הערות לד"ה באתי לגני תשי"ג - מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
שלום רב וברכה!
שלום רב וברכה!


בקשר עם חג הגאולה יום יט כסלו, גאולת רבנו הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך, ממאסרו על הפצת תורת חסידות חב"ד הדרכותי' ומנהגי', אשר גאולתו ויציאתו לחירות הן התחלת היציאה למרחב, ההתרחבות וההתפשטות של שיטת ואורח חיים של חסידות חב"ד בפרט, ושל החסידות בכלל,
בקשר עם חג הגאולה{{הערה|חג הגאולה: ראה בזה החוברת יט כסלו}} יום יט כסלו, גאולת רבנו הזקן, בעל התניא והשלחן ערוך, ממאסרו על הפצת תורת חסידות חב"ד הדרכותי' ומנהגי', אשר גאולתו ויציאתו לחירות הן התחלת היציאה למרחב, ההתרחבות וההתפשטות של שיטת ואורח חיים של חסידות חב"ד בפרט, ושל החסידות בכלל,


הנני בזה להביע ברכה פנימיית, אשר כל אחד ואחת מאתנו ייגאל ויגאל את עצמו מכל העניינים - שמבפנים ושמבחוץ - האוסרים ומנגדים על חלק הטוב והחסד שבכל אחד מישראל, והי' חלק זה למושל ושולט, והי' האדם לחסיד, כי חסדים יאהב ויעשה, גומל חסד עם נפשו וגומל חסד עם זולתו - על ידי האהבה המשולשת: אהבת ישראל אהבת התורה אהבת השם אשר - כולי חד.
הנני בזה להביע ברכה פנימיית, אשר כל אחד ואחת מאתנו ייגאל ויגאל את עצמו מכל העניינים - שמבפנים ושמבחוץ - האוסרים ומנגדים על חלק הטוב והחסד{{הערה|והחסד...לחסיד: ראה זח"ב קיו, ב. תקו"ז בהקדמה (ב, סע"ב).}} שבכל אחד מישראל, והי' חלק זה למושל ושולט, והי' האדם לחסיד, כי חסדים יאהב ויעשה, גומל חסד עם נפשו{{הערה|עם נפשו: ראה רש"י שבת (קכ"ז, ע"ב בתחילתו).}} וגומל חסד עם זולתו - על ידי האהבה המשולשת: אהבת ישראל אהבת התורה אהבת השם אשר - כולי חד.


•••
•••


ידועים מאמרי רז"ל - כל נשמתא ונשמתא הווה קיימא בדיוקנאה קמי' מלכא קדישא ; הנשמות גזורות מתחת כסא הכבוד.
ידועים מאמרי רז"ל - כל נשמתא{{הערה|כל נשמתא...הנשמות גזורות: ראה זח"ב קיד, ב. שם כט, ב. ד"ה תקעו תרצ"ד (ספר המאמרים ה'תשי"א - לכ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע - ע' יא). - אוצר הנשמות ששמוגוף הוא למטה משני מקומות הנ"ל, ולכן יש גם בנשמות או"ה (תוד"ה אין ה, א. ועייג"כ ל"ת להאריז"ל ישעיה נט. ע"ח שכ"ו פ"ב. עמק המלך ש"ו פע"ב. ס' קיצורים והערות לתניא ע' פג ואילך).}} ונשמתא הווה קיימא בדיוקנאה קמי' מלכא קדישא ; הנשמות גזורות מתחת כסא הכבוד.


מאמרי רז"ל אלו מדגישים ביותר את המובן ופשוט - את זכות ובהירות הנשמה, שכולה רוחניות, ואיך שאין לה, מצד עצמה, כל שייכות כלל לעניינים גשמיים וחומריים, ומכל שכן לענייני תאוה וכו', המתעוררים ובאים אך ורק מצד הגוף ונפש הבהמית.
מאמרי רז"ל אלו מדגישים ביותר את המובן ופשוט - את זכות ובהירות הנשמה, שכולה רוחניות, ואיך שאין לה, מצד עצמה, כל שייכות כלל לעניינים גשמיים וחומריים, ומכל שכן לענייני תאוה וכו', המתעוררים ובאים אך ורק מצד הגוף ונפש הבהמית.