמו החל להגביר את התבודדותו, ולעסוק יותר ויותר בתשובה, תפילה ובלימוד תורה. מדי יום ביומו היה בוכה רבות ואף אומר וידוי. ברם, כשיצא מחדרו היה משתדל להיראות עליז ומעודד, כדי שדבורה לא תחשוד במשהו. | ר' נחום לא מצא לנכון לספר על כך לאשתו, שכן לא רצה לצערה, אך לכשעצמו החל להגביר את התבודדותו, ולעסוק יותר ויותר בתשובה, תפילה ובלימוד תורה. מדי יום ביומו היה בוכה רבות ואף אומר וידוי. ברם, כשיצא מחדרו היה משתדל להיראות עליז ומעודד, כדי שדבורה לא תחשוד במשהו. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מיום ליום הרגיש ר' נחום שכוחותיו הולכים וכלים. כעבור חודשיים תקפה אותו חולשה גדולה, ותוך ימים ספורים שבק חיים. | מיום ליום הרגיש ר' נחום שכוחותיו הולכים וכלים. כעבור חודשיים תקפה אותו חולשה גדולה, ותוך ימים ספורים שבק חיים. | ||
במלאות חדשי הריונה ילדה דבורה בת, ושמה נקרא בישראל | במלאות חדשי הריונה ילדה דבורה בת, ושמה נקרא בישראל – נחמה, על שם האב ר' נחום. | ||
לפי צוואת ר' נחום חולק העזבון לשלשה חלקים שווים: חלק אחד נועד לחלוקה לצדקה, כפי ראות עיני האלמנה. חלק נוסף ניתן לדבורה, והחלק השלישי יועד לזכות הילד שהיה עתיד להיוולד. ר' נחום אף השאיר מכתב סגור אותו ציווה לפתוח ביום הכנס הילד למצוות. | לפי צוואת ר' נחום חולק העזבון לשלשה חלקים שווים: חלק אחד נועד לחלוקה לצדקה, כפי ראות עיני האלמנה. חלק נוסף ניתן לדבורה, והחלק השלישי יועד לזכות הילד שהיה עתיד להיוולד. ר' נחום אף השאיר מכתב סגור אותו ציווה לפתוח ביום הכנס הילד למצוות. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
על מינסק וישיבותיה, וכן על מינסק כמקור השפעה לקהלות אחרות, נודע לברוך רק כאשר הגיע לחג הפסח לדוברומיסל לאליעזר ראובן הנפח. כן נודע לו אז על המעמד הנכבד שהיה לזקנו במינסק, שם התגורר, במוחו של ברוך נולד הרעיון לבקר במינסק בהזדמנות הראשונה. אותו ברוך, שבמשך כל הזמן התרחק ממשפחתו, התמלא עתה תשוקה להתקרב שוב אליה. כן פיעמה בו שאיפה לדעת פרטים נוספים על אמו, שנפטרה בהיותו ילד קטן, אשר היתה ידענית גדולה, כפי שזכור לברוך. | על מינסק וישיבותיה, וכן על מינסק כמקור השפעה לקהלות אחרות, נודע לברוך רק כאשר הגיע לחג הפסח לדוברומיסל לאליעזר ראובן הנפח. כן נודע לו אז על המעמד הנכבד שהיה לזקנו במינסק, שם התגורר, במוחו של ברוך נולד הרעיון לבקר במינסק בהזדמנות הראשונה. אותו ברוך, שבמשך כל הזמן התרחק ממשפחתו, התמלא עתה תשוקה להתקרב שוב אליה. כן פיעמה בו שאיפה לדעת פרטים נוספים על אמו, שנפטרה בהיותו ילד קטן, אשר היתה ידענית גדולה, כפי שזכור לברוך. | ||
בחג הפסח של אותה שנה השכיל ברוך ללמוד הרבה בביתו של הנפח על תבל ויושבי בה. הרבה למד על אופיו המעניין של ר' אליעזר ראובן עצמו. אליעזר ראובן היה נוהג בכל יום שישי בשבוע, בין בקיץ ובין בחורף, להפסיק את עבודתו ולסגור את הנפחיה שעה אחת לפני חצות היום. כל האכרים בכפרי הסביבה כבר ידעו ש"ראובקה", כפי שכינוהו, לא יבצע שום עבודה אחרי אותה שעה. ביום שישי היו באים, איפוא, השכם בבקר, עוד בטרם חזר ר' אליעזר ראובן מתפלת שחרית במנין הראשון, וממתינים לו בפתח | בחג הפסח של אותה שנה השכיל ברוך ללמוד הרבה בביתו של הנפח על תבל ויושבי בה. הרבה למד על אופיו המעניין של ר' אליעזר ראובן עצמו. אליעזר ראובן היה נוהג בכל יום שישי בשבוע, בין בקיץ ובין בחורף, להפסיק את עבודתו ולסגור את הנפחיה שעה אחת לפני חצות היום. כל האכרים בכפרי הסביבה כבר ידעו ש"ראובקה", כפי שכינוהו, לא יבצע שום עבודה אחרי אותה שעה. ביום שישי היו באים, איפוא, השכם בבקר, עוד בטרם חזר ר' אליעזר ראובן מתפלת שחרית במנין הראשון, וממתינים לו בפתח בית־המלאכה לשם ביצוע העבודות להן היו זקוקים.הוא מצדו היה נוהג בסיום העבודה של יום שישי לכבד כל אכר שנוכח בנפחיה בכוסית משקה ופרוסת עוגה. לדבריו – גם על הגויים לדעת על שבת קודש שיש לנו. לאחר מכן היה הולך לבית המרחץ ובחזרו שוכב לנוח משך שעה או שתיים, ומתחיל להתכונן, בדביקות ובכוונה גדולה, לקראת שבת קודש. | ||
ר' אליעזר ראובן היה גבה קומה ובעל הדרת־פנים, מעוטר בזקן לבן כשלג. חיוך קל ריחף תמיד על פניו והוסיף לו לוויית חן. כאשר לבש ביום שישי לפנות ערב את בגדי השבת, רחוץ וסרוק למשעי, היה משאיר רושם עמוק על כל רואיו. | ר' אליעזר ראובן היה גבה קומה ובעל הדרת־פנים, מעוטר בזקן לבן כשלג. חיוך קל ריחף תמיד על פניו והוסיף לו לוויית חן. כאשר לבש ביום שישי לפנות ערב את בגדי השבת, רחוץ וסרוק למשעי, היה משאיר רושם עמוק על כל רואיו. | ||
אותו יום שישי, ערב | אותו יום שישי, ערב שבת־הגדול, הלך ר' אליעזר ראובן, כדרכו לאחר סיום עבודתו, לבית המרחץ, כשהוא לוקח אתו את אחיו של חתנו, ילד בן תשע, בשם ישראל חיים, שבא אף הוא להתארח בחג הפסח אצל הנפח. עבר זמן ממושך ור' אליעזר ראובן טרם שב מבית המרחץ, והנה מופיע ישראל חיים הילד ומספר כי בהיותם בבית המרחץ, נשמעה לפתע צעקה שרב העיר, ששהה שם אותה שעה, התעלף. היתה בהלה, הנפח והילד התלבשו בחפזון ומיהרו יחד עם הקהל הרב לבית הכנסת כדי לומר תהילים ולהתפלל לרפואת הרב. מאוחר יותר הלך ר' אליעזר ראובן יחד עם עוד יהודים לבית־הקברות ועל הילד פקד לחזור הביתה. יותר מזה לא ידע הילד לספר. | ||
ברוך ואחד מחתניו של הנפח יצאו העירה כדי לברר את שלומו של הרב. היה זה מאורע שהסעיר את רוח כל בני הקהלה. כל אחד ידע היטב מיהו רבה של דוברומיסל והכל הכירו בגדלותו, יחוסו ועברו המפואר. היה זה רבי זבולון מרדכי, שירש את כסא הרבנות מחותנו, רבי גבריאל. הוא היה אהוב ונערץ על כל בני הקהלה. אין פלא שכאשר התרחש המאורע, והרב לקה בשיתוק פתאומי בבית המרחץ, השתררה בהלה גדולה בעיירה. | ברוך ואחד מחתניו של הנפח יצאו העירה כדי לברר את שלומו של הרב. היה זה מאורע שהסעיר את רוח כל בני הקהלה. כל אחד ידע היטב מיהו רבה של דוברומיסל והכל הכירו בגדלותו, יחוסו ועברו המפואר. היה זה רבי זבולון מרדכי, שירש את כסא הרבנות מחותנו, רבי גבריאל. הוא היה אהוב ונערץ על כל בני הקהלה. אין פלא שכאשר התרחש המאורע, והרב לקה בשיתוק פתאומי בבית המרחץ, השתררה בהלה גדולה בעיירה. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
בדוברומיסל השתקע אז יהודי עשיר בשם ר' ישעיה שלמה, אתו באר אשתו וילדו בן הארבע, כן התלווה אליהם קרוב משפחה בשם ר' נפתלי, ששימש כעוזרו. אמרו שאותו ר' ישעיה שלמה היה ממגורשי ספרד, אחרים אמרו שהוא בא מגרמניה, וכי הוא ממגורשי פרנקפורט. | בדוברומיסל השתקע אז יהודי עשיר בשם ר' ישעיה שלמה, אתו באר אשתו וילדו בן הארבע, כן התלווה אליהם קרוב משפחה בשם ר' נפתלי, ששימש כעוזרו. אמרו שאותו ר' ישעיה שלמה היה ממגורשי ספרד, אחרים אמרו שהוא בא מגרמניה, וכי הוא ממגורשי פרנקפורט. | ||
כעבור ארבע שנים נפטר ר' ישעיה שלמה, וילדו, אלימלך, גודל על ידי ר' נפתלי. הילד התגלה מיד כבעל כשרונות גדולים וחשק רב ללימודים. כשהגיע לגיל המצוות סיגל לפתע לעצמו דרך חדשה: הוא התנזר מדיבורי חולין והתרחק מחברת בני אדם. | כעבור ארבע שנים נפטר ר' ישעיה שלמה, וילדו, אלימלך, גודל על ידי ר' נפתלי. הילד התגלה מיד כבעל כשרונות גדולים וחשק רב ללימודים. כשהגיע לגיל המצוות סיגל לפתע לעצמו דרך חדשה: הוא התנזר מדיבורי חולין והתרחק מחברת בני אדם. קרובו־מגדלו ר' נפתלי וכן כל מחנכיו ניסו להניאו מדרך זו ולא עלה בידם. | ||
כשהתבגר | כשהתבגר – הסכים להשתדך רק עם יתומה עניה. תקופת נישואיו נמשכה חמש שנים, ובמהלכה נולדו להם בן ובת. אז הודיע לרעייתו כי הוא מעוניין להתגרש, בהסבירו כי רצונו להיות משוחרר מן החובות המשפחתיות המוטלות עליו על־פי התורה. הוא העניק לה חלק גדול מרכושו והתחייב לפרנס את ילדיו. | ||
ר' נפתלי עזב את דוברומיסל, ואז התגלה כי ר' אלימלך אינו רוצה כלל ליהנות מכספו. את ביתו הועיד לאכסניה להכנסת אורחים, והוא עצמו עבר לגור אצל ר' תנחום הסנדלר, שביתו היה ליד בית המדרש. בכל שעות היום ובחלקן הגדול של שעות הלילה בילה ר' אלימלך בבית־המדרש, על התורה ועל העבודה. מדי ערב, כשכל האנשים עזבו את בית־המדרש היה נוטל מטאטא ומכבד בו את הרצפה. מזונו היחיד בכל ימי השבוע היה לחם ומים, מלבד בשבת וחג. | ר' נפתלי עזב את דוברומיסל, ואז התגלה כי ר' אלימלך אינו רוצה כלל ליהנות מכספו. את ביתו הועיד לאכסניה להכנסת אורחים, והוא עצמו עבר לגור אצל ר' תנחום הסנדלר, שביתו היה ליד בית המדרש. בכל שעות היום ובחלקן הגדול של שעות הלילה בילה ר' אלימלך בבית־המדרש, על התורה ועל העבודה. מדי ערב, כשכל האנשים עזבו את בית־המדרש היה נוטל מטאטא ומכבד בו את הרצפה. מזונו היחיד בכל ימי השבוע היה לחם ומים, מלבד בשבת וחג. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
באותה הזדמנות נודעו לברוך תולדות חייה המופלאים והטרגיים של משפחת רבה של דוברומיסל. | באותה הזדמנות נודעו לברוך תולדות חייה המופלאים והטרגיים של משפחת רבה של דוברומיסל. | ||
ר' זבולון מרדכי היה נצר לרבי משה איסרליש, הרמ"א. ראש המשפחה הגאון ר' זכריה ירוחם, שלמד תורה מפי הרמ"א בעצמו, השתקע, עם משפחתו, לאחר גלגולים רבים, בכפר ליד נמירוב, שם עסקו כל בני המשפחה בעבודת אדמה וחיו על בסיס שיתופי, כשקופה אחת משותפת לכולם. כיוון שחיו באחווה אמיתית ניתן להם השם | ר' זבולון מרדכי היה נצר לרבי משה איסרליש, הרמ"א. ראש המשפחה הגאון ר' זכריה ירוחם, שלמד תורה מפי הרמ"א בעצמו, השתקע, עם משפחתו, לאחר גלגולים רבים, בכפר ליד נמירוב, שם עסקו כל בני המשפחה בעבודת אדמה וחיו על בסיס שיתופי, כשקופה אחת משותפת לכולם. כיוון שחיו באחווה אמיתית ניתן להם השם – "היונים". | ||
משך שלשה דורות ניהלו ה"יונים" את חייהם על הבסיס האמור, בדוגמא מובהקת לחיי משפחה יהודיים, עד שהמשפחה גדלה, והגיעה לשבעים־שמונים משפחות, שאז עברה לגור בנמירוב עצמה. שם המשיכו "היונים" בחייהם השיתופיים. המבוגרים, שהספיקו לעבוד הרבה בחייהם, התמסרו לתורה ועבודה, בעוד שהצעירים יותר עסקו בעבודת האדמה, וכך יכלו להתקיים. | משך שלשה דורות ניהלו ה"יונים" את חייהם על הבסיס האמור, בדוגמא מובהקת לחיי משפחה יהודיים, עד שהמשפחה גדלה, והגיעה לשבעים־שמונים משפחות, שאז עברה לגור בנמירוב עצמה. שם המשיכו "היונים" בחייהם השיתופיים. המבוגרים, שהספיקו לעבוד הרבה בחייהם, התמסרו לתורה ועבודה, בעוד שהצעירים יותר עסקו בעבודת האדמה, וכך יכלו להתקיים. | ||