11,477
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "{{ספר הזכרונות}} == העילוי המסתורי == {{להשלים}} ====תרגום ללשון הקודש==== בשנת תע"ח מלאו לר' ברוך מוויאזנא ששים שנה, והוא החליט להעביר את עסקיו ולהתמסר לתורה ועבודה. לצורך זה הזמין אליו את שני בניו, ר' יוסף ור' אברהם, מלמברג, ויחד אתם ועם רעייתו ערכו סיכום מדוייק של...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
כיוון שר' ברוך היה משוכנע כי האברך גדול בתורה, היה מעוניין שישמיע שיעורים בישיבה. הוא הציע את הדבר לאברך, אך יחד עם זאת הפציר בו לגלות פרטים על עצמו. | כיוון שר' ברוך היה משוכנע כי האברך גדול בתורה, היה מעוניין שישמיע שיעורים בישיבה. הוא הציע את הדבר לאברך, אך יחד עם זאת הפציר בו לגלות פרטים על עצמו. | ||
"אם הנך רוצה שאשאר כאן ואשמיע שיעורים | "אם הנך רוצה שאשאר כאן ואשמיע שיעורים – עליך להבטיח לי כי לא תשאל אותי ולא תנסה לברר פרטים עלי" – היתה תשובתו הנחרצת של האברך. הוא ניאות רק לגלות כי שמו הוא, אהרן יעקב בר' יוסף. | ||
ר' ברוך שוחח על הדבר עם מנשה ישראל. ר' מנשה ישראל הביע חששו שמא נשלח הלה על־ידי המתנגדים כדי לברר באופן מדוייק פרטים על הישיבה ועל קשריה עם המקובלים הנסתרים. | ר' ברוך שוחח על הדבר עם מנשה ישראל. ר' מנשה ישראל הביע חששו שמא נשלח הלה על־ידי המתנגדים כדי לברר באופן מדוייק פרטים על הישיבה ועל קשריה עם המקובלים הנסתרים. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
במוחו של ר' ברוך עלה רעיון. הוא הביע באזני ראש הישיבה הצעיר מישאלה שיקבע אתו שיעור במשנת הרמב"ם. ר' ברוך שיער כי כשיהיה קרוב אל האברך וילמד אתו יוכל להיוודע פרטים עליו ועל דרכו. | במוחו של ר' ברוך עלה רעיון. הוא הביע באזני ראש הישיבה הצעיר מישאלה שיקבע אתו שיעור במשנת הרמב"ם. ר' ברוך שיער כי כשיהיה קרוב אל האברך וילמד אתו יוכל להיוודע פרטים עליו ועל דרכו. | ||
עברו שלושה שבועות, שבהם למד ר' ברוך עם האברך את השיעור בכתבי הרמב"ם. ר' ברוך קירב אליו מאוד את ראש הישיבה, אך כל מה שהצליח לדעת הוא שהאברך הוא בקי בספרי חקירה אלוקית וספרי מוסר, וכי ידיעותיו מסודרות אצלו. הוא היה בקיא היטב בשיטות הרמב"ם, הרמב"ן, רבינו בחיי והרלב"ג. ר' ברוך נוכח לדעת כי יש הרבה לאברך מה לומר באשר לשיטות האמורות וההבחנה ביניהן. כך | עברו שלושה שבועות, שבהם למד ר' ברוך עם האברך את השיעור בכתבי הרמב"ם. ר' ברוך קירב אליו מאוד את ראש הישיבה, אך כל מה שהצליח לדעת הוא שהאברך הוא בקי בספרי חקירה אלוקית וספרי מוסר, וכי ידיעותיו מסודרות אצלו. הוא היה בקיא היטב בשיטות הרמב"ם, הרמב"ן, רבינו בחיי והרלב"ג. ר' ברוך נוכח לדעת כי יש הרבה לאברך מה לומר באשר לשיטות האמורות וההבחנה ביניהן. כך – התגלגלה השיחה על כך שמקובל לומר כי הרמב"ן ורבנו בחיי עסקו בקבלה ואילו הרמב"ם לא עסק בתורה זו. ביחס לזה הצליח ראש הישיבה הצעיר להוכיח כי הרמב"ם הכיר את תורת הקבלה. | ||
הדברים בילבלו לגמרי את ר' ברוך. שוב אינו יכול לקבוע לאיזו שיטה נוטה ראש הישיבה, עם זאת התברר לו לחלוטין כי אין הוא זר לתורת הקבלה, והוא אף נוטה אליה. | הדברים בילבלו לגמרי את ר' ברוך. שוב אינו יכול לקבוע לאיזו שיטה נוטה ראש הישיבה, עם זאת התברר לו לחלוטין כי אין הוא זר לתורת הקבלה, והוא אף נוטה אליה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
תשובתו של האברך היתה ברורה ורחבה. הרצאה ארוכה השמיע באזני ר' ברוך על תורת הקבלה וחשיבותה. הוא שוחח בהרחבה על ספרי הקבלה השונים כגון "עבודת הקודש", "דרך אמונה", "תולעת יעקב", ו"פרדס רמונים" לרבי משה קורדיבירו. אף על כתבי האר"י הקדוש דיבר בהרחבה, בהסבירו את השוני שבין ספרי הקבלה האמורים לבין כתבי האריז"ל. אגב כך ציין שאת תוכן הספרים הללו ניתן, במדה מסויימת, להסביר, ואילו כתבי האר"י הקדוש, הכוללים ענינים נשגבים ועמוקים, ניתנים ללימוד בלי הסברים. | תשובתו של האברך היתה ברורה ורחבה. הרצאה ארוכה השמיע באזני ר' ברוך על תורת הקבלה וחשיבותה. הוא שוחח בהרחבה על ספרי הקבלה השונים כגון "עבודת הקודש", "דרך אמונה", "תולעת יעקב", ו"פרדס רמונים" לרבי משה קורדיבירו. אף על כתבי האר"י הקדוש דיבר בהרחבה, בהסבירו את השוני שבין ספרי הקבלה האמורים לבין כתבי האריז"ל. אגב כך ציין שאת תוכן הספרים הללו ניתן, במדה מסויימת, להסביר, ואילו כתבי האר"י הקדוש, הכוללים ענינים נשגבים ועמוקים, ניתנים ללימוד בלי הסברים. | ||
לפיכך | לפיכך – המשיך – קל יותר לטעות בכתבי האריז"ל מאשר בשאר ספרי הקבלה. כן ציין כי לגבי רוב הכתבים לא ברור תמיד מקורם, שכן הם, בדרך כלל, העתקות. מסקנתו היתה כי את תורת הקבלה יש ללמוד בזהירות ובעזרת ביאור מתאים כדי שלא להיכשל בטעות כלשהי, וכל משגה קל עלול לגרום נזק רב. | ||
ראש הישיבה ציטט בהקשר לכך את דבריו של ר' ישמעאל (במס' סוטה, כ', א) אל ר' מאיר, שהציג עצמו לפניו כ"לבלר", כלומר סופר סת"ם: "בני, הוי זהיר, שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא תחסיר אות אחת או תייתר אות אחת, נמצאת אתה מחריב את כל העולם כולו". | ראש הישיבה ציטט בהקשר לכך את דבריו של ר' ישמעאל (במס' סוטה, כ', א) אל ר' מאיר, שהציג עצמו לפניו כ"לבלר", כלומר סופר סת"ם: "בני, הוי זהיר, שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא תחסיר אות אחת או תייתר אות אחת, נמצאת אתה מחריב את כל העולם כולו". | ||
בצטטו מאמר זה התכוון ראש הישיבה להצביע על החומרה שישנה באפשרות של טעות גדולה ומזיקה, באם אין לומדים תורה זו בגישה מתאימה. מסיבה זו | בצטטו מאמר זה התכוון ראש הישיבה להצביע על החומרה שישנה באפשרות של טעות גדולה ומזיקה, באם אין לומדים תורה זו בגישה מתאימה. מסיבה זו – אמר – הנני חושש לגשת לשיטה זו של האריז"ל, שכן פוחד הנני שמא אכשל בטעות, חלילה. | ||
[[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | [[קטגוריה:ספר הזכרונות]] | ||